131
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יביא לידי19 הטובה העצומה ביותר – לגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו.
ד. אדמו"ר האמצעי הסיר המחיצה
זהו הקשר בין "עד הגל הזה" לבין יום ההסתלקות של אדמו"ר האמצעי:
כשהגיעה העת לגילוי פנימיות התורה בהבנה והשגה, בתורת חסידות חב"ד, התרחש התהליך בהתאם להבדלי הדרגות של "המשכה" מדורגת ומסודרת: אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, גילה את עניני החסידות באופן של נקודה, נקודה. ואדמו"ר האמצעי ביאר אותם באופן של הרחבה והתפשטות.
כידוע20, שההבדל בין אדמו"ר הזקן לבין אדמו"ר האמצעי לפי ענינם בסדר הספירות (למרות שרבותינו הם בבחינת "מאור", שלגביו לא שייך ענין של "השתלשלות" הקיימת באור והארה וכדומה, למרות זאת, יש לכל אחד מהם יחודיות לפי מקומו בסדר השתלשלות הספירות), שאדמו"ר הזקן הוא ספירת החכמה, שמהותה היא נקודה, ואדמו"ר האמצעי הוא ספירת הבינה21, שמהותה – התרחבות והתפשטות.
אך, לכאורה, מתעוררת אותה שאלה: כיון שאדמו"ר הזקן לא גילה ולא הסביר ענינים אלו, מובן מכך, שאף לפי חסידות חב"ד עליהם להישאר נסתרים, ומדוע אפוא גילה והסביר אותם אדמו"ר האמצעי?
ולכך ניתנת אותה התשובה – "עד הגל הזה": אדמו"ר הזקן נמנע מגילוי וביאור ענינים אלו מפני שבתקופתו היה עדיין חשש לתוצאה הפוכה22. אך כאשר התבטל חשש זה, הסיר אדמו"ר האמצעי את המחיצה וגילה את עניני החסידות בהרחבה ובהתפשטות. ועתה, כאשר כבר עברו "גל" זה לטובה, כבר קיימת ההכנה ל"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך"23, לטעמי התורה אשר יתגלו לעתיד24, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
הערות
- 19. ראה לקו"ש שם בריש העמוד ובהנסמן שם.
- 20. סה"ש תש"ה ע' 60. (משיחת ש"פ ויצא תשכ"ט)
- 21. שלכן דוקא הוא דיבר בענין השינה בסוכה מצד המקיפים דבינה, כמבואר בארוכה בשיחת ש"פ בראשית תש"ל (ראה לקו"ש חכ"ט עמ' 212 הערה 13).
- 22. וע"ד שבזמן נשיאותו של כ"ק אדה"ז עצמו, קודם פ"ב הוצרך להיות שלא בגילוי כ"כ כלאחרי פ"ב.
- 23. תהלים קיט, יח. וראה המשך חייב תרל"ח שם שגם פסוק זה "יתבאר על ל"ג בעומר".
- 24. רש"י שה"ש א, ב.
רש"י על שיר השירים א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: "מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה":
כִּי טוֹבִים. לִי דוֹדֶיךָ מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן", "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן", "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם". זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ. וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים. וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ":
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ט ‹ דברים-שבת חזון ‹ שיחה א ‹ 24 לקוטי שיחות ח"ה ע' 131
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.