על העמוד
אגרות קודש כרך י ג'שיט
מקור מפורש
בעמוד זה
מדרש הגדול שם) ע"י שיוציא מוניטין בעולם דבחור ובתולה - מטבע (שטבעו חכמים עיני העדה) אחד הוא עם זקן וזקנה, ומארץ אשר עיני ה"א בה מחוי להו הקב"ה בעיניהו (שבת פט, ב), עינים בלתי משוחדות כי אף שאוהב ישראל הי' (מנחות סה, א) - משפטיו עם ישראל, המשפט לאלקים, בלא בציעה ופשרה (סנהדרין ו, ב), עדי נזכה, ע"י העבודה בזמן ליל הגלות דאנו בעינינו לא ראינו, לקיום היעוד עין בעין יראה (זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
29 משל הצבי שבמדרש שם הוא על בחי' עין ה' אל יראיו – הבטה בעין א' שלמטה משתי עינים. אבל בב"ר רפ"מ: "עין ה' אל יראיו זה אברהם", וקאי על בחי' עין א' דעתיקא שלמעלה מבחי' ב' עינים (יהל אור ע' קכב (ע"פ זח"ג קכט, ב). וראה גם אור התורה ס"פ וירא. וראה גם ד"ה אר"י לא ברא כו' תרצ"ד (ועפ"ז סרה קושיית היפ"ת לב"ר שם)). וע"פ הידוע שכל הפירושים שבפסוק א' שייכים זל"ז (נסמן לעיל הערה 27), צ"ל שבחי' עין א' שלמטה מבחי' ב' עינים שייכת לבחי' עין א' שלמעלה מב' עינים. (וראה גם תו"א שם: "להיות נמשך מבחי' עינא פקיחא דלא נאים", שזהו עין א' דעתיקא (זהר שם, סע"ב), שאין שייך בה ענין השינה). וי"ל שמעלת בחי' ב' עינים על בחי' עין א' שבשהש"ר שם, הוא רק בענין הגילויים, והוא שההשגחה דעין א' באה בהתלבשות בלבושי הטבע (וכמ"ש בתו"א שם: "שמתלבש בלבוש"), אבל עצם האור שבבחי' זו הוא אותו האור דבחי' עין א' דעתיקא. וכדאי' בתו"א שם: "ודמה לך לבחי' מהותו ועצמותו ית' בחי' ע"ק ומשם יומשך להיות לצבי כו'". (וע"ד המבואר בתו"א ד"ה חייב אינש (צט, סע"ד ואילך) בענין מה שפורים מותר בעשיית מלאכה. עיי"ש). – עד"ז הוא גם בב' הבחי' שביראה – יר"ת ויר"ע [הממשיכות ב' בחי' הבטה אלו (ראה יהל אור שם. ד"ה אר"י שם)] – שחלוקות רק בענין הגילויים, אבל בנוגע לעצם מהותם, גם יר"ת (עם היותה למטה מאהבה בבחי' הגילויים) – היא בעצמותו ית' (קונט' העבודה ע' 18).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
82 משלי כב, ט. ובנדרים (לח, א) ועוד – דקאי על משה. ובזח"ג (קל, א) דורשו על יוסף – שמו (הראשון) של בעל הגאולה והשמחה (וראה סה"ש תש"ה ע' 61. ועוד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
10 זח"ג קכט, רע"ב. וראה הנסמן בנצוצי זהר לזח"א קיג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
38 משלי כב, ט. וראה זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
43 שם כב, ט. וראה זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
54 משלי כב, ט. זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
158 משלי כב, ט. וראה זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
76 משלי כב, ט. וראה זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
631 משלי כב, ט. וראה זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
146 משל הצבי שבמדרש שם הוא על בחי' עין ה' אל יראיו – הבטה בעין א' שלמטה משתי עינים. אבל בב"ר רפ"מ: "עין ה' אל יראיו זה אברהם", וקאי על בחי' עין א' דעתיקא שלמעלה מבחי' ב' עינים (יהל אור ע' קכב (ע"פ זח"ג קכט, ב). וראה גם אוה"ת ס"פ וירא. וראה גם ד"ה אר"י לא ברא כו' תרצ"ד (ועפ"ז סרה קושיית היפ"ת לב"ר שם)). וע"פ הידוע שכל הפירושים שבפסוק א' שייכים זל"ז*, צ"ל שבחי' עין א' שלמטה מבחי' ב' עינים שייכת לבחי' עין א' שלמעלה מב' עינים. (וראה גם תו"א שם: "להיות נמשך מבחי' עינא פקיחא דלא נאים", שזהו עין א' דעתיקא (זהר שם, סע"ב), שאין שייך בה ענין השינה).
