74
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
היא באתהפכא על פני אתכפיא.
דרגא אחרת תהיה לעתיד לבוא, שאז תתגלה דוקא החשיבות של עבודת ה"מטה"81, כי הזיכוך והבירור יהיה מושלם לחלוטין83 – ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ – אתהפכא שנובעת מאתכפיא, ולכן תהיה דוקא נשמה בגוף, ונשמה ניזונית מן הגוף84.
ואלה הן שתי השיטות של רבי יוסי ורבי נהוראי:
רבי יוסי – בגימטריא אלקים85 (בגימטריא הטבע86) – אומר "גדול העונה אמן יותר מן המברך", ושמשון הוסיף בקדושת נזירותו על ידי אי מחאתו יותר מכפי שהיא היתה מצד ציווי המלאך, ואמנם, יש מעלה באתכפיא ובעבודת ה"מטה" על פני ה"מברך" – המשכה מלמעלה. אך יחד עם זאת קשור* "יוסי" לשם "יוסף" בלשון הקודש, המצביע על המשכה וגילוי מלמעלה87.
ולכן מדבר רבי יוסי על המעלה בזמן הזה, שיחודא תתאה ואתכפיא אינם נעלים על פני ה"מברך", יחודא עילאה ואתהפכא, באופן של אין ערוך (שמשון אינו נזיר גמור), כי יש מעלה בהמשכה מלמעלה הגורמת לאתהפכא.
לעומת זאת רבי נהוראי אינו שם בלשון הקודש – דבר המצביע על גילוי של התורה כפי שהיא מצד עצמה מלמעלה – אלא זהו שם בשפת התרגום – של שבעים אומות, כפי ש"מתברר" ומתעלה להיות שם בתורה88.
יחד עם זאת, משמעות השם של רבי נהוראי היא אור89, אך לא בלשון הקודש "מאיר"90, אלא בלשון התרגום.
לפיכך הוא מדבר אודות מעלתו של העונה אמן לעתיד לבוא, שהיא נעלית לאין ערוך על פני המברך – "השמים", "ונוצחין" – כי אז תתגלה בשלימותה המעלה של עבודת הבירורים, עבודת ה"מטה"91, בירור עניני העולם
הערות
- 81.
- 83. ראה תניא פל"ז. ובכ"מ.
- 84. ראה המשך וככה תרל"ז פצ"א־ב. וראה ד"ה לכל תכלה תרנ"ט.
- 85. זח"ג רכג, א (וראה סנהדרין נו, רע"א ובפרש"י ד"ה בכל יום). המשך וככה שם פ"פ.
- 86. פרדס שער י"ב פ"ב.
- *. ראה בדיני שמות (הל' גיטין).
- 87. תו"א ויגש מד, א.
- 88. תו"א משפטים עז, ד ואילך.
- 89. ראה עירובין (יג, ב): ר' נהוראי שמנהיר עיני חכמים.
- 90. ראה עירובין שם "לא ר"מ שמו אלא ר' נהוראי". ועפ"ז יובן ויומתק מה שנקרא כאן ר"נ, משא"כ במחלוקת במשפחות נדבת העצים (תענית כח, א) איתא שם ר' מאיר ור' יוסי, דשם מדגיש ר"מ המעלה בענין הביטול שבתורה אור – דוד, ולכן איתא שם "רבי מאיר" – אור בלה"ק, ורבי יוסי (שהוא קיצור משם יוסף) לגבי מאיר, מדגיש המעלה שבבירורים, יואב – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 87.
- 91. ויומתק ביותר השייכות לנזירת שמואל ע"פ מ"ש בלקו"ת להאריז"ל (שמואל בתחלתו) שחנה בגימט' ס"ג, שזהו"ע מעלת הבירורים ואתעדל"ת שיהי' לעת"ל, דב"ן יתעלה בס"ג למעלה ממ"ה (ע"ח – הובא ונתבאר בלקו"ת בחקותי מז, ג. ובכ"מ. וראה שם במדבר ו, א). ואף שבנדו"ד חנה עשתה ההתחלה ענין המברך (דוגמת שם מ"ה) – הרי אמרו גדול העונה אמן יותר מן המברך (שלו – שעליו עונה אמן) וכמה דרגות במברך (וראה גם ביאוה"ז (עקב קיט, ד ואילך), בחילוק דברה"נ, ברכת המצות וכו'), ושייכות מיוחדת לנדו"ד דנזירות שמואל ודשמשון (דלמדין זמ"ז) דשניהם התחלתן בנקבה, שסו"ס – תסובב גבר, לעת"ל.
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ ויחי ‹ שיחה ב ‹ 221 לקו"ש חי"ח ע' 74
תורת מנחם 2
- לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ח ע' 74
- עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ח ע' 74
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.