1091

הערות

1. 32. ראה חגיגה (יח, סע"א) שגם איסור התירו מטעם כעין זה.
2. 33. כי בשבתות שבבין המצרים עצמם, עיקר (משיחת ש"פ וארא תשי"ב ש"פ מטו"מ תשי"ז) העילוי הוא בשבת שקודם ת"ב (כמובן מגודל הירידה). ועיין ברשימות לאיכה שם בענין שבת חזון.
3. 34. ועוד ענין בזה: אלה הדברים – דברי תוכחות, אבל באות "אחרי הכותו גו'"; אחרי שהטיב להם דוקא (וכדפירש"י דברים א, ד). וכן הוא גם בנוגע להגלות והתוכחות שבו (אשר נוסף שתכליתם הוא "עד היום האחרון", הנה גם ברגעים המועטים שנשארו עד הגאולה) – באם נצרך עדיין לדברי תוכחות, יה"ר שתומשך תחילה השפעה מרובה בהרחבה בגשמיות וברוחניות, ורק אחרי זה דברי תוכחה, וגם אז – דברי תוכחה בתורה, תורת חסד (ויתירה מזו: ענין המוסר וכו' – הרי אפשר לצאת גם על ידי היגיעה בתורה, כמבואר בתו"א מט, א ואילך. נא, א ואילך), שמטרתם – הכנה להגילוי דגאולה האמיתית והשלימה, העתידה בקרוב ממש (משיחת ש"פ מטו"מ תשכ"ג).