108
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עול אפשר ללכת38 גם במקום חשך ואפלה.
גילוי הדבר משרשו ומקורו הפנימי – אפשר במיוחד ע"י אשר שהוא הבחינה הפנימית שברגל.
ובהיותו "מאסף לכל המחנות" "המשיך" זאת שבט אשר גם לכל ישראל, כמאמר רז"ל – שהיה מזין את כל ישראל בתבואות.
יד. לפי המוסבר ביחס לשבט אשר – יובן גם הענין של "מאשר שמנה לחמו" ו"וטובל בשמן רגלו".
באשר האירה המעלה, של קבלת־עול, משרשה ופנימיותה – מעין לעתיד לבוא שאז יהיה "מעשה גדול"39.
וע"י ה"עבודה" של שמיטה, קבלת־עול, נזכה לגילוי שלעתיד של "תרצה הארץ את שבתותיה"40 המביא לידי "רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב"41.
(מלוקט משיחות שמחת ביה"ש,
ש"פ בראשית, תשי"ט)
טו. ביחס לשכר הניתן ל"עבודה" של אשר נאמר במדרש42 של פרשתנו: "מאשר שמנה לחמו – שהוא מעמיד בגדי שמונה", כן מפרש רש"י (בפירוש שני) את הפסוק "יהי רצוי אחיו": "שהיו בנותיו נאות כו' נשואות לכהנים גדולים" (הלובשים שמנה בגדים).
מה ענין "בנות נאות" לכהנים גדולים? על כרחנו יש לפרש את ענין הנוי כאן – כנוי רוחני השייך לכהונה גדולה.
הענין של אשה הוא – "אעשה לו עזר כנגדו"43, סיוע לבעל בעבודתו את ה', דבר שאנו מוצאים אותו במיוחד לגבי הכהן הגדול שבעבודתו ביום הכפורים לפני ולפנים היה חשוב הענין של "וכפר בעדו ובעד ביתו44 – זו אשתו" ובלעדיו לא היה באפשרותו לעשות עבודתו45.
הנוי האמיתי של אשה מישראל הוא "כל כבודה בת מלך פנימה"46, ענין הצניעות, המביא ומועיל לכהונה גדולה47.
ע"י מה זוכים לכך? – ע"י עבודת "דונו דינא". המתנהג בקבלת־עול, לפי השלחן־ערוך, ובכלל זה – ענין הצניעות, זוכה להקים דור ישרים של בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצווה, כהנים גדולים – כלומר: בנים הנכנסים אל קדשי־קדשים שם נמצא רק הארון והלוחות שעליהם חקוקת עשרת־הדברות, לא שהן כתובות בדיו, שהוא דבר שנוסף לקלף, כי אם חקוקות על גבי הלוחות, כך שהוא והתורה הם דבר אחד48.
הערות
- 38. ראה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 128 ואילך.
- 39. ד"ה ועבדי דוד תש"ח.
- 40. ויקרא כו, לד.
- 41. תהלים פה, ב. במדרש שם.
- 42. ב"ר צח, טז. שם עא, י.
- 43. בראשית ב, יח.
- 44. ויקרא טז, ו.
- 45. היה חייב להיות נשוי, ראה יומא ב, א.
- 46. תהלים מה, יד.
- 47. יומא מז, א. במדב"ר פ"א, ג.
- 48. ראה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 25.
במדבר רבה א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, עַד שֶׁלֹא עָמַד אֹהֶל מוֹעֵד דִּבֶּר עִמּוֹ בַּסְּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ד): וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וְאַחַר כָּךְ (שמות יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְיָן. וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר. וְכֵיוָן שֶׁעָמַד אֹהֶל מוֹעֵד אָמַר יָפָה הִיא הַצְּנִיעוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ח): וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ, הֲרֵי הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים מה, יד): כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. בַּת מֶלֶךְ זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יט, ד): וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה, אֵלּוּ הֵן הַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל מִצְרַיִם, (ישעיה יט, ד): וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, לְפִיכָךְ: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, יג): וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב. מִיכָּן אָמְרוּ אִשָּׁה שֶׁהִיא מַצְנַעַת עַצְמָהּ אֲפִלּוּ הִיא יִשְׂרְאֵלִית רְאוּיָה הִיא שֶׁתִּנָּשֵׂא לְכֹהֵן וְתַעֲמִיד כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ הוּא כְּבוֹדִי שֶׁאֱהֵא מְדַבֵּר מִלִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, פט): וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִלּוּ הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם יוֹדְעִים מָה הָיָה הַמִּקְדָּשׁ יָפֶה לָהֶם, קַסְטְרִיּוֹת הָיוּ מַקִּיפִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְשָׁמְרוֹ, שֶׁהָיָה יָפֶה לָהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה סִדֵּר תְּפִלָּה (מלכים א ח, מא): וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, וּכְתִיב (מלכים א ח, מג): וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב (דברי הימים ב ו, ל): וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ, אִם הָיָה רָאוּי לוֹ הָיָה נוֹתֵן לוֹ, וְאִם לָאו לֹא הָיָה נוֹתֵן לוֹ. וְלֹא תֹאמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא אִלּוּלֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה מָטָר יוֹרֵד, וְלֹא הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁבִּזְכוּתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְוִיחַ בְּעוֹלָמוֹ, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין לְיִשְׂרָאֵל הֵיאךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם, וְהֵן בָּאִין לְהִדָּבֵק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, כג): בַּיָּמִים הָהֵמָה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.
- אגרות קודש כרך כא ז'תתב יומא ב, א
- לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה ב מאותו ספר יומא ב, א ואילך
- תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד יומא ב, ב
- תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י יומא ב, א
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה נה, א יומא ב, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא יומא ב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסא זמן הדלקת נרות לשבת שם ב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) שו"ת רבינו סי' מה יומא ב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים יומא ב, רע"ב
- אגרות קודש כרך כו ט'תתנב יומא מז, א
- לקוטי שיחות כרך ב בהעלותך שיחה א מאותו ספר יומא מז, א
- לקוטי שיחות כרך ד ואתחנן שיחה א מאותו ספר יומא מז, א
- לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשכ"ט יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל יומא מז, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל יומא מז, א