וי"ל שמעלת בחי' ב' עינים על בחי' עין א' שבשהש"ר שם, הוא רק בענין הגילויים , והוא שההשגחה דעין א' באה בהתלבשות בלבושי הטבע (וכמ"ש בתו"א שם: "שמתלבש בלבוש"), אבל עצם האור שבבחי' זו הוא אותו האור דבחי' עין א' דעתיקא. וכדאי' בתו"א שם: "ודמה לך לבחי' מהותו ועצמותו ית' בחי' ע"ק ומשם יומשך להיות לצבי כו'". (וע"ד המבואר בתו"א ד"ה חייב אינש (צט, סע"ד ואילך) בענין מה שפורים מותר בעשיית מלאכה. עיי"ש).
– עד"ז הוא גם בב' הבחי' שביראה – יר"ת ויר"ע [הממשיכות ב' בחי' הבטה אלו (ראה יהל אור שם. ד"ה אר"י שם)] – שחלוקות רק בענין הגילויים, אבל בנוגע לעצם מהותם, גם יר"ת (עם היותה למטה מאהבה בבחי' הגילויים) – היא בעצמותו ית' (קונט' העבודה ע' 18).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
190 זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
400 זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
1173 משלי כב, ט. וראה זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
708 זח"ג קכט, ב. רפט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1888 אוה"ת שם – מזח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
566 זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1416 משלי כב, ט. וראה זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1126 ראה זח"ג קכט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
2520 זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1887 "קיצורים והערות" שם ס"ע נב ואילך, מזח"ג קל, א. וראה גם אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'שיא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1691 ראה זח"ג קכט, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
30 "קיצורים והערות" שם ס"ע נב ואילך, מזח"ג קל, א. וראה גם אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'שיא.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
79 ראה זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יסובבנהו יבוננהו
מקור מפורש
בעמוד זה
61 בזהר דאית גבינין דמכסיין : ראה בכ"ז זח"ג קכט, ב. שם רפט, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
49 הוא שרש תרי"ג מצות שנק' תרי"ג ארחין : ראה זח"ג קכט, ב ובביאור האריז"ל שם. מ"ח מס' א"א ספ"ד. לקו"ת ראה כד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
106 עינא פקיחא דלא נאים : זח"ג קכט, ב. וראה תו"א מג"א קיז, א. תו"ח וירא קב, א. קו, ג. קיח, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
115 כי החוטם הוא עיקר הפרצוף פנים דאדם : ראה זח"ג קל, א. קלז, ב. זח"ב קכב, ב. ז"ח יתרו לד, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ארדה נא ואראה
מקור מפורש
בעמוד זה
12 וכנודע שיש ב' עיינין : ראה זח"ג קל, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ארדה נא ואראה
מקור מפורש
בעמוד זה
13 פקח עינך חסר כתי' . . לפמ"ש בזהר כן הוא : דניאל ט, יח. ראה זח"ג קכט, ב. קל, א. קלז, א (ובקול ברמה שם). זח"ב קעז, ב. תו"ח וירא קג, א. קי, ב. קיח, א. אוה"ת בהעלותך ע' שצט.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ארדה נא ואראה
מקור מפורש
בעמוד זה
15 ולית שמאלא בהאי עתיקא : זח"ג קכט, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין קרי"ס
מקור מפורש
בעמוד זה
66 דלא ידע לי' בר איהו : ראה זח"ב רי, ב. זח"ג קכט, ב. קמ, ב. רפח, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עג
מקור מפורש
בעמוד זה
4401 וחדוה: בסידור האריז"ל שזה יסוד. לברר על פסוק "הוד והדר לפניו גו'" ובקה"י מע' הדר [אות] ד' העיר מזח"ג קכט, ב. לברר [בדרושי] אדנ"ע [בענין] הוד והדר.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בעמוד זה
142 דלא ידע לי' בר איהו : ראה זח"ג קכט, ב. קמ, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת פא
מקור מפורש
בעמוד זה
883 בעינא פקיחא: ע"פ זח"ג קכט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב לא הביט און כו' (א)
מקור מפורש
בעמוד זה
16 בית יעקב לכו ונלכה באור הוי' . . באור שמאיר בשם הוי' : ראה תו"א שמות נ, רע"ג (ע"פ זח"ג קל, א). סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שסד. שסח. ועוד.
פתיחה בהקשר