260
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ז. ציווי זה, "קדש עצמך במותר לך", אינו כפי, שישנם סבורים, ענין של הידור מצוה וכדומה, כי אם מצות עשה של תורה13, והרי לגבי המצוות נאמר: "אל תהא יושב ושוקל כו', קלה שבקלות וחמורה שבחמורות – שוין"14 – כך שלמצות "קדש עצמך" חומרה ותוקף ככל המצוות15.
יתר על כן: מוסבר בתורת החסידות, שה"עבודה" של "קדש עצמך במותר לך" תביא את הגאולה העתידה. לימוד התורה, קיום המצוות, וההימנעות מן הדברים האסורים אינם מספיקים כדי "להמשיך" את הגאולה העתידה, ודרוש גם "קדש עצמך במותר לך".
זה גם הנאמר ע"י רז"ל16: עתידין צדיקין שאומרין לפניהן קדוש כדרך שאומרין לפני הקב"ה. כל הגילויים שלעתיד תלויים "במעשינו ועבודתינו עכשיו"17, ומובן, איפוא, שגם גילוי זה שלעתיד – "עתידין צדיקים כו'" (והכוונה בכך לכל ישראל, ככתוב18: "ועמך כולם צדיקים") – יבוא כתוצאה מעבודת הקדושה, "קדש עצמך במותר לך".
ח. הסבר הדבר: במדה שה"אור" נעלה יותר – בה במדה פוגע בו יותר כל העלם והסתר, אף הדק ביותר. דוגמת האמור לגבי הכתוב "וסביביו נשערה מאד", שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה19 – שכן ככל שהצדיק גדול יותר, יש חשיבות יתר לדבר קטן ביותר.
בדומה לכך יש לגבי ענין המילה: כשהיה צריך אברהם אבינו לזכות לגילוי שם שד־י, היתה הכרחית הסרת הערלה הגסה, "התהלך לפני והיה תמים", אך למתן תורה שאז התהוה גילוי של שם הוי' הנעלה יותר משם שד־י, ככתוב: "וארא גו' בא־ל שד־י ושמי הוי' לא נודעתי להם", – לא היה די בהסרת הערלה הגסה, כי אם היתה דרושה גם פריעה, הסרת הערלה הדקה, "שוב מול את בני ישראל שנית", זו הפריעה שהתחדשה הלכה למשה מסיני20.
כך גם: כדי שתתאפשר ההתגלות שלעתיד, שהיא נעלית יותר מזו של מתן תורה, יש צורך בהסרת הערלה (ערלת הלב) הדקה ביותר, לא רק לגבי דברים האסורים, כי אם אף לגבי דברים המותרים, "קדש עצמך במותר לך".
ט. הדברים האמורים משמשים הסבר כללי לעצם הענין שההתגלות שלעתיד דורשת עבודת־יתר מאשר הגילוים שעד עתה.
– הקשר בין הגילוי דלעתיד לבין
הערות
- 13. ראה לעיל ע' 240 הערה 6.
- 14. יל"ש יתרו רמז רחצ. יל"ש נ"ך רמז תתקלז. ירושלמי פאה א, א. דב"ר פ"ו, ב. וראה ג"כ שיחה ב' דפורים ש"ת (ספר השיחות ה'ש"ת עמוד 16).
- 15. ראה לעיל ע' 240 ואילך.
- 16. ב"ב עה, ב.
- 17. תניא פל"ז.
- 18. ישעי' ס, כא.
- 19. תהלים נ, ג. ב"ק נ, א.
- 20. יבמות עא, ב. ראה תוס' ד"ה לא ניתנה וכו'.
