1324
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ישאר כאן, היינו ששניהם יהיו בעלמא במקום פלוני).
זה הי' בשנת תרנ"ז, מאז עד שנת תר" בקודש ונתעלה יותר ויותר. בשנת תר"ף תר"ף התעלה בקדש משך שלשים שנה
וע"י ההתבוננות בכל מעלות אלו של ה להיות ה"אזיל". ‘ ‘
ג. ההתקשרות לנשיאינו, הוא כ"ק מו בכל כחות הנפש, שלא ישאר בנפשו כח
התקשרות כח המחשבה הוא ע"י דין, א' יהי' מנהיג במקום פלוני ואחד
ף עבד – כ"ק מו"ח אדמו"ר – עבודתו
ניתוספה בו גם מעלת הירושה, ומשנת עד שנת תש"י.
"רישא" – מובן עד היכן ועד כמה צריך
‘
"ח אדמו"ר בעל השמחה, צריכה להיות
או ענין שאינו מקושר.
מחשבה
בדברי הרב. כח הדיבור – ע"י
המעשה
הלימוד בדבור את תורת הרב. כח כ"ק מו"ח אדמו"ר.
נוסף על זה, הנה כל הנ"ל צריכים – ע"י עשיית הענינים שרצה והנהיג
לעשות
(מוחין) וברצון ותענוג. שעי"ז הוא מקשר
בהרגש הלב (מדות) ובהבנה והשגה את כל כחות נפשו.
לפעמים
אמנם כל אחד יודע בעצמו אשר ועצה היעוצה לזה הוא נתינת צדקה, אשר
חסר ההתקשרות בא' מכחות נפשו. במעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו,
התקשרות
הרי ע"י נתינת הצדקה הוא מעין פל"ז)4. בכל חיי נפשו (כמבואר בתניא
באופן
ובפרט כאשר נתינת הצדקה הוא מנה בחבירו וחבירו בחבירו מוצאין מזה עצמו לרבינו ולזאת הוא נותן מעותיו הדין אשר מוציאין מזה ונותנים לזה.
וזהו טעם למנהג הטוב שהונהג אשר
שעבודא דר' נתן, דר"נ אומר הנושה
ונותנים לזה, היינו אשר הוא משעבד על הענינים שרבינו משועבד להם, כפי
בי"ב תמוז (בשעת ההתועדות) מתנדב
ליובאוויטש
כ"א על המוסדות "אהלי יוסף יצחק מילתא היא, אשר התלמידים יתחנכו כפי כל רואיהם יכירום כי זרע ברך הוי' המה.
ולהיות אשר התנדבות זו נוגעת לענין
" אשר באה"ק ת"ו ובחו"ל, ושמא רצון וכוונת רבינו בעל השמחה, אשר ההתקשרות כנ"ל, לזאת הרי בהפרסום
לזאת
אין שום מעלה, הלואי שלא יקלקל. המנהג הוא אשר כל אחד נותן את
הערות
- 4. ראה ג"כ ב"ק קיט, א. ויק"ר פכ"ב, ו.
ויקרא רבה כ״ב:ו׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סו, ג): שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַם חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא גוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הוֹרְגוֹ, וְאִית לֵיהּ קְרָיָן סַגִּיִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ, (יחזקאל יט, ג): וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל, (משלי א, יט): כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח, (יואל ד, יט): מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דַּם נָקִי בְּאַרְצָם, (שמואל ב כא, ה): וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל וגו', וְכִי הוּא הֲרָגָן אוֹ דִּמָּה לָהֶן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהֶחֱרִיב נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיְתָה מְסַפֶּקֶת לָהֶם מְזוֹנוֹת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָן. וְרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה מְסָרֵס קְרָיָא מַכֵּה אִישׁ שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר עֹרֵף כֶּלֶב זוֹבֵחַ הַשֶּׂה דַּם חֲזִיר מַעֲלֶה מִנְחָה מְבָרֵךְ אָוֶן מַזְכִּיר לְבֹנָה, (ישעיה סו, ג): גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם, רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי חֲנִינָא וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי חֲנִינָא שָׁאַל אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאֶפְשָׁר כֵּן רַבָּה שָׁאֵיל לְתַלְמִידָא, אֶלָּא לָא בָּעָא מִנֵּיהּ אֶלָּא לְמִבְדְקֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דְּנָן דִּכְתִיב (משלי ל, ז ט): שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעשֶׁר אַל תִּתֵּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי, אֵיזֶה מֵהֶן קָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה אוֹ הַשְּׁנִיָה, אָמַר לוֹ מָצִינוּ שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלֹא וִתֵּר עַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וּמִנַּיִן שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, לט): וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, וּכְתִיב (יחזקאל כ, לט): אֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִין בְּאִסּוּר הַבָּמָה בַּמִּדְבָּר וְהָיוּ פֻּרְעָנֻיּוֹת בָּאוֹת עֲלֵיהֶם וְהָאֻמּוֹת רוֹאִין וְאוֹמְרִין הֵם מַקְרִיבִים לוֹ וְהוֹרְגָם, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ וֶאֱמֹר לְיִשְׂרָאֵל הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תִּהְיוּ מַקְרִיבִין לְאִסּוּר בָּמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א מאותו ספר ב"ק קיט, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז ב"ק קיט, א
- תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב ב"ק קיט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית כ ב"ק קיט, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות רבית והלכות עיסקא הלכות רבית והלכות עיסקא עו ב"ק קיט, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות רבית והלכות עיסקא הלכות רבית והלכות עיסקא עח ב"ק קיט, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מציאה ופקדון דיני מציאה ופקדון ה ב"ק קיט, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה י ב"ק קיט, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה כו ב"ק קיט, רע"א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון ז ב"ק קיט , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון ב"ק קיט , א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' גזלה (יב) ב"ק קיט, א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' נזקי ממון (ב) ב"ק קיט, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח ב"ק קיט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית ב"ק קיט, א