9
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
להשתמש בה בחרב, כנאמר46 "ויחלוש... לפי חרב", היתה בכך רק קצת הכנה בדרך הטבע, אך המלחמה עצמה התנהלה באופן שלמעלה מהטבע, על ידי "כאשר ירים משה ידו", ויותר מכך "לבטל כשפים"47.
כך מפורש גם לגבי המלחמה בכנעני מלך ערד, שבמשך כל המלחמה שבו מישראל רק שפחה אחת בלבד, ואף היא היתה שבויה – "וישב ממנה שבי" – ששבו אותה לפני כן מהם48. וזה למעלה מן הטבע לחלוטין, כי באופן טבעי, אף כאשר מנצחים בנצחון מוחלט, לא ייתכן שלא יינזק גם הצד המנצח49. כנאמר, שכאשר ראו לאחר מלחמת מדין, ש"לא נפקד ממנו איש" – אז "ונקרב את קרבן ה'"50.
ולכן, בתחילה, כאשר סבר משה שהכניסה לארץ תהיה על ידו, והמלחמה תנוהל למעלה מהטבע, הוא הסכים שבני גד ובני ראובן יילכו בראשי גייסות, כי גם בכך יש הכנה בדרך הטבע51. כי כאשר הראשים הם גבורים, משפיע הדבר על כל אנשי הגייס, כי העיקר הוא לנצח ולבטל את "כל התחלות קשות"52, בדומה לענין של "פתח ר' פלוני"53.
אך כאשר ידע משה בודאות שהכניסה לארץ תהיה על ידי יהושע, ושהמלחמה תנוהל בדרך הטבע, הוא לא הסתפק בכך שראשי הגייסות יהיו גבורים, אלא רצה שהפלוגה הראשונה כולה תורכב מגבורים.
ולפי זה נובע הסבר נוסף לכך שבפרשת מטות אין רש"י אומר "ואויבים נופלים לפניהם": אילו היתה המלחמה מתנהלת למעלה מהטבע, לא היו האויבים יכולים להימלט גם ללא מעלה מיוחדת זו של בני גד.
יא. שני אופנים במלחמה נגד היצר הרע
בפירוש רש"י יש גם "יינה של תורה"54. מובן, ששתי המשמעויות של "לפני" בהליכת בני גד ובני ראובן – אם בראשי גייסות או כפלוגה בפני
הערות
- 46. בשלח יז, יג.
- 47. שם יז, יא. פירש"י שם יז, ט.
- 48. חקת כא, א. פירש"י שם.
- 49. ואף שגם בכיבוש יריחו [אף שהי' ע"י יהושע] לא נהרג גם איש אחד – אי"ז נוגע לנדו"ד. כי הכיבוש הי' ע"י הארון ותקיעה בשופרות, ולא ע"י מלחמה כלל.
- 50. מטות לא, מט־נ.
- 51. ואף שגם אחרי שחשב משה שהותר נדרו הוצרך להתחנן בכדי לבטל את הגזירה, והרי הדבר מוטל בספק אם ימלאו את בקשתו (ואפילו בנוגע להנדר, כותב רש"י "כמדומה שהותר לי נדרי" (פנחס שם); "שמא הותר הנדר" (ר"פ ואתחנן)), בכל זה לא התנה תחלה שילכו לפני אחיכם, כי יוכל להוסיף זה לאחר הבירור. ובאם הי' עושה זאת מקודם, ה"ז היפך ענין הבטחון. וראה בס' החינוך מצוה תלא: כי הוא יענה כו'.
- 52. מכילתא (הובא בפירש"י) יתרו יט, ה. ובפרט עפמש"נ אם מזרע היהודים גו' החילות גו' לא תוכל ובפרש"י שם (מג"א ו, יג).
- 53. ראה אמ"ב שער הק"ש פנ"ז (נה, א). ד"ה כי כאשר השמים תרע"ח (ע' רפג).
- 54. היום יום ע' כד.
