162

הערות

1. 1. פרשתנו כו, יז־יח.
2. 2. יש להמתיק זה שמפרש ב' התיבות ביחד – אף שהן בשני פסוקים (ולכאורה הו"ל לפרש תחלה רק "האמרת" ולאח"ז לפרש* "האמירך – הפרישך אליו .. סגולה") – כי (נוסף על העיקר – מפני ששניהם משרש אחד ובפירוש אחד, הרי) בזה מדגיש, דאף שנאמר אותו הלשון שתי פעמים – "האמרת והאמירך" – בכ"ז "אין להם עד מוכיח כו'", שא"א להוכיח מא' על השני (כי בכ"א מהם אין הוכחה לפירוש התיבה).
3. 3. בדפוס ראשון: המשכה והבדלה. והוא לכאו' טה"ד, שהרי ממשיך לאח"ז: הבדלתו כו' הפרישך כו' – ואינו מזכיר ל' המשכה כלל.
4. 4. בכמה דפוסים: הבדלת; הבדלתי; הבדלתיו. אבל בדפוס ראשון הוא כבפנים. ונראה שכ"ה הגירסא הנכונה, וכפשטות המשך לשון רש"י.
5. 5. הטעם: 1) שרש"י מוסיף "לך" ו"אליו", ובפרט שזה מפורש בכתוב. ועוד שרש"י בעצמו מעתיקו תומ"י, "להיות לך לאלקים" "להיות לו – לעם סגולה" וא"כ הו"ל כפל לשון. 2) להאריכות בפרש"י כאן דלכאורה דיו לומר ".. והבדלה הבדלתו מאלקי הנכר והוא הפרישך מעמי הארץ" וכדלקמן בפנים. – י"ל, שהוא בכדי: א) לתרץ התמי': "האמרת" אתה – הרי בלאה"כ מובדל; וכמו"כ – בנוגע "האמירך". ב) להדגיש שלילת הענין והפירוש דאמירה כפשוטו – דבור (כ"א כדיוק לשון הכתוב האמרת והאמירך" (בה"א) בלשון מפעיל (את השני) שאין זה שייך באמירה כפשוטה), כי ההפרשה וההבדלה של ה' (מאלקי הנכר) וישראל (מעמי הארץ) היא כשה' הוא לך לאלקים בפועל וישראל הם לו לעם סגולה בפועל, ולא ע"י אמירה של ישראל שה' יהי' להם לאלקים ודיבור והחלטת הקב"ה שישראל יהיו לו לעם סגולה, ולכן מדייק רש"י "הבדלתו (ולא רק אמירה) לך .. הפרישך (ולא רק "דבר" דלקמן) אליו. ועפ"ז מובן ג"כ מה נתחדש (כאשר וה' האמירך) היום, הרי (כההמשך בכתוב) מכבר "דבר לך".
6. 6. הטעם שרש"י כותב "והוא" ולא "וה'"* (כבכתוב) י"ל, שבזה בא להדגיש שהוא "מדה כנגד מדה"**: ע"י ש"את ה' האמרת – (הבדלת אותו) לך מאלקי הנכר" לכן "הוא*** הפרישך אליו". וראה גטין (נז, ב) ע"פ זה: האמרת כו' האמירך כו' שאין אנו מעבירין אותו כו' ואף הוא כו'. וי"ל שגם מטעם זה מוסיף רש"י "לך" ו"אליו" [נוסף להמבואר לעיל הערה 5], בכדי להדגיש השייכות (מדה כנגד מדה) שבין שני הענינים: אתה הבדלתו לך והוא הפרישך אליו.
7. . "
8. . אבל אין להקשות, שלא יפרש כלל תיבת "האמירך" מכיון שהתלמיד ידע זה כבר מפירוש "האמרת" – כי י"ל שזקוק לפרש "והוא הפרישך כו'" ולא "הבדילך" (ראה לקמן סעיף ח').
9. . אבל יש לברר בדפוסים וכת"י* שאולי הי' כתוב בפרש"י "וה'" – ונראה למעתיק הקו שע"ג הה' לוא"ו ועלה בדעתו שאין לזה פירוש כ"א ע"י הוספת אל"ף "ותיקן" – והוא.
10. . להעיר גם מפרש"י בפסוק שלפנ"ז "הבאת בכורים היום תשנה לשנה הבאה" – ראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 227 ואילך. ואכ"מ.
11. . ולהעיר שגם בכתוב הוא בלשון מדה כנגד מדה: את ה' האמרת גו' וה' האמירך (משא"כ בפרש"י ש(כיון שאינו שייך לפירושו) לא העתיק תיבת ה').
12. . בדפוס א' וב' וכת"י רש"י שתח"י – "והוא".