שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"לדרת כתיב, פרט לשני דורות [שבהם לא נראה אות הקשת בעולם], לדורו של חזקי' ולדורו של אנשי כנסת הגדולה, רבי חזקי' מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של ר"ש בן יוחאי".
3 ראה גם ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב (וכן משמע בכתובות עז, ב). מדרש תהלים מזמור לו בסופו (בהוצאת באבער. משא"כ בשוחר טוב לפנינו "כל ימיו של [ר' יהושע] בן לוי" — כבכתובות שם). זח"ג טו, א. לו, א (ולהעיר מניצוצי אורות לזח"א רכה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נכנס חי לגן עדן, לא נראתה הקשת בימיו.
5 כתובות עז, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בקשר למסופר בגמרא כי בימי ר' יהושע בן לוי לא נראה הקשת – אומר רש"י:
49 כתובות עז, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
עצם תחושה זו מביאה לידי כך שמתברר אצלו הספק של "איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי", שאפשרי אצלו מפני שהוא יוצא ממצב של מואב, ומגיעים למצב של "בני עדין" – תכלית השלימות.
23 וכמו שנמצינו שאמרו בודאות "ישמשוני במותי" "לההוא עלמא" (כתובות קג, סע"א) "אחוי לי דוכתא" (שם עז, ב) ועוד כו"כ כיו"ב במדרז"ל. וידוע מה שאמר הבעש"ט שיכול לעלות בסערה השמימה כמו אלי' הנביא (המשך בשעה שהקדימו תער"ב ח"ג ע' א'רנז). כן להעיר מדברי אדמו"ר הזקן שאמר לאחד "אויף וואס דוחעסטו (על מה אתה בוטח) אויב אויף מיר – דו וועסט אפילו ניט וויסען די טיר מיינע אין ג"ע (=אם עלי – לא תדע אפילו את הדלת שלי בג"ע)" (תורת שלום ע' 171. וראה מאמר הצ"צ שם), ומדברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שאמר במוש"ק דההסתלקות שלו "איך גיי אין (משיחות כ' מנ"א, ש"פ ראה תשכ"ט) הימל די כתבים לאז איך פאר© אייך (=הנני עולה השמימה ואת הכתבים הנני משאיר עבורכם)".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מסופר בגמרא על מעלתו של רבי יהושע בן לוי, שלא נראתה קשת בימיו, כיון שהקשת היא סימן לכך שלא יחרב העולם, "ואם יש צדיק גמור בדור אין צריך אות".
68 כתובות עז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"נכנס חי לגן עדן" – מצד זיכוך גופו, ו"לא נראתה הקשת בימיו"40 – כיון שזיכך את העולם כל כך עד שלא היו זקוקים לאות הקשת .
935 כתובות עז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נכנס חי לגן עדן, ולא נראתה הקשת בימיו .
721 כתובות עז, ב.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גילוי הבעש"ט איז אַ סך גרעסער ווי גילוי אלי'.
255 ספר השיחות תש"ד ע' 113 (הובא בתורת מנחם – התוועדויות תשי"ט ח"ב ע' 238 ואילך). ושם שאמר אדה"ז: עס איז אַ גמרא מפורשת . . די רז"ל זאָגען (כתובות עז, ב) מכריז אלי' קמי' פנו דרך לבר ליוואי. דער פירוש ליוואי איז מל' התחברות, די התחברות פון אלקות מיט נשמות ישראל. מורנו הבעש"ט האָט מחבר געווען אלקות מיט נשמות ישראל, וואָס דער גילוי דערפון וועט זיין בביאת המשיח און מורנו הבעש"ט האָט דאָס מגלה געווען. עס איז דאָך ידוע (ב"מ פה, ב), אַז ווען אלי' ז"ל האָט מגלה סוד געווען, מחיוהו שתין פולסי דנורא, און מורנו הבעש"ט וואָס האָט מגלה געווען דעם סוד פון משיח, איז לבד זאת וואָס מען האָט אים ניט מעניש געווען, נאָר אדרבא ער האָט מקבל געווען אַ ברכה אויף דעם, אַז זיינע גילוים זאָלען זיין עד עולמי עד ביז משיח צדקנו – נמצא אַז גילוי הבעש"ט איז גרעסער ווי גילוי אלי' ז"ל. וברשימת היומן של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ – ח"י אלול תרס"ג ("מבוא" לקונטרס ומעין ע' 57): עס זיינען געווען זמנים באַ די רביים וואָס גילוי הבעש"ט איז געווען אָנגעלייגטער ווי גילוי אליהו.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלו אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכן התולש כישות ממקום גידולו , אף על פי שאינו מחובר לקרקע .
1467 רב
ששת קז, סוע"ב (האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי, מיחייב משום עוקר דבר
מגידולו). ופרש"י (הומלון, וגדל מתוך ההיזמי, מריח הקרקע שההיזמי יונק ממנו).
ונזכר גם בכתובות עז, סע"ב (שכר של היזמי), ופרש"י (שמטילין בו כשות
שגדל בהיזמי). והוא צמח בצורת פתילים הצומח על קוצים.
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל שזוהי דרגת ריב"ל שנכנס חי לגן עדן, שענין כזה — שהגוף הגשמי יעלה לגן עדן — הוא תוצאה מזה שהאדם בטל כ"כ לגבי קדושתו ית' עד שדברים גשמיים אינם תופסים מקום אצלו כלל, וגופו עם כל עניניו אינם אלא כלי לנשמתו (שהיא "חלק אלקה ממעל ממש"), ולכן גוף כזה יכול להכנס חי לגן עדן (מקום הרוחניות).
54 כתובות עז, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
68 כתובות עז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן גם בנוגע להמשכה שלמעלה מסדר השתלשלות שבנשיאת פנים ("ישא ה' פניו אליך") – שעיקר הצורך וההכרח בזה הוא במצב ירוד דוקא, כבזמן הגלות, מצד ענין החטא כו', שאז אומרים "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים", היינו, שאין יכולים לתבוע "בזרוע" (בזכות שבידם), ולכן מבקשים מהקב"ה בתורת צדקה, שזהו"ע דנשיאת פנים, שבכללות ה"ז המשכה שלמעלה מהשתלשלות, שנעשית ע"י העבודה ד"מדקדקים על עצמם כו'"; משא"כ צדיקים שאין להם שייכות לענין של גלות וחטא כו', ועד לאלו שאין להם שייכות אפילו לחטא עץהדעת, כמארז"ל "ארבעה מתו בעטיו של נחש", ועד לתכלית העילוי דנכנס חי לגן עדן – במצב כזה אין צורך בנשיאת פנים, ובמילא אין גם צורך בעבודה ד"מדקדקים על עצמם כו'".
16 ראה כתובות עז, ב.
פתיחה בהקשר