האדרא רבא פרק א

(אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדין אור בקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלהי רשב"י בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' ית' ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו, הלא המה מורים מדות וספירות וענינים פנמיים שכליים וכל האברים שבנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס כי אין דמיון בינו ית' וביננו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית ה' יצילנו משגיאות. אכי"ר.) האדרא רבא קדישא תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּיא, עַד אֵימַת נֵיתִיב בְּקַיְּימָא דְּחַד סַמְכָא. כְּתִיב (תהילים קי״ט:קכ״ו) עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. יוֹמִין זְעִירִין, וּמָארֵי דְּחוֹבָא דָּחִיק. כָּרוֹזָא קָארֵי כָּל יוֹמָא, וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִינּוּן. וְאִינְהוּ בְּשׁוּלֵי (נ"א בשורי) כַּרְמָא. לָא אַשְׁגְּחָן, וְלָא יַדְעִין, לְאָן אֲתָר אָזְלִין כְּמָה דְּיָאוּת.

אִתְכָּנָשׁוּ חַבְרַיָיא לְבֵי אִדָּרָא, מְלוּבָּשִׁין שַׁרְיָין סַיְיפֵי וְרוּמְחֵי בִּידֵיכוֹן, אִזְדְרָזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן. בְּעֵיטָא, בְּחָכְמְתָא. בְּסוּכְלְתָנוּ. בְּדַעְתָּא. בְּחֵיזוּ. בְּיַדִין. בְּרַגְלִין (נ"א בחילא דידין ורגלין). אַמְלִכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן (ס"א למלכא) דְּבִרְשׁוּתֵיהּ חַיֵּי וּמוֹתָא. לְמִגְזַר מִלִּין דִּקְשׁוֹט. מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין צַיְיתֵי לְהוּ, וַחֲדָאן לְמִשְׁמַע לְהוּ, וּלְמִנְדַּע לְהוּ.

יָתִיב רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבָכָה, וְאָמַר וַוי אִי גָּלֵינָא, וַוי אִי לָא גָּלֵינָא. חַבְרַיָיא דְּהֲוָה תַּמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רִבִּי אַבָּא וְאָמַר לֵיהּ, אִי נִיחָא קַמֵּיהּ דְּמֹר לְגַלָּאָה, הָא כְּתִיב (תהילים כ״ה:י״ד) סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וְהָא חַבְרַיָיא אִלֵּין דַחֲלִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִינּוּן, וּכְבַר עָאלוּ בְּאִדָרָא דְּבֵי מַשְׁכְּנָא, מִנְּהוֹן עָאלוּ, מִנְּהוֹן נַפְקוּ.

תָּאנָא, אִתְמָנוּ חַבְרַיָיא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאִשְׁתְּכָחוּ, רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. וְרִבִּי אַבָּא. וְרִבִּי יְהוּדָה. וְרִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. וְרִבִּי יִצְחָק. וְרִבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב. ורִבִּי חִיָּיא. וְרִבִּי יוֹסֵי. וְרִבִּי יֵיסָא. יְדִין יָהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאֶצְבְּעָן זַקְפוּ לְעֵילָּא. וְעָאלוּ בְּחַקְלָא בֵּינֵי אִילָנֵי וְיָתְבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, יָתִיב בְּגַוַּויְיהוּ וְאָמַר, כָּל חַד יְשַׁוִּי יְדוֹי בְּתוּקְפֵּיהּ. שַׁווּ יְדַיְיהוּ, וְנָסִיב לוֹן פָּתַח וְאָמַר (דברים כ״ז:ט״ו) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנּוּ (ס"א כל העם) כֻּלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהילים קי״ט:קכ״ו) עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ, אֲמַאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ. מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵילָּא. דְּאִיהִי מִתְבַּטְּלָא אִי לָא יִתְעֲבִיד בְּתִקּוּנוֹי (ס"א שמא) דָּא. וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב (דברים ל״ג:כ״ט) אַשְׁרֶיךְ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ. וּכְתִיב, (שמות ט״ו:י״א) מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים יְיָ.

קָרָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אוֹתְבֵיהּ קַמֵּיהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאָמַר אֲנָן כְּלָלָא דְּכוֹלָא. עַד הַשְׁתָּא אִתְתְּקָנוּ קַיָימִין. אִשְׁתִּיקוּ, שַׁמְעֵי קָלָא, וְאַרְכּוּבָתָן דָא לְדָא נַקְשָׁן. מַאי קָלָא. קָלָא דִּכְנוּפְיָיא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי.

חַדֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (חבקוק ג׳:ב׳) יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. (אמר) (קל"ח ע"ב) הָתָם יֵאוֹת הֲוָה לְמֶהֱוִי דָּחִיל. אֲנָן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָיא מִלְּתָא, דִּכְתִּיב, (דברים ו׳:ה׳) וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וּכְתִיב (דברים ז׳:ח׳) מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם, וּכְתִיב (מלאכי א׳:ב׳) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ'.

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי י״א:י״ג) הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. הוֹלֵךְ רָכִיל, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך) אִישׁ רָכִיל מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, מַאן הוֹלֵךְ. אֶלָּא מַאן דְּלָא אִתְיְישָׁב בְּרוּחֵיהּ, וְלָא הֲוִי מְהֵימָנָא, הַהוּא מִלָּה דְּשָׁמַע, אָזִיל בְּגַוִויהּ כְּחִיזְרָא בְּמַיָּא, עַד דְּרָמֵּי לֵיהּ לְבַר. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּלֵית רוּחֵיהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא. אֲבָל מַאן דְּרוּחֵיהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא, בֵּיהּ כְּתִיב, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. וְנֶאֱמַן רוּחַ, קִיוּמָא דְּרוּחָא. (כמו (ישעיהו כ״ב:כ״ג) ותקעתיו יתד במקום נאמן) בְּרוּחָא תַּלְיָיא (נ"א ברזא) מִלְּתָא. וּכְתִיב, (קהלת ה׳:ה׳) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ.

וְלֵית עָלְמָא מִתְקַיְּימָא אֶלָּא בְּרָזָא. וְכִי אִי (קל"ח ע"א) בְּמִלֵּי עָלְמָא אִצְטְרִיךְ רָזָא. בְּמִלִּין רָזִין דְּרָזַיָיא דְּעַתִּיק יוֹמִין, דְּלָא אִתְמַסְרָאן אֲפִילּוּ לְמַלְאָכִין עִלָּאִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לִשְׁמַיָּא לָא אֵימָא דְּיֵצִיתוּן (ס"א דיציתן), לְאַרְעָא לָא אֵימָא דְּתִשְׁמַע, דְּהָא אֲנָן קִיוּמֵי עָלְמִין. תָּנָא רָזִין דְּרָזִין, כַּד פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרָזֵי דְּרָזִין, אִזְדַּעְזָע אַתְרָא, וַחֲבֵרִין אִתְחַלְחָלוּ.