קדושים פרק יב

תָּא חֲזֵי, אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאִסְתַּכְּלָא בַּאֲתַר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָאִיס בֵּיהּ, וּרְחִיקָא בֵּיהּ נַפְשֵׁיהּ. וּמַה בְּמַה דְּרָחִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָסִיר לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, בְּמַה דְּרָחִיק עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דְתָּא חֲזֵי, אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בַּקֶּשֶׁת, בְּגִין דְּאִיהוּ חֵיזוֹ דְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה. אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בְּאָת קַיָּימָא דִּילֵיהּ, בְּגִין דְּהוּא רָמִיז לְצַדִּיקָא דְּעָלְמָא. אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא, בְּאֶצְבְּעָן דְּכַהֲנֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּפַרְסֵי יְדַיְיהוּ, בְּגִין דְּתַמָּן שַׁרְיָא יְקָרָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה. וּמַה בַּאֲתַר קַדִּישָׁא עִלָּאָה אָסִיר לְאִסְתַּכְּלָא, בַּאֲתַר מִסְאֲבָא רְחִיקָא לָא כָּל שֶׁכֵּן. בְּגִינֵי כַּךְ, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, וּמַה לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ אָסִיר, לְמִפְלַח לְהוּ, אוֹ לְמֶעְבַּד לְהוּ, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה.

וּבְגִּינֵי כַּךְ, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. הָכָא אָתָא לְאַזְהָרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל כְּקַדְמֵיתָא. לָקֳבֵיל (שמות כ׳:ג׳) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. וִאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, לָקֳבֵיל לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל אֲנִי יְיָ' אֱלֹהֵיכֶם. לָקֳבֵיל אָנֹכִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ, אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. לָקֳבֵל כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. לֹא תִּשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. לֹא תִּגְנוֹבוּ, לֹא תִגְנוֹב. וְלֹא תְכַחֲשׁוּ, וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. מוֹת יוּמַת הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאָפֶת, לֹא תִנְאָף. לֹא תַעֲמוֹד עַל דַּם רֵעֶךָ, לֹא תִּרְצַח. וְהָא אוּקְמוּהָ, וְעַל דָּא כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, בְּפַרְשְׁתָּא דָּא.