161
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שההוראה "כי תבא אל הארץ" היא דוקא כאשר האדם "מתפשט" ממציאותו הפרטית].
ואילו "וירשתה וישבת בה" – אתה – אלה הדרגות שמשיג האדם על ידי עבודתו, על ידי שהוא יורש ומתיישב בה, ובכך קיימות דרגות שונות55.
וכיון שאחדות ישראל היא על ידי גילוי של הנשמה עצמה56, אך אמיתיותה מתגלית דוקא בכך שגם במציאותם הפרטית מאוחדים ישראל
– לכן מתבטאת – "מגיד" – האחדות (שיהודי אינו יכול להיות בשמחה כל עוד אין ליהודי אחר חלק ברור בארץ) בענין של "וירשתה וישבת בה", אך דוקא לאחר ההכנה של "והיה כי תבא...".
ועל ידי התנהגות באהבת ישראל זוכים ל"והיה כי תבא אל הארץ..."57, לכניסה לארץ ישראל על ידי משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש58.
הערות
- 55. ראה ד"ה והי' כי תבא שם, ש"וירשתה" הו"ע הבירור דנה"ב – והרי הבירור דנה"ב אינו שוה בכולם (ראה ד"ה באתי לגני תש"י פ"ב. ובכ"מ); ומכ"ש "וישבת בה" – בחי' התיישבות (תורת הבעש"ט שם. תער"ב שם) – שבכ"א הוא באופן אחר.
- 56. וי"ל, שזהו גם הטעם מה שענין האחדות נרמז במצות ביכורים, כי ביכורים מורה לשרש הנשמה (אוה"ת ריש פרשתנו) אלא שמ"מ החיוב הוא לאחרי כיבוש וחילוק, שמורה על המשכת וגילוי שרש הנשמה בבחי' הציור, כבפנים. (משיחת ש"פ תבא תשכ"ה ותשכ"ז)
- 57. להעיר ממרז"ל (ספרי ריש פרשתנו): עשה מצוה האמורה בענין (ביכורים. וראה הערה הקודמת) שבשכרה תכנס לארץ.
- 58. וכמרז"ל (בספרי שם. ראה הערה 2 בסופה): והי' כי תבוא אל הארץ אין והי' אלא מיד. ולהעיר ממרז"ל (ב"ר פמ"ב, ג. ובכ"מ – ראה לקו"ת ראה ל, ד. אוה"ח כאן): בכל מקום שנאמר כו' והי' שמחה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.