ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב

7

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שלא כל דברי חז"ל, ח"ו, נכונים⁷, ובכך הצדיקו את התנהגותם – אי קיום תורה ומצוות, ח"ו.

אך האמת היא, שאי קיום תורה ומצוות איננו נובע מ"שאלות שכליות" אלא מ"תיאבון" של מידות האדם והשאלות באות רק כתירוץ להצדקת התנהגותו הבלתי־הוגנת. לפיכך די להם בשאלה כזאת שבעיון קל רואים, שאין בה ממש, כפי שיוסבר להלן.

הכל מודים, שבתקופת התנאים והאמוראים כבר היה החשבון של מועדי ליקויי חמה ולבנה מפורסם בין חכמי " האומות, וכל הבקי בדברי ימי ישראל [מן הסיפורים המובאים בדברי חז"ל, ובאופן מפורט – מספרי דברי הימים ההם] יודע, שחכמי אומות העולם היו במגע הדוק ביותר, בעניני חכמה ומדע עם חכמי ישראל, ואף התנהלו ביניהם ויכוחים בחכמות שונות⁸ ואף בחכמת התכונה⁹.

כך, שאף אם יתעקשו ויסרבו לקבל, שבעניני מדע¹⁰ וחישובים במדע התכונה היה לחכמי ישראל ידע ובאמצעותם¹² עבר הידע לחכמי הגויים, הרי דבר ודאי הוא, שעליו אי־אפשר להתווכח, שכאשר היו החישובים על ליקויי חמה ולבנה ידועים לחכמי הגויים, הם היו ידועים בודאי גם לחכמי ישראל¹³ באמצעות משאם ומתנם לחכמי הגויים, במיוחד כאשר מדובר בחכמת התכונה, שהידיעות בה נוגעות למצות קידוש החודש¹⁴.

לפיכך ברור, שמאמר חז"ל, שליקויי חמה ולבנה הם סימן רע וכו', ובאים

בשביל ארבעה דברים", אינו יכול לעמוד בסתירה לעובדה שהליקוי קבוע בחוקי הטבע.

ג. ה"סימן" אינו בעצם הליקוי, אלא בראייתו לכאורה, ניתן היה לומר¹⁵,

הערות

7. להעיר מפיה"מ להרמב"ם סנה' ר"פ חלק ד"ה "והכת השני'". שם בהקדמתו ד"ה אחר כן "וזה הענין הרביעי".
8. ראה בכורות ח, ב. ובכ"מ.
9. ראה פסחים צד, ב. ועוד.
10. ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' חכמות חיצוניות (ע' נח), וש"נ.
12. ראה ספר העבור לראב"ח הנשיא מאמר ב' שער ב' בסופו. ועוד.
13. ראה פדר"א שם. וראה מאירי שבת שם: מצוה על האדם .. ושיחשב בתקופות ומזלות מפני שחכמה זו מפוארה בידיעת אותות השמים ולקות המאורות בלי שום שגיאה. וראה יסוד עולם מאמר ג' פי"ז בסופו.
14. ראה רמב"ם הל' קדה"ח ספי"ז.
15. ראה של"ה פ' נח (עדר, ב בהגה"ה) בשם הרמ"א – לענין הקשת. וראה שם בשם "חכם מופלג" – לענין קשת וליקויים. וראה אוה"ת נח תרמח, א ואילך. בשל"ה שם מתרץ ד"הי' צופה הקב"ה ומביט בכל הדורות וברא... שיהיו לקוי בעת שראוי ללקות מפני חטא' הנ"ל. ואל תבהל... כבר גלוי וידוע כל החטאים שיהיו וע"ז עשה הקב"ה מעשה וברא בריאתו א"כ... שהחטאים האלה הם הכרחיים... כבר הארכתי בזה כו'" [ויומתק ע"פ המבואר (תו"ח תולדות יג, א ואילך) בענין "נורא עלילה על בני אדם" – שגם החטאים הם ע"פ השגחה כו' (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 66 ואילך, וש"נ)] – אבל ראה מאמר שני המאורות (להרה"ח וכו' הרר"א מהאמלי) יא, ב בהגה"ה – ד"ע"פ דרך זה א"א לתרץ בענין ליקוי המאורות כו'", עיי"ש. ולהעיר מהידוע (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 134 הערה 3. [המתורגם] ח"ו ע' 70 הערה 46, וש"נ) דאם הידיעה שלמעלה באה בדיבור ה"ז מכריחה את הבחירה (שלכן "צדיק ורשע לא קאמר") – וכש"כ בנדו"ד לכאורה, שהמדובר בקביעת סדר בטבע הבריאה, ובל' השל"ה "עשה... מעשה וברא בריאתו".
11. כמבואר בספרים הדנים בענין העבור כו'. וראה רמב"ם הל' קדה"ח ספי"ז (ועוד) שחכמה זו כבר היתה כתובה בספרים ע"י חכמי ישראל בימי הנביאים מבני יששכר אלא שלא הגיעו אלינו (וראה שם פ"א ה"ו. פי"א ה"ג־ד). וראה תרגום לדה"א יב, לב. ועוד. ועיין שבת (עה, א): שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות .. כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. וי"א שהיא במנין המצות (ראה סמ"ג מ"ע מז. סהמ"צ להרמב"ם שרש ב').

מצוטט ב־2 עמודים

אגרות קודש 1

כרך ז ‹ ב'ג לקו"ש חט"ו ע' 7

לקוטי שיחות 1

כרך כט ‹ ראה ‹ שיחה ב ‹ 85 לקו"ש חט"ו ע' 7

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.