45
יהי' ערל), ובברייתא מוסיף ע"ד מעלת ענין הב' (שיהי' מהול):
במשנה מדייק ואומר "גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל" (ולא "על שם המילה") — כי הכוונה היא לענין הסרת הערלה שבמילה, ובא בהמשך לתחילת המשנה ששם מדובר בשלילת הערלה, "קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם כו' שאין הערלה קרוי' אלא לשם עכו"ם כו' ר"א בן עזרי' אומר מאוסה היא הערלה כו'" [וכן משמע ברמב"ם, שבסוף הל' מילה12 כ' "מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הגוים. . וגדולה היא המילה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר כו'", הרי שכתב "גדולה היא המילה" דאברהם באותה ההלכה ובהמשך ל"מאוסה היא הערלה", ובוא"ו החיבור13];
אבל בברייתא מבאר מעלת המילה עצמה (שיהי' מהול), ולכן מדייק "ולא נקרא תמים אלא על שם מילה" (ולא "עד שמל").
אבל עדיין צ"ב איך מתבארים בזה שאר השינויים בין המשנה והברייתא.
ג. ויש לומר הביאור בזה:
ב"תמים" מצינו שני ענינים: (א) שלילת מום וחסרון, (ב) תמימות ושלימות נוספת, שלא רק שלא חסר בו שום דבר, אלא שהוא "תמים".
ע"ד דין "תמים" בקרבנות, שמצינו בו שני ענינים אלה: שלילת חסרון14 — שאין בו מום הפוסל15; אבל יש בכלל זה גם תמימות יתירה, כמ"ש הרמב"ם16 "מצות עשה להיות כל הקרבנות תמימין ומובחרין שנאמר17 תמים יהי' לרצון זו מצות עשה" [ועד"ז כ'18 לגבי נסכין ועצי המערכה "כשם שמצוה להיות כל קרבן תמים ונבחר כך הנסכין יהיו תמימים ונבחרין שנאמר19 תמימים יהיו לכם ונסכיהם כו' וכן עצי המערכה לא יהיו אלא נבחרין ולא כו'"].
הרי דאף ש"מובחרין" הוא דין בפ"ע, כמו שהביא הרמב"ם20 שלמדין זה ממש"נ21 "מבחר נדריך", מ"מ נכלל גם בלשון "תמים יהי'", ובהביאו קרבן מן המובחר מקיים לא רק דין מובחר שבקרבנות, אלא גם הא דתמים יהי'22, והוא — כי ב"תמים" יש שני פרטים, "תמים" בניגוד לבעל מום, והיינו שאין בו חסרון23, ותמים שיש בו תוספת שלימות ותמימות, אף שגם בלא"ה הוא שלם24.
הערות
- 12. פ"ג ה"ח.
- 13. וממשיך באותה ההלכה במאמר ממקום אחר (אבות פ"ג מי"א) "וכל המפר בריתו של אברהם אבינו והניח ערלתו כו' אע"פ שיש בו תורה ומע"ט אין לו חלק לעוה"ב", וב' המאמרים האחרים שבמשנה נדרים שם (כמה חמורה מילה שלא נתלה למשה וכו', ועל המילה נכרתו י"ג בריתות כו' — ל' הרמב"ם) כתבם בהלכה בפ"ע (הלכה שלאח"ז). וראה לקו"ש חכ"ה ע' 56 ואילך — בביאור דברי הרמב"ם בב' הלכות אלו.
- 14. וכפשטות הכתובים בפ' אמור כב, יט ואילך (וראה פרש"י שם, יט).
- 15. להעיר מבכורות לט, א: תמים יהי' לרצון אמר רחמנא תמים אין חסרון לא. ע"ש האיבעי בגמ'. וראה רמב"ם הל' איסורי מזבח פ"ב הי"א.
- 16. ריש הל' איסורי מזבח.
- 17. אמור כב, כא.
- 18. רפ"ו שם.
- 19. פינחס כח, לא.
- 20. שם פ"ב ה"ח.
- 21. פ' ראה יב, יא (כ"ה ברמב"ם "נדריך". ובכתוב "נדריכם").
- 22. וראה לקו"ש חי"ב ע' 130 הערה 8. וש"נ.
- 23. וראה הנסמן לעיל הערה 15.
- 24. להעיר משני אופני עבודה (יומא כד, א. וראה זבחים קטו, ב): עבודה שאינה תמה שיש אחרי' עבודה ועבודה תמה "שהיא גומרת ומתממת את הדבר ולא שיש אחרי' עבודה כגון שחיטה וקבלה והולכה כו'" (פרש"י יומא שם ד"ה עבודה תמה). ולהעיר גם משני האופנים בצדקה (כתובות סז, ב): די מחסורו אשר יחסר לו (אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו), ולעשרו (שאינו דבר החסר).
משנה אבות ג׳:י״א - הטקסט מספריא
רבי אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים. והמבזה את המועדות. והמלבין פני חברו ברבים. והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום. והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה. אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים. אין לו חלק לעולם הבא:
רש"י על ויקרא כ״ב:י״ט - הטקסט מספריא
לרצנכם. הָבִיאוּ דָּבָר הָרָאוּי לְרַצּוֹת אֶתְכֶם לְפָנַי, שֶׁיְּהֵא לָכֶם לְרָצוֹן, אפיי"מנט בְּלַעַז, וְאֵיזֶהוּ הָרָאוּי לְרָצוֹן?
תמים זכר בבקר בכבשים ובעזים. אֲבָל בְּעוֹלַת הָעוֹף אֵין צָרִיךְ תַּמּוּת וְזַכְרוּת, וְאֵינוֹ נִפְסָל בְּמוּם אֶלָּא בְּחֶסְרוֹן אֵבֶר (ספרא):
לרצנכם — The meaning is: bring such a thing (animal) as is fitted to cause רצון, propitiation for you before Me. The word לרצנכם means: so that it may be to you for propitiation; apaisement in old French And which animal is it that is fitting to effect propitiation?
תמים זכר בבקר בכבשים ובעזים A MALE WITHOUT BLEMISH OF THE CATTLE, OF THE SHEEP, OR OF THE GOATS — but in the case of a burnt-offering that consists in a bird, the unblemished condition and the male sex are not essential, and it does not become unfit for sacrifice by reason of a mere blemish (a bodily defect), but only by reason of the loss of a limb (Sifra, Emor, Section 7 2).
משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ב׳:י״א - הטקסט מספריא
נשחטה ונמצאת טריפה הרי זו תצא לבית השריפה וכן אם נמצא אחד מאיבריה הפנימיין חסר אע"פ שאינה טריפה כגון שנמצאת בכוליא אחת או שניטל הטחול הרי זו אסורה למזבח ותשרף לא מפני שהיא בעלת מום שאין חסרון שבפנים מום אלא מפני שאין מקריבין חסר כלל שנאמר תמימים יהיו לכם וכל היתר כחסר לפיכך אם נמצא שם שלש כוליות או שני טחולים פסולה:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ נח ‹ שיחה ב ‹ 24 לקו"ש ח"ל ע' 45
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ב מאותו ספר בכורות לט, א
- לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ב מאותו ספר בכורות לט, א
- אגרות קודש כרך כז י'תלח זבחים קטו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך ג אחרי שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יא תצוה שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, א
- לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ד מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד זבחים קטו, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב זבחים קטו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב זבחים קטו, ב