ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה א

18

ערי מקלט נוהגת רק בארץ ישראל (והיא מהמצות התלויות בארץ), לכן א"א שיחול דין ערי מקלט על אותן שבעבר הירדן רק לאחרי שישנן השלש שבארץ כנען (שהפרשתן הוי עצם המצוה, "שלש ערים תבדיל לך"). וזהו גם החידוש בדין זה לגבי התלות של כל שש ערי מקלט זב"ז, דשם תלויים זב"ז רק לענין דין קליטתם, משא"כ בנוגע לאותן שבעבר הירדן, שאין הכוונה רק בדין קליטתם, אלא שאין כאן חלות שם ערי מקלט כל זמן שלא נבדלו אותן שבארץ כנען.

וי"ל דנפק"מ לענין הנודר "מערי מקלט שהיו קודם שנכנסו לארץ".

ו. והנה ע"פ הנ"ל — שקודם הבדלת אותן שבארץ כנען לא חל שם עיר מקלט — יש לעיין מה הי' תוכן דמעשה משה בהבדלת ערי מקלט שבעבר הירדן.

ויש לבאר זה בשני אופנים:

א) ההבדלה היתה הכנה בעלמא (שבחר את הערים ותחומיהן, ואולי גם כיוון את הדרכים²⁸), דאף שלא הי' בזה קיום מצוה ולא חלות שם עיר מקלט, מ"מ ה"ז כמו הכנה²⁹ והכשר³⁰ לקיום מצות ערי מקלט לאחרי זה.

ב) אף שקודם הבדלת אותן שבארץ כנען לא חל שם עיר מקלט, הרי לאחרי שיהושע הבדיל את הג' שבארץ כנען חל שם עיר מקלט על אותן שבעבר הירדן בדרך ממילא מצד הבדלת משה³¹, ונמצא, שמעשה משה פעל שיובדלו כערי מקלט³², אלא שחלות הדבר לא היתה עד אחרי זמן יהושע [ואולי יש לומר יתירה מזו — שלאחרי שהבדיל יהושע ג' שבארץ כנען, חל שם עיר מקלט על הג' שבעבר הירדן למפרע³³, מזמן הבדלת משה]³⁴.

והנפק"מ בפועל בין שני אופנים אלו³⁵: לאופן הא' הי' יהושע צריך להב

הערות

28. ראה לעיל הערה 22, שלהרמב"ם (הן בסהמ"צ והן בספר היד) זהו בכלל המצוה.
29. ראה דב"ר (פ"ב, כוכז) שמשווה הפרשת ערי מקלט ע"י משה ("אז יבדיל") לדוד "שאמר לו הקב"ה רק אתה לא תבנה לי את הבית הזה. . מה עשה זירז את עצמו והתקין כל צרכיו כו' והנה בעניי הכינותי לבית אלקי".
30. וכפשטות הפירוש ד"והקריתם" (מסעי לה, יא), דנאמר למשה — "ותזמנון" (ת"א ורש"י שם), ואח"כ (שם, יגיד) מפרש עוד ענין "והערים אשר תתנו. . שלש הערים תתנו מעבר לירדן. . שלש הערים תתנו בארץ כנען". וראה ספרי דבי רב לספרי ר"פ מסעי. חסדי דוד לתוספתא מכות רפ"ב.
31. והיינו שהי' לא מעשה בעלמא אלא גדר בדין. ולפ"ז יל"פ דההשוואה בדב"ר שם להכנה דדוד הוא בזה שדוד גם קידש את העזרה (ראה זבחים כד, א). אבל דוחק, כי בדב"ר שם הובא רק הכתוב ע"ד הכנת הזהב כו'.
32. להעיר, שלהתוספתא והירושלמי מכות שם, גם ג' הערים שבארץ כנען הבדיל יהושע תיכף בכניסתו לארץ , ולא קלטו עד לאחרי ירושה וישיבה. וראה בהנסמן בהערה 30. וראה הערה 34.
33. ראה צפע"נ עה"ת פרשתנו ג, כה בסופו.
34. להעיר שלהצפע"נ (הנסמן לעיל סוף הערה 27) גם לפני קליטת כל השש ערים, ע"י עצם הפרשת הערים שבא"י פעל שיקלטו הני שבעבר הירדן, עכ"פ שיהי' כמו מחנה לוי' דמהני שקולט לדעת. ע"ש.
35. וי"ל דנפק"מ גם בפשטות, אם משה מדד בין כל עיר ועיר, דלאופן הא' י"ל שלא הוצרך לזה כי לא הי' בזה דין הפרשה, משא"כ לאופן הב' — ראה רמב"ם שם ה"ז "וכן מושחין בין כל עיר ועיר מערי מקלט בתחילת הפרשתן כו'" (וראה שיח יצחק למכות (ט, ב) שלדעת הרמב"ם דין זה הוא (גם) בשלש של עבר הירדן).
. ולא כהדיעה (רש"י מכות ט, ב במשנה ד"ה עד. שם יא, רע"א. רד"ק יהושע כ, ב. רמב"ן פ' שופטים יט, א) — שהפרשת ערי מקלט ע"י יהושע היתה אחרי י"ד שנים שכבשו וחלקו (כפשטות המקראות דיהושע שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.