34

הערות

1. 23. קרח יח, כח (לענין תרומה מעשר. ולפנ"ז שם: "כן תרימו גם אתם – כמו שישראל מרימים כו'"). וגם בדין תרומה גדולה עצמה (שם, יב) נאמר "אשר יתנו לה' – לך נתתים". וי"ל שע"פ מ"ש בפנים, יובן גם מה שדוקא בגזל הגר, בתרומה ובביכורים מדגיש הכתוב (גם כשמונה הפרטים בפ"ע) "אשר ישיבו לי"; "אשר יתנו לה'"; "אשר יביאו לה'"* – נוסף למה שנאמר בתחלת הפרשה ובסופה (בה"כלל") "תרומותי" (תרומות שלי); "אשר ירימו בנ"י לה'". (וראה הערה הקודמת).
2. 24.
3. 25. ראה לעיל הערה 13. אבל י"ל שהלשון "תרומת ידך" שנאמר גבי ביכורים, הוא רק בכדי להבדילה משאר התרומות. (וראה רמב"ם הל' תרומות פ"י ה"ד).
4. 26. אלא שמ"מ, עיקר הכתוב קאי על תרומה גדולה כפשוטה, כמובן מלשון רש"י "לבית הגרנות". וראה הערה 24, שהדמיון דביכורים לגזל הגר הוא יותר מהדמיון דתרו"מ וחלה, והרי תרו"ג דומה יותר לגזל הגר גם מביכורים, כדלקמן סעיף ז'.
5. . ואף שגם בבכור נאמר (יח, טו) "אשר יקריבו לה'" – הרי "יקריבו" אפשר לפרש ע"ד "יקריבו לכהן" שהוא לאו דוקא שייעשו שלו (ראה להלן סוף סעיף ט'). משא"כ הלשון "אשר ישיבו לי", "אשר יתנו לה'" וגם הלשון "אשר יביאו לה'" שנאמר בביכורים (ולא "יביאו לבית ה'", כבפ' משפטים ופ' תשא) – מורה שהם נעשים תחילה של ה' (ממון גבוה) ואח"כ "לך יהי'". ההפרשה נקבע כבר שיעור מסויים שסכום זה ינתן (לאחרי ההפרשה) לכהן (וראה לקו"ש ח"ה ע' 70־71); וגם בחלה (אף שלא נאמר בה שיעור – רש"י שלח טו, כ), מכיון שנא' בה "תתנו לה' תרומה" (שלח שם, כא. וראה פרש"י שם), י"ל (גם בפשוטו ש"מ) שהתרומה (ההפרשה) בחלה* צ"ל כדי נתינה**, ובמילא (אף שהנתינה היא לאחרי שנעשית תרומה) יש איזה שייכות להכהן מיד כשנעשית "ראשית עריסותיכם", כשחל עלי' החיוב "תרימו תרומה" – מכיון שבחיוב ההרמה יש כבר ענין הנתינה. משא"כ בביכורים, שבחיוב הבאתם לא נזכר ענין הנתינה כלל.
6. . משא"כ בתרומה גדולה, שהכתוב אינו מקשר הפרשתה עם נתינתה לכהן.
7. . ובזה מובן מה שרש"י מעתיק שם גם תיבת "תרומה". (אלא ששיעור זה הוא מצד הנתינה, ולא מצד ההפרשה עצמה. ועפ"ז מיושב קושיית הרא"ם שם).