ויצא פרק טז

תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, וַיֹּאמֶר (בראשית כ״ט:י״ח) אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה, וְכִי מַה דַּעְתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב דְּלָא קָאֲמַר עֶשֶׂר יַרְחִין אוֹ שַׁתָּא חָדָא, אֶלָּא שֶׁבַע שָׁנִים אַמַּאי. אֶלָּא יַעֲקֹב בְּחָכְמָתָא עֲבַד. בְּגִין דְּלָא יֵימְרוּן, דִּבְגִין תִּיאוּבְתָּא דְּשַׁפִּירוּ דְרָחֵל עֲבַד, אֶלָּא בְּגִין חָכְמְתָא, דְּסִיהֲרָא בַּת שֶׁבַע שְׁנִין הִיא. וְכֻלְּהוּ שֶׁבַע שְׁנִין עִלָּאִין, שָׁרוּ עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב עַד לָא נָסִיב לָהּ לְרָחֵל לְמֵיתַב גַּבָּהּ כְּדְקָא יְאוּת. דְּהָא יַעֲקֹב נָטַל כֻּלְּהוּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר אֲתָא לְגַבָּהּ, בְּגִין לְאִשְׁתַּכָּחָא אִיהוּ שָׁמַיִם, וְאִיהִי אָרֶץ.

וְרָזָא דְמִלָּה, וַיִּהְיוּ בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, מַאי כְּיָמִים אֲחָדִים, אֶלָּא, כֻּלְּהוּ שֶׁבַע שְׁנִין שָׁקִיל לוֹן בְּעֵינוֹי, כְּאִינוּן עִלָּאִין. דְּאִינוּן אֲחָדִין דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן, (צ"ה ע"ב) וְכֻלְּהוּ חַד, דְּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא. בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ, לְאִשְׁתַּכָּחָא כְּגַוְונָא עִלָּאָה.

תָּא חֲזֵי, דְּאָפִילּוּ לָבָן רָמַז לֵיהּ בְּאִינוּן שֶׁבַע, וְלָא יָדַע מַאי קָאֲמַר, דְּפָתַח וְאָמַר טוֹב, דִּכְתִיב, (בראשית כ״ט:י״ט) טוֹב תִּתִּי וְגו'. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָכִי הוּא וַדַּאי, פָּלַח שֶׁבַע שְׁנִין, לְאִזְדַּוְּוגָא בִּשְׁמִטָּה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר יוֹבְלָא סָתִים דְּלָא אִתְגַּלְּיָא וּשְׁמִטָּה אִתְגַּלְּיָא.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּיַעֲקֹב פָּלַח שֶׁבַע שְׁנִין קַדְמָאִין, נָפְקָא קָלָא וְאָמַר, יַעֲקֹב, (תהילים ק״ו:מ״ח) מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם כְּתִיב, עוֹלָם סָתִים דִּלְעֵילָא יוֹבְלָא מִתַּמָּן שֵׁירוּתָא. דְּאִלֵּין דְּאִינוּן סְתִימִין, דְּלָא אִתְגַּלְּיָא לוֹן מִן יוֹבְלָא אִינוּן. בְּגִין כָּךְ אִסְתִּימוּ מִיַּעֲקֹב, דְּלָא יָדַע, דְּחָשַׁב דְּהָא מִן שְׁמִטָּה אִינוּן. וּבְגִין דְּיַעֲבִיד שֵׁירוּתָא מֵעוֹלָם דִּלְעֵילָא, אִתְכַּסְיָין מִנֵּיהּ, בְּגִין דְּיוֹבְלָא אִיהוּ סָתִים, וּלְבָתַר דַּעֲבָרוּ שְׁנֵי יוֹבְלָא דְּאִתְכַּסְיָיא, עֲבַד שְׁנֵי שְׁמִטָּה דְאִתְגַּלְיָין, (פקודי רנ"ו ע"ב) וְאִתְעַטַּר בִּתְרֵין עָלְמִין וְאָחִיד לוֹן.