רש"י על שמות י״ז:ט׳ - הטקסט מספריא
בחר לנו. לִי וּלְךָ – הִשְׁוָהוּ לוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ; וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי", וַהֲלֹא אַהֲרֹן גָּדוֹל מֵאָחִיו הָיָה וְעוֹשֶׂה אֶת חֲבֵרוֹ כְּרַבּוֹ. וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר "אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם" – כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם, חַיָּבִין הֵם כְּלָיָה, הַמּוֹרְדִים בְּךָ כְּאִלּוּ מָרְדוּ בְּהַקָּבָּ"ה:
וצא הלחם. צֵא מִן הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בּוֹ:
מחר. בְּעֵת הַמִּלְחָמָה, אָנֹכִי נִצָּב:
בחר לנו אנשים. גִּבּוֹרִים וְיִרְאֵי חֵטְא שֶׁתְּהֵא זְכוּתָן מְסַיַּעְתָּן. דָּבָר אַחֵר – בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁיּוֹדְעִין לְבַטֵּל כְּשָׁפִים, לְפִי שֶׁבְּנֵי עֲמָלֵק מְכַשְּׁפִין הָיוּ:
בחר לנו CHOOSE OUT MEN FOR US — for me and for you: he (Moses) placed him (Joshua) on the same level with himself. They (the Rabbis) derived from here the teaching: let thy disciple’s honour be as dear to thee as thy own. And whence may we derive the next statement in thee well-known passage: and thy colleague’s honour as dear to thee as the reverence due to thy teacher? Because it is said, (Numbers 12:11) “And Aaron spake to Moses, “I beseech thee, my lord” — but surely Aaron was older than his brother and yet by addressing him as “my lord” he treated his colleague (Moses) as his teacher! “And the reverence due to thy teacher as the reverence due to God” — whence may this be derived? Because it is said, (Numbers 11:28) “[And he (Joshua) said (to his teacher, Moses)] “My lord, Moses, כלאם”, destroy them (כַּלֵּם) from out of the world! they who rebel against thee deserve to be destroyed just the same as though they had rebelled against the Holy One, blessed be He (Mekhilta).
וצא הלחם GO OUT, FIGHT — go out from the cloud and fight against him (Mekhilta),
מחר TO-MORROW, at the time of the battle, I will take my stand.
בחר לנו אנשים CHOOSE US MEN — brave men, and men who fear sin (אנשים does not mean merely men — males, but men fit for war and at the same time God-fearing) — choose these so that their merit may stand them in good stead (cf. (Mekhilta). Another explanation: בחר לנו אנשים Choose us men who know how to make witchcraft of none effect; he said this because the sons of Amalek were wizards (cf. Rashi on v. 12)
רש"י על במדבר כ״א:א׳ - הטקסט מספריא
וישמע הכנעני. שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד כו', כִּדְאִיתָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (דף ג'), וַעֲמָלֵק מֵעוֹלָם רְצוּעַת מַרְדּוּת לְיִשְׂרָאֵל, מְזֻמָּן בְּכָל עֵת לְפֻרְעָנוּת:
ישב הנגב. זֶה עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר "עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב" (במדבר י"ג), וְשִׁנָּה אֶת לְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן כְּנַעַן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִים לְהַקָּבָּ"ה לָתֵת כְּנַעֲנִים בְּיָדָם, וְהֵם אֵינָן כְּנַעֲנִים, רָאוּ יִשְׂרָאֵל לְבוּשֵׁיהֶם כִּלְבוּשֵׁי עֲמָלֵקִים וּלְשׁוֹנָם לְשׁוֹן כְּנַעַן, אָמְרוּ נִתְפַּלֵּל סְתָם, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי" (עי' ילקוט שמעוני תשס"ד):
דרך האתרים. דֶּרֶךְ הַנֶּגֶב, שֶׁהָלְכוּ בּוֹ מְרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב" (במדבר י"ג); דָּבָר אַחֵר: דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים, דֶּרֶךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל הַנּוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם י') "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה" (תנחומא):
וישב ממנו שבי. אֵינָהּ אֶלָּא שִׁפְחָה אַחַת (ילקוט שמעוני שם):
וישמע הכנעני AND THE CANAANITE HEARD — He heard that Aaron had died and that the clouds of glory had disappeared and he believed that now he was at liberty to wage war against Israel, as it is related in Rosh Hashana 3a; Amalek was from olden times a whip for chastising Israel — always held in readiness to be God's agent for Israels punishment (Midrash Tanchuma, Chukat 18).
ישב הנגב THE INHABITANT OF THE SOUTH COUNTRY — This was Amalek,as it is said, (Numbers 13:29), “Amalek was the inhabitant of the south country”. But he purposely changed his speech, talking in the “Canaanite” tongue, so that Israel might thereby be misled and would pray to the Holy One, blessed be He, that he should give the Canaanites into their power, whilst really they were not Canaanites, and their prayer would be ineffectual against the Amalakites. But Israel perceived that their clothing was as the clothing of Amalakites whilst their language was the language of Canaan; they thereupon said, “Let us pray against our enemies in general terms (without mention of any name), as it is stated (v. 2) that they said, “if Thou wilt indeed give this people into my hand”.
דרך האתרים BY WAY OF ATHARIM — by way of the south country by which the spies (תרים) had gone, as it is said, (Numbers 13:22) “and they went up by the south country”. Another explanation of דרך האתרים is: By the way of the Great Searcher (the Ark) which used to journey in front of them, as it is said, (Numbers 10:33) “[and the Ark of the Covenant of the Lord went before them] in the three days’ journey to search out (לתור) a resting-place for them” (Midrash Tanchuma, Chukat 14).
וישב ממנו שבי (more lit.,) AND CAPTURED FROM THEM A CAPTIVE — it was only one maid servant (Yalkut Shimoni on Torah 764).
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י לקו"ש ח"ט ע' 9
- סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 9
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.