79

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

והמעלה שיגיע אליה על ידי עבודתו קשורה לעצם העובדה שמצד גופו הוא נחות מכל הנבראים:

מצד עצם היות גוף האדם מחומר נחות אף מיתוש, הרי כאשר הוא משיג את זאת, שאדם שנוצר מן האדמה יהיה אדם מלשון "אדמה לעליון"31, הרי הוא מחדש מציאות חדשה32. ועל ידי כך מתגלה אצלו כוח עצמותו ית', שרק בכוח זה אפשר לחדש יש מאין33.

ז. "תזריע": מעלת היגיעה

לפי זה יש לומר, שהשם "תזריע" אינו מבטא רק את מהות העבודה, כדלעיל בסוף סעיף ה', אלא אף את מעלת העבודה:

ידוע34, שההולדה היא חידוש יש מאין, אך ההתחדשות אינה בעצם ההולדה, אלא ב"תזריע": ההולדה היא רק גילוי ההעלם, כי אף לפני ההולדה כבר קיים העובר בהעלם, ועל ידי הלידה הוא רק מתגלה. אך ההתחדשות כבר התרחשה ב"תזריע" ובאמצעות ההולדה מגלים שההזרעה היתה כראוי.

ולכן נקראת הפרשה בשם "תזריע", כי במלה זו מתבטאת המעלה המושגת באמצעות יגיעה, כדלעיל.

הערות

  1. 31. ס' עשרה מאמרות מאמר אכ"ח פל"ג ועוד. של"ה חלק תושב"כ סוף הדרוש צאן יוסף. ובכ"מ.
  2. 32. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 22 ואילך ובהערות שם.
  3. 33. אגה"ק סי' כ (קל, ריש ע"ב). ובהמשך (משיחת ש"פ תזריע תשכ"ה) תרס"ו ע' שנד־ה, שהכח לברר את "טבע החומרי הגמור דנה"ב כו', שזהו בבחי' התחדשות גמורה כחידוש יש מאין", הוא לפי שבהנשמה "כמו שירדה למטה מטה (בגוף ונה"ב) יש בה כח העצמות".
  4. 34. ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' 3 (סה"מ תרנ"ז ע' קעה) ואילך. המשך הנ"ל ע' שלט. תה. וראה גם לקו"ת שה"ש מ, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.