49

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כך, קיים החשש לגביהם, שהם ילכו בחשאי אל הבקי ללמוד?

ב) לפי זה יוצא, שבפשטות, גם בפסח קיים החשש וצריך היה לקבוע תקנה זו, אלא שמפני שבית דין נהגו לשלוח שליחים אל הבתים, לא גזרו גזירה זו בפועל. אך דבר זה הוא חידוש מיוחד, שהגמרא, או, לפחות, מפרשי הגמרא, ה"ראשונים", היו צריכים לציינו. ואילו בפועל אין מוזכרת קושיה זו או הסיבה שלעיל, אלא רק ב"אחרונים"!

ג. לימוד ההלכות במקום קיום המצוה בפועל

תירוץ נוסף מופיע בדברי ה"אחרונים"8:

תקנת חכמים, שבראש השנה ובסוכות שחלים בשבת לא יתקעו

ת בשופר ולא יברכו על הלולב, אינה עוקרת לחלוטין את מצות תקיעת שופר ונטילת לולב, כי גם בשבת אפשר ללמוד את ההלכות של מצוות אלו, וכל העוסק בתורת עולה כאילו9 הקריב עולה". –

ואילו במצוות הפסח חייבות גם נשים10, וכיון שנשים פטורות מתלמוד תורה11, יוצא, שאם יקבעו תקנה זו, תבוטלנה מצוות אלו אצל הנשים לחלוטין.

לפי זה אפשר לומר, שה"חידוש", שגזירת רבה אינה קיימת בפסח שחל בשבת, אינו מופיע בגמרא וב"ראשונים", כי מלכתחילה נקבעה תקנה זו רק כאשר אין היא מבטלת את המצוה לחלוטין, ואילו כאשר המצוה נעקרת, מובן מאליו שהתקנה אינה קיימת.

אך גם תירוץ זה אינו מובן: לפי זה, הרי צריך היה להופיע, בשולחן ערוך

הערות

  1. 8. חמדת ישראל (להר' מאיר דן פלאצקי) בהקדמה.
  2. 9. מנחות קי, א. ובפרט לפי דעת רבא במנחות שם (שלא רק כאילו הקריב, אלא) ש"אינו צריך לא עולה כו'".
  3. 10. פסחים מג, ב – בנוגע למצה. וראה שו"ע אדה"ז הל' פסח סתע"ב סכ"ה ש"כל המצות הנוהגות בלילה זה אין חילוק בין אנשים לנשים".
  4. 11. קידושין כט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א. ואף שחייבות ללמוד הלכות הצריכות להן (הל' "ת שם) – הרי באם יפטרון ממצוות אלו בפסח, שוב אין צריכות להן הלכות אלו עד לשנה הבאה. ויתירה מזו י"ל (גם באם ילמדו ההלכות), דמכיון שהלימוד שלהן הוא רק בכדי לידע את המעשה, היינו שהוא טפל מעין הכשר מצוה – אין זה פוטר מהמצוה עצמה (משא"כ באנשים). אבל צ"ע בזה. כי מזה שמברכות ברכות התורה לפי שחייבות ללמוד מצות הצריכות להן (שו"ע אדה"ז או"ח סוסמ"ז), משמע שלימוד זה, אף שהוא רק בכדי לידע איך לקיים את המצות, הו"ע של תורה*. ולהעיר גם ממ"ש בסוסמ"ז שם "ובקריאת פ' התמיד הן שוות לאנשים", ושם רסמ"ח: כאילו הקריבו כו'. וראה לקו"ש חי"ד ע' 37 ואילך.
  5. . וכן מוכח גם ממחז"ל (סנה' נט, א) עכו"ם שעסק בתורה ה"ה ככה"ג – שזהו מצד המעלה דתורה – אף שהלימוד שלו הוא רק בשבע מצות דידהו, בכדי לידע איך לקיימם.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך יד ‹ עקב ‹ שיחה א ‹ 38 לקו"ש ח"ז ע' 49

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.

  1. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז פסחים מג, ב
  2. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: מצות פסח פסחים מג, א
  3. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב פסחים מג, א
  4. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) מנין המצות פסחים מג, א
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין פסחים מג, א