161

מפסוק זה, כי יש בו הוראה לכל בר מצוה, כלומר, לכל יהודי הנמצא בתחילת העבודה הרוחנית, שכאשר מדובר על מצב של "הכזונה" –

– שבו הכוונה לכל עבירה, הנובעת מ"תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם"⁷², ושבעקבותיה מתנתקים ר"ל מהקדוש־ברוך־הוא, בדומה ל"זונה" אשר "אסורה לבעלה" – "זה הקדוש־ברוך־הוא"⁷³ –

אין להתחשב בשום חישובים הגיוניים ומגבלות, ואפילו לא ב"מדידות" של תורה, אלא צריך להתעורר דוקא במסירות נפש.

ולאחר שכבר עוררו את כוח מסירות הנפש – אז יש לפעול בכל פעולה לפי טעם ודעת, במדידה ובהגבלה, על־פי תורה. אך כדי שהעבודה שעל־פי טעם ודעת תהיה כראוי, יש צורך בראש ובראשונה, מיד כאשר נעשים "איש", בענין של מסירות נפש שלמעלה מטעם ודעת⁷⁴.