דברים רבה ו׳:ב׳ - הטקסט מספריא
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ה, ו): אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע. מַהוּ אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תְהֵא יוֹשֵׁב וּמְשַׁקֵּל בְּמִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יב): וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, לֹא תְהֵא אוֹמֵר הוֹאִיל וְהַמִּצְוָה הַזּוֹ גְּדוֹלָה אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ שֶׁשְֹּׂכָרָהּ מְרֻבֶּה, וְהוֹאִיל וְזוֹ מִצְוָה קַלָּה אֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה לַבְּרִיּוֹת מַהוּ מַתַּן שְׂכָרָהּ שֶׁל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּל הַמִּצְווֹת בְּתֹם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁשָֹּׂכַר לוֹ פּוֹעֲלִים וְהִכְנִיס אוֹתָן לְתוֹךְ פַּרְדֵּסוֹ, סָתַם וְלֹא גִּלָּה לָהֶן מַהוּ שְׂכָרוֹ שֶׁל פַּרְדֵּס, שֶׁלֹא יַנִּיחוּ דָּבָר שֶׁשְֹּׂכָרוֹ מוּעָט וְיֵלְכוּ וְיַעֲשׂוּ דָּבָר שֶׁשְֹּׂכָרוֹ מְרֻבֶּה, בָּעֶרֶב קָרָא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אָמַר לוֹ תַּחַת אֵיזֶה אִילָן עָשִׂיתָ, אָמַר לוֹ תַּחַת זֶה, אָמַר לוֹ פִּלְפֵּל הוּא שְׂכָרוֹ זָהוּב אֶחָד, קָרָא לְאַחֵר אָמַר לוֹ תַּחַת אֵיזֶה אִילָן עָשִׂיתָ, אָמַר לוֹ תַּחַת זֶה, אָמַר לוֹ שְׂכָרוֹ חֲצִי זָהוּב פֶּרַח לָבָן הוּא. קָרָא לְאַחֵר אָמַר לוֹ תַּחַת אֵיזֶה אִילָן עָשִׂיתָ, אָמַר לוֹ תַּחַת זֶה, אָמַר לוֹ זַיִת הוּא שְׂכָרוֹ מָאתַיִם זוּז. אָמְרוּ לוֹ לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ אוֹתָנוּ אֵיזֶה אִילָן שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה תַּחְתָּיו, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, אִלּוּ הוֹדַעְתִּי הֵיאַךְ הָיָה כָּל פַּרְדֵּסִי נַעֲשָׂה. כָּךְ לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת, חוּץ מִשְׁתֵּי מִצְווֹת, הַחֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת וְהַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת, כִּבּוּד אָב וָאֵם, חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת, וּמַתַּן שְׂכָרָהּ אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יב): כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ. וְהַקַּלָּה, שִׁלּוּחַ הַקֵּן, וּמַהוּ שְׂכָרָהּ, אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, ז): שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וגו' וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים, הֱוֵי כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר.
מצוטט ב־3 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך יז ‹ ו'שיג לקו"ש ח"א ע' 260
תורת מנחם 1
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י. לקו"ש ח"א ע' 260
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 1
- הוספות ‹ קי לקוטי שיחות ח"א ע' 260
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.
- תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז ב"ק נ, א · יבמות עא, ב
- לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א מאותו ספר ב"ק נ, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר ב"ק נ, סע"א
- לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה א מאותו ספר ב"ק נ, רע"ב
- תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת ב"ק נ, סע"א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון כא ב"ק נ , רע"ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ג ב"ק נ, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן לח ב"ק נ, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן לט ב"ק נ, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מ ב"ק נ, א
- אגרות קודש ספק למי אגרת ד ב"ק נ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכו דיני רחיצה בשבת ב"ק נ, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט ב"ק נ, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב ב"ק נ, סע"א
- אגרות קודש כרך כו ט'תרסו יבמות עא, ב
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ג מאותו ספר יבמות עא, ב
- לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ג מאותו ספר יבמות עא, ב
- לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ג מאותו ספר יבמות עא, ב
- לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א מאותו ספר יבמות עא, ב
- לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר יבמות עא, ב
- לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה א מאותו ספר יבמות עא, ב
- לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג מאותו ספר יבמות עא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו ה'תשי"ד יבמות עא, ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג יבמות עא, ריש ע"ב
- תורת שמואל תר"ם וזהו דכתיב מגיד דבריו ליעקב יבמות עא, ב
- תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה יבמות עא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט יבמות עא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב יבמות עא, א