165

שני סוגי "יתדות", כפי שמציין רש"י עצמו במפורש בפרשת נשא^*: "ויתדות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה... (אשר לגביהן קיים הספק בפירוש רש"י כאן), ויתדות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהן הקלעים בשפתם העליונה" – ולגבי יתדות אחרונות אלו, אין לרש"י ספק שהן היו "תקועין", ואליהן הוא מתכוון ב"דיבור המתחיל" הקודם. כי ברור, שיתדות העמודים, שעליהן תלו, באמצעות "הכלונסות וקונדסין"¹⁴, את הקצה העליון של הקלעים – היו "תקועין" בעמודים, ובאופן כזה הן החזיקו את הקלעים התלויים. ומובן, שאין בכך כל קשר לכובד היתדות. כפי שמתאר רש"י עצמו בפרשתנו¹⁵, ומסיק שה"אונקליות", אשר לפי משמעות הענין הכרחי לומר שהכוונה היא ליתדות¹⁶, שעליהן היה תלוי ה"קונדס דרך טבעתו", היו תקועות בעמוד.

ולפי זה אפשר לומר, שהיתדות התחתונות של היריעות ושל הקלעים, המוזכרות בפרשתנו, אכן לא היו תחובות בארץ, אלא החזיקו את היריעות ואת הקלעים על ידי כובדן, כפי שמסתבר יותר לומר, כדלעיל בסעיף ב'. ומדוע השתמשו לשם כך דוקא ביתדות ולא בדברים כבדים אחרים – זאת מפני שלאותם הקלעים השתמשו בשפתם העליונה ביתדות, ושם היו הכרחיות דוקא יתדות, כדלעיל, ולכן השתמשו ביתדות גם לשיפולי הקלעים, ואף לשיפולי היריעות¹⁷, למרות שניתן היה להשתמש לצורך כך גם בדברים אחרים.

ד. ההוכחות לדעת רש"י

ולאחר שרש"י מסביר, שמצד הענין אין הדבר ברור, הוא עצמו מסיים: "ואומר אני", שהיתדות היו תחובות בארץ, ומביא לכך שתי הוכחות: