על העמוד
לקוטי שיחות כרך ד כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
18 זח"ג רכג, א (וראה סנה' נו, א) ד"ה וככה תרל"ז פ"פ. – ועיי"ש בענין הפלוגתא דר' יהודא ור' יוסי, שמזה מובן שגם ר' יהודא הוא למעלה מענין הבירורים כו' (ואף שיהודא הוא מלשון הודאה (בחינת מלכות (תו"א מד, א)), י"ל שהו"ע ההודאה והביטול דיחו"ע (כדמוכח בד"ה וככה שם. וראה תו"א מה, ד), ע"ד הביטול דדוד (אף שענינו – מלך ישראל) בתורה כנ"ל), ולכן ס"ל לר' יהודא (בענין בני עדין) כר"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
43 ויש לומר, שענין זה מרומז גם בשמותם: ר' יהודה ור' יוסי בן דורמסקית. כי יהודה מלשון הודאה הוא בחי' הביטול ממש – ההשתחוואות שבתפלת שמו"ע (תו"א מה, ג) – ביטול במציאות. ויוסי בגימטריא אלקים (זח"ג רכג, א. (וראה סנהדרין נו, רע"א וברש"י שם). ד"ה וככה תרל"ז פ"פ), בגימטריא הטבע [ובפרט שהי' מדמשק* – לא מארץ ישראל – (כבספרי ר"פ דברים), שלכן נקרא "בן דורמסקית" (סה"ד סדר תנאים ואמוראים, כערכו). ונקבע זה בשמו שנקרא בשם זה, מוכח שזהו ענינו (ראה שעהיוה"א פ"א)] – ביטול היש**.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
ראה עירובין יג, ב. וראה גם דרמ"צ ח, סע"א. ולהעיר, שר' יהודה ור' יוסי מורים על בחי' העלם – כי ר' יהודה הוא מלשון הודאה [המשך וככה תרל"ז פ"פ (אלא שבבחי' הודאה גופא, ענינו הוא ההודאה והביטול דיחו"ע, כדמוכח בההמשך שם. וראה תו"א מה, ד)]; ור' יוסי הוא בגימט' אלקים [זח"ג רכג, א. המשך שם. ובלקוטי לוי"צ (לאאמו"ר) לזח"א (ע' עח): "שר' יוסי שייך לשם אלקים בכל בחינותיו"], בגימט' הטבע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
66 זח"ג רכג, א. פרש"י סנהדרין נו, רע"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
85 זח"ג רכג, א (וראה סנהדרין נו, רע"א ובפרש"י ד"ה בכל יום). המשך וככה שם פ"פ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
28 ע"פ המבואר בפנים תובן השייכות דמאמר זה לר' אחא ור' יוסי – כי יוסי הוא גימטריא אלקים (זח"ג רכג, א. פרש"י סנהדרין נו, רע"א), בחי' מלכות (המשך וככה תרל"ז סוף פרק פ'. לקוטי לוי"צ לזהר (ח"ב) ע' קלו. קנג. ובכ"מ), ור' אחא הוא בחי' תפארת (לקולוי"צ לזח"א ע' סט. קט. לזח"ב ע' קלט). ותוכן מאמר זה – שגם בהסתר דעולם (מלכות) בנ"י הם למעלה מן העולם (תפארת) – הוא כענין חיבור תפארת ומלכות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
43 בלקוטי לוי"צ שם, דר' יוסי הוא בחי' מלכות, בחי' אחרונה דאצילות. וזה שהרהר במילי דעלמא הו"ע ירידת המלכות מאצילות לבי"ע, ולכן נחסר אות יו"ד משמו, שהוא כנגד עולם האצילות, ע"ש באורך. אבל עצ"ע עפמשנ"ת כמ"פ (ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 29, וש"נ) בהחילוק בין ר' יהודה ור' יוסי, דאף ששניהם בחי' מלכות* – ר' יהודה הוא בחי' מלכות כמו שהיא באצילות, ור' יוסי – כמו שיורדת לבי"ע (עיין המשך וככה תרל"ז ס"פ פ') [וכמרומז גם בשמם: ב"יהודה" יש ד' אותיות שם הוי' (וראה סוטה יו"ד, ב), משא"כ "יוסי" הוא רק בגימטריא שם אלקים (זח"ג רכג, א. פרש"י סנהדרין נו, רע"א), והיינו שהוא (א) רק גימטריא, (ב) דשם אלקים**] וא"כ אין זה ירידה לגבי דרגתו (והיו"ד ד"יוסי" הוא אצילות שבבי"ע). וראה לקמן הערה 58.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
60 תהלים צו, יב. וראה זח"ג רכג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1261 נו, א ובפרש"י שם. זח"ג רכג, א. סה"מ תרל"ז ח"א ע' תקצה. וראה לקו"ש חי"ח ע' 74. חכ"א ע' 246 ואילך.
פתיחה בהקשר