על העמוד
אגרות קודש כרך א קמו
מקור מפורש
בעמוד זה
וכל המסייע לטהרתן של ישראל שכרו מובן ממ"ש בזח"ג (צח, א) זכאה חולקיא דחבריא כד יתבע מלכא למטרוניתא מאן תקין תכשיטהא כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תרנג
מקור מפורש
בעמוד זה
ובנוגע להצלחה בעבודתו במלאכתו מלאכת שמים הנה מלאכה זו עצמה הצלחה כרוכה בה, וע"ד משנ"ת בזח"ג (צח, א) - ונאמר בליל שבועות - מאן תקין תכשיטהא ואנהיר עטרהא ושוי תקונאה כו', וזוהי עבודתו עם התלמידים נער ישראל ואוהבהו, ובפרט שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אוחז בידו ומנהיגו, ורק שצריך זהירות יתירה שלא לערב רצונות עצמו, ולהעיר מלקו"ת שה"ש ד"ה צאו"ר השני פ"ד דאפילו לאחר המדרי' שעשה רצונך כרצונו צ"ל בטל רצונך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תשפה
מקור מפורש
בעמוד זה
במה שציין בס' טהרת מים (ע' מו) דעות הסוברים דזבה טעונה מ"ח, יש להוסיף עליהם ר' נחשון (וראה אוצר הגאונים לשבת סד) ואת הזהר ח"ג צז, ב (נוסף על הת"ז, דאתי במכש"כ מנדה).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרכו
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג צז, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'פח
מקור מפורש
בעמוד זה
לההערה בלקו"ת שלח (מב, ב) דנדה וזבה במים חיים - זהו לדעת כו"כ מהגאונים וכ"מ בזח"ג (צז, ב) ותקו"ז סוף תק;8206#&"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בעמוד זה
3 בספירה זו בפעם הראשונה : זח"ג צז, ב. וראה ר"ן סוף פסחים. אשר נלך , . קודם לברכהה : אגה"ק סי" ז"ך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בעמוד זה
ולהעיר מזח"ג (צז, ב) :
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
49 שבת קמו, רע"א. וראה זח"ג (צז, ב), שזהו ע"י קדימת העבודה ד"וספרתם לכם".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
40 מזח"ג צח, א ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
1375 זח"ג צח, א. רנד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1460 לקו"ת חוקת (נז, א ואילך) ובכ"מ. ולהעיר מזח"ג (צז, ב): "לאתדכאה במיין כו' ואקרי מים חיים" – אף דקאי בזבה. וכן הוא בתקו"ז בסופו (קמג, ב) סוף ת"ה (בנדה). בלקו"ת שלח (מב, ב. בנדה וזבה). ובשיטת הגאונים, רבותיו דרש"י ובס' הפרדס לרש"י ועוד. ראה הערות וציונים ללקו"ת שם (וראה גם תו"מ חל"ט ע' 352. וש"נ).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי שמחת תורה - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
22 ראה ר"ן סוף מס' פסחים שענין ז' השבועות שמיציאת מצרים עד מתן תורה הוא מקור ענין שבעה שבועות תספר לך. וראה זח"ג (צז, ב) שביציאת מצרים הייתה צ"ל ההכנה והעבודה דז' שבועות קודם לקבלת התורה.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך)
מקור מפורש
בעמוד זה
וכי כל ישראל לא הוו ידעי דא וכ"ש יהושע, אלא כו' (זח"ג צח, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בעמוד זה
וכי כל ישראל לא הוו ידעי דא וכל שכן יהושע, אלא כו' (זח"ג צח, ב 220 .
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
בעמוד זה
643 זהר ח"ג צח, רע"א (דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבעל פה). אבל בזהר ח"א ח, א (אצטריכו בהאי ליליא ... למלעי באורייתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובמדרשות דקראי וברזי דחכמתא). ועל זה מסיק כאן: "ועיקר העסק יהיה בתורה שבעל פה"; אף שלומדים גם תורה נביאים וכתובים.
וכן הוא מנהג חב"ד לומר "תיקון ליל שבועות" (ללא התפילות והבקשות), שכולל גם תורה נביאים וכתובים וגם תורה שבעל פה – ראה המלך במסיבו ח"א ע' קסט-קע. שם ע' שטו. אוצר מנהגי חב"ד חה"ש ע' רצה-ו. ושם ע' רצז בקשר לאמירת התיקון בליל ב'.
*
מכל זה נראה שאין חשש לימוד מקרא בליל חג השבועות.
ואף שהובא מכתבי האריז"ל (שער המצות, ואתחנן): "בשאר לילי השבוע אין ראוי לקרא מקרא". וכן נתבאר לעיל (סי' א מהדו"ק ס"ח ומהדו"ב ס"ב, לענין הלימוד שאחר תיקון חצות): "לעסוק בתורה שבעל פה עד אור היום", ושם נסמן. והובא גם באגרות קודש חי"ד ד'תקצג (ידוע מ"ש בכתבי האריז"ל שאין ללמוד מקרא בלילה).
מכל מקום נתבאר בשו"ת רב פעלים או"ח ח"ב סי' ב (מיהו ביום טוב פשיטא דאומרים תהלים, דאקרי שבת, ולא שנא יום טוב משבת בדבר זה).
ואף שלענין תהלים בלילה נתבאר באגרות קודש חכ"ב אגרת ח'רמב (שנוהגים אנ"ש שאין אומרים תהלים בלילה קודם חצות לילה, לבד מראש השנה ויום הכפורים). ובס' המנהגים חב"ד ע' 20 (ידוע אשר בלילה – החל מצאת הכוכבים עד אחרי חצות לילה, אין אומרים תהלים ... לבד מראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים והושענא רבה (והושענא