163

יש להבין:

א) המלים "להיות לך לאלקים" ו"להיות לו לעם סגולה" מופיעות " בפסוק. ולכאורה, די היה לרש"י לומר "הבדלתו לך מאלקי הנכר, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ" – ומכך כבר היה ידוע ש"הבדלתו לך מאלקי הנכר" הוא "להיות לך לאלקים", ו"והוא הפרישך אליו מעמי הארץ" הוא "להיות לו לעם סגולה". לשם מה צריך " רש"י להעתיק את המלים המופיעות בפסוק⁷?

ב) בענין של "את ה' האמרת", שישראל הבדילו את הקדוש־ברוך־הוא מאלקי הנכר, אומר רש"י "הבדלתו...". ואילו בענין של "וה' האמירך", שהקדוש־ברוך־הוא הבדיל את ישראל, הוא אומר "והוא " הפרישך"⁸: מדוע בנוגע לקדוש־ברוך־הוא משתמש רש"י בביטוי "הבדלה" ובנוגע לישראל – הביטוי "הפרשה"?

ב. "אין להם עד" או "ומצאתי להם עד"

לאחר מכן ממשיך רש"י בפירושו: "ומצאתי להם עד, והוא לשון תפארת, כמו יתאמרו⁹ כל פועלי און"¹⁰.

יש להבין: כיצד אומר רש"י לפני כן

אין להם עד..." ומבאר "שהוא לשון הפרשה והבדלה", כאשר הוא עצמו אומר בהמשך "ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת..."¹¹? אפשר היה להסביר (בדוחק רב), שאת ה"עד" מן הפסוק "יתאמרו כל פועלי און" מצא רש"י רק מאוחר יותר, כלשונו

ומצאתי", ובתחילה, בזמנה של מהדורא קמא, הוא סבר ש"אין להם עד..."¹².

אך קשה לפרש כך, כי:

(א) לפני שכתב רש"י בודאות ש"אין להם עד מוכיח במקרא", הוא בודאי עיין וחיפש בתנ"ך כולו, וכיצד ייתכן שלא זכר את ה"עד" של

יתאמרו ..."¹³?