164

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ולכן, הוא קובע בפשטות גם לגבי יתדות המשכן, ואף לפי הפירוש שיתדות אלה לא היו תחובין בארץ, שהן היו "כמין נגרי נחושת", כשהמשמעות בלשון הקודש היא דברים שתוקעים אותם במקום כלשהו10, כי זהו ההסבר של המלה יתדות.

אך הספק הוא רק, אם במשכן הן היו "תחובין בארץ" גם בפועל אם לאו. וקיימת אפשרות לומר שהן לא היו כך, למרות שברור אצלו שגם יתדות המשכן היו כמין "נגרי", כלומר, שהיתה להן צורה, שאפשר לתקוע אותן:

כיון שהמשכן במדבר לא עמד בקביעות במקום אחד11, וצריך היה לפרקו12, סביר לומר, שכדי למנוע טרחה רבה, היו מחזקים את היריעות ואת הקלעים על ידי הכובד של היתדות התלויות, ולא על ידי שהיתדות היו "תחובין בארץ", כך שלצורך הפירוק, צריך להוציא אותן מן האדמה ולנעוץ אותן שוב בהקמה בשנית.

אך לפי זה אין מובן:

א) אם סוברים, שיריעות המשכן חוזקו על ידי כובד היתדות, לא היה צורך להשתמש למטרה זו דוקא ב"יתדות", שממלאות תפקיד זה על ידי היותן תקועות בארץ, אלא על ידי דברים כבדים, בכל צורה שהיא?

ב) כיון שהספק אינו לגבי צורת היתדות, אלא לגבי נעיצתן בארץ בפועל, מה תועיל ההוכחה מ"שמן", או מן הפסוק "אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח", שאין מדובר בו כלל אודות המשכן?

ג. שני סוגי יתדות

הדברים יובנו על ידי דבריו הקודמים של רש"י, ב"דיבור המתחיל" הקודם בפסוקנו*: "מקבות לתקוע יתדות ועמודים". לכאורה, עדיין אין מוחלט אצל רש"י אם היתדות היו "תחובין" או "תלויין", וכיצד הוא אומר לפני כן בפשטות "לתקוע יתדות"?

לכן הכרחי לומר, שהיו במשכן13

הערות

  1. 10. ראה רש"י ד"ה נגר (שבת קכו, א): יתד שתוקעין כו'. ד"ה ובנגר (ב"מ קא, ב): ותוחבין אותו כו'. ד"ה עשאה כמין נגר (מנחות לג, א): שקבעה ותחבה בסף כנגר שתוחבין הנגרין בכותל. ועוד. וכן מוכרח מפירש"י דידן גופא – שהרי הפירוש "כמין נגרי נחשת" הוא גם להדיעה שהיתדות היו תחובין.
  2. 11. ראה ס"פ פקודי. במדבר א, נא ופרש"י שם. ועוד. וגם בפסוק זה עצמו כותב רש"י (ד"ה לכל כלי המשכן) "שהיו צריכים להקמתו ולהורדתו".
  3. 12. ראה בהעלותך ט, יז ואילך.
  4. *. ראה לעיל הערה 1.
  5. 13. אבל בכלל – יש גם יתד לחפור, יתד דבמעשה שמשון ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.

  1. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים שבת קכו, ב
  2. לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז מאותו ספר ב"מ קא, א
  3. שולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה דיני שאלה ושכירות וחסימה ב"מ קא , ב
  4. שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' שאלה (ב) ב"מ קא, ב
  5. שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ח ב"מ קא, ב
  6. אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נט ב"מ קא, א
  7. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב ב"מ קא, א
  8. שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר ב"מ קא, א
  9. אגרות קודש כרך כו ט'תתקלג מנחות לג, ריש ע"ב
  10. לקוטי שיחות כרך ה חנוכה שיחה א מאותו ספר מנחות לג, ב
  11. לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ג מאותו ספר מנחות לג, א
  12. לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה מאותו ספר מנחות לג, רע"ב
  13. לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
  14. לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
  15. לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
  16. מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א מנחות לג, ריש ע"ב
  17. שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין מנחות דף לג
  18. שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן לב (טו) מנחות לג, א
  19. תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב מנחות לג, ריש ע"ב