331

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אלא גם הבנת התורה "אינה משתמרת" אצלו.

ז. דיבור הוא "ירידת" " האדם ממעלתו

ההסבר לכך: יובן אף הוא ע"י הדברים שלעיל: העיקר בתורה הוא ההתקשרות באמצעותה עם נותן התורה, וגם לימוד התורה צריך להיות באופן של הבנת הענין, לא לפי שכלו של הנברא, אלא כפי שהוא מצד " הקב"ה ("תורתו" – של הקב"ה).

מובן איפוא שאין להסתפק בהתבטלות כהקדמה ללימוד התורה, " אלא על הלימוד עצמו להיות באופן " של התבטלות26, ולכן על הלימוד להיות באופן של "למוציאיהם בפה" ועד ל"ערוכה ברמ"ח אברים":

כאשר יהודי לומד תורה בכוח שכלו, מעלתו הנשגבה ביותר של האדם, הוא נשאר ב"מציאותו" כאדם, ואינו יכול לקלוט את תורתו של הקב"ה.

ניתן ללמוד זאת כקל־וחומר מ"פילא דעייל בקופא דמחטא"27 – מה"פיל", שלמרות שהוא מוגבל, בכל זאת, אין מתקבלת על הדעת השחלתו ב"קופא " דמחטא", עד שאפילו בחלום אין רואים זאת, וכל זאת מפני ש"קופא דמחטא" קטן ממנו. על־אחת־כמה־וכמה ודאי הוא שאין התורה, הקשורה בקב"ה (שעשועי המלך בעצמותו), שהוא

בלי־גבול" אמיתי, יכולה להתפס בשכלו של אדם מוגבל.

ולכן "אינה משתמרת" אצלו, בהגבלותיו, כפי שמספרת שם הגמרא22 על "תלמיד אחד... שהיה שונה בלחש... שכח תלמודו".

לא כך כאשר קושרים את הלימוד עם "פה", ועם דרגה נמוכה יותר,

רמ"ח אברים", שהם נמוכים מן השכל, מעלת האדם.

כלומר, האדם לומד באופן של

ירידה" ממעלתו, ומבטל את

מציאותו"28, ודוקא אז יכולה "תורתו של הקב"ה", הבלתי־מוגבלת, להקלט אצלו בעומק – "תורתו משתמרת".

ח. "מים אין בו" מביא בדרך ממילא ל"נחשים ועקרבים" כפירושו לעיל

לפי זה יובן המאמר חז"ל "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו" (כפירושו לעיל שבאם "מים אין בו", בדרך ממילא מגיעים למצב של

נחשים ועקרבים יש בו"):

כיוון שעיקר התורה הוא התקשרות עם נותן התורה, המתבצעת באמצעות

הערות

  1. 26. להעיר משבת (ל, ב): "כל ת"ח שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר .. יתיב באימתא ופתח בשמעתא".
  2. 27. ברכות נה, סע"ב.
  3. 22.
  4. 28. ראה סה"מ תרנ"ט ע' קמח. סה"מ תש"ד ע' 76. ולהעיר ממשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ו (ע'
  5. 121. , דזה שהאדם נק' "מדבר" הוא מצד זה שבדיבור מתבטא אמיתית הרוחניות ופשיטות הנפש שלמעלה מ"מציאות" האדם, עיי"ש בארוכה.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 2
  1. יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשט"ו. לקו"ש חט"ו ע' 331
  2. ע - שנת תשל"ג - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ו ע' 331

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.