164
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ולכן, הוא קובע בפשטות גם לגבי יתדות המשכן, ואף לפי הפירוש שיתדות אלה לא היו תחובין בארץ, שהן היו "כמין נגרי נחושת", כשהמשמעות בלשון הקודש היא דברים שתוקעים אותם במקום כלשהו10, כי זהו ההסבר של המלה יתדות.
אך הספק הוא רק, אם במשכן הן היו "תחובין בארץ" גם בפועל אם לאו. וקיימת אפשרות לומר שהן לא היו כך, למרות שברור אצלו שגם יתדות המשכן היו כמין "נגרי", כלומר, שהיתה להן צורה, שאפשר לתקוע אותן:
כיון שהמשכן במדבר לא עמד בקביעות במקום אחד11, וצריך היה לפרקו12, סביר לומר, שכדי למנוע טרחה רבה, היו מחזקים את היריעות ואת הקלעים על ידי הכובד של היתדות התלויות, ולא על ידי שהיתדות היו "תחובין בארץ", כך שלצורך הפירוק, צריך להוציא אותן מן האדמה ולנעוץ אותן שוב בהקמה בשנית.
אך לפי זה אין מובן:
א) אם סוברים, שיריעות המשכן חוזקו על ידי כובד היתדות, לא היה צורך להשתמש למטרה זו דוקא ב"יתדות", שממלאות תפקיד זה על ידי היותן תקועות בארץ, אלא על ידי דברים כבדים, בכל צורה שהיא?
ב) כיון שהספק אינו לגבי צורת היתדות, אלא לגבי נעיצתן בארץ בפועל, מה תועיל ההוכחה מ"שמן", או מן הפסוק "אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח", שאין מדובר בו כלל אודות המשכן?
ג. שני סוגי יתדות
הדברים יובנו על ידי דבריו הקודמים של רש"י, ב"דיבור המתחיל" הקודם בפסוקנו*: "מקבות לתקוע יתדות ועמודים". לכאורה, עדיין אין מוחלט אצל רש"י אם היתדות היו "תחובין" או "תלויין", וכיצד הוא אומר לפני כן בפשטות "לתקוע יתדות"?
לכן הכרחי לומר, שהיו במשכן13
הערות
- 10. ראה רש"י ד"ה נגר (שבת קכו, א): יתד שתוקעין כו'. ד"ה ובנגר (ב"מ קא, ב): ותוחבין אותו כו'. ד"ה עשאה כמין נגר (מנחות לג, א): שקבעה ותחבה בסף כנגר שתוחבין הנגרין בכותל. ועוד. וכן מוכרח מפירש"י דידן גופא – שהרי הפירוש "כמין נגרי נחשת" הוא גם להדיעה שהיתדות היו תחובין.
- 11. ראה ס"פ פקודי. במדבר א, נא ופרש"י שם. ועוד. וגם בפסוק זה עצמו כותב רש"י (ד"ה לכל כלי המשכן) "שהיו צריכים להקמתו ולהורדתו".
- 12. ראה בהעלותך ט, יז ואילך.
- *. ראה לעיל הערה 1.
- 13. אבל בכלל – יש גם יתד לחפור, יתד דבמעשה שמשון ועוד.
שבת קכ״ו א - הטקסט מספריא
בֵּין קָשׁוּר בֵּין שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר, וְהוּא שֶׁמְּתוּקָּן.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה, וְלֵימָא מָר: בֵּין תָּלוּי וּבֵין שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי, וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר! דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּמַחֲלוֹקֶת כָּאן, כָּךְ מַחֲלוֹקֶת בַּנֶּגֶר הַנִּגְרָר. דִּתְנַן: נֶגֶר הַנִּגְרָר, נוֹעֲלִין בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בִּמְדִינָה. וְהַמּוּנָּח, כָּאן וְכָאן, אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמּוּנָּח בְּמִקְדָּשׁ וְהַנִּגְרָר בַּמְּדִינָה.
וְתַנְיָא: אֵיזֶהוּ נֶגֶר הַנִּגְרָר שֶׁנּוֹעֲלִין בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בִּמְדִינָה? כׇּל שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: זֶה אַף בַּמְּדִינָה מוּתָּר. אֶלָּא אֵיזֶהוּ שֶׁבַּמְּדִינָה אָסוּר — כֹּל שֶׁאֵינוֹ לֹא קָשׁוּר וְלָא תָּלוּי, וְשׁוֹמְטוֹ וּמַנִּיחוֹ בְּקֶרֶן זָוִית.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: מַאן תַּנָּא נֶגֶר הַנִּגְרָר — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא!
אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא דַּאֲמַרִי כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא: קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי בַּפֶּתַח — פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, אֵין קָשׁוּר וְתָלוּי — אֵין פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְתוּקָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר.
אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שִׁילַת אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָתְנַן: כׇּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים
Both if it is tied and if it is not tied it is permitted, and that is only if it is prepared for this purpose beforehand.
Rabbi Yirmeya said to Rabbi Abba: And let the Master say it in this way: Both if it is hanging and if it is not hanging, and that is only if it is tied, as Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Like the dispute here with regard to the window shutter, so too is the dispute with regard to a bolt that was dragged, which refers to a pole that was stuck through a hole in the door and into the ground in order to hold the door in place. As we learned in a mishna: With regard to a bolt that is dragged, which is not a part of the door itself but is attached to it and is dragged on the ground, one locks with it in the Temple on Shabbat, because the rabbinic decrees are not in effect in the Temple, but not in the rest of the country outside the Temple. And a bolt that is placed alongside the door and not attached, here, in the Temple, and there, outside the Temple, it is prohibited to lock with it on Shabbat. Rabbi Yehuda says: One that was placed is permitted in the Temple and one that is dragged is permitted even in the rest of the country.
And it was taught in a baraita: What is a bolt that is dragged that one locks with it in the Temple but not in the rest of the country? Any bolt that is tied and hangs from the door and one of its edges reaches the ground. Rabbi Yehuda says: That is permitted even in the rest of the country. Rather, what is prohibited in the rest of the country? Any bolt that is neither tied nor hung, and one removes it from the door and places it in a corner.
And Rabbi Yehoshua bar Abba said in the name of Ulla: Who is the tanna who taught the halakha of a bolt that is dragged? The tanna is Rabbi Eliezer, whose opinion in this case is identical to his opinion in the mishna with regard to the window shutter. It is certainly referring to a shutter that is attached. If it is not attached, Rabbi Eliezer holds that it is prohibited for use even in the Temple.
Rabbi Abba said to Rabbi Yirmeya: It is I who say that this case is in accordance with the opinion of this tanna, as it was taught in the Tosefta: With regard to a reed that the homeowner installed to open and lock the door with it like a bolt, when it is tied and hanging in the entrance, one may open and lock the door with it on Shabbat, and when it is not tied and hanging, one may not open and lock the door with it. Rabban Shimon ben Gamliel says: If it was prepared for that use, it is permitted to use it even if it is not tied. There is an opinion that holds that a bolt need not be attached, and preparation is sufficient to permit its use.
Rav Yehuda bar Sheilat said that Rav Asi said that Rabbi Yoḥanan said: The halakha in this case is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
The Gemara asks: Did Rabbi Yoḥanan really say this? Didn’t we learn in the mishna: All covers of vessels
רש"י על במדבר א׳:נ״א - הטקסט מספריא
יורידו אתו. כְּתַרְגּוּמוֹ "יְפָרְקוּן", כְּשֶׁבָּאִין לִסַּע בַּמִּדְבָּר מִמַּסָּע לְמַסָּע הָיוּ מְפָרְקִין אוֹתוֹ מֵהֲקָמָתוֹ, וְנוֹשְׂאִין אוֹתוֹ עַד מָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן שָׁם הֶעָנָן, וְיַחֲנוּ שָׁם וּמְקִימִין אוֹתוֹ:
והזר הקרב. לַעֲבוֹדָתָם זוֹ:
יומת. בִּידֵי שָׁמַיִם:
יורידו אתו [AND WHEN THE DWELLING SETTETH FORWARD] THE LEVITES SHALL TAKE IT DOWN — Understand יורידו as the Targum does: they shall take it apart. Whenever they were about to set out on a journey in the wilderness from one station to another (cf. Rashi Exodus 40:38) they took the structure apart (lit., they took it apart from its state of being put up) and carried it to the place where the cloud afterwards abode, and there they encamped and erected it (the Tabernacle).
והזר הקרב AND THE LAYMAN THAT COMETH NIGH to this service of theirs,
יומת SHALL BE PUT TO DEATH by heaven (not by sentence of the court) (cf. Sanhedrin 84a).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים שבת קכו, ב
- לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז מאותו ספר ב"מ קא, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה דיני שאלה ושכירות וחסימה ב"מ קא , ב
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' שאלה (ב) ב"מ קא, ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ח ב"מ קא, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נט ב"מ קא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב ב"מ קא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר ב"מ קא, א
- אגרות קודש כרך כו ט'תתקלג מנחות לג, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך ה חנוכה שיחה א מאותו ספר מנחות לג, ב
- לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ג מאותו ספר מנחות לג, א
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה מאותו ספר מנחות לג, רע"ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
- מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א מנחות לג, ריש ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין מנחות דף לג
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן לב (טו) מנחות לג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב מנחות לג, ריש ע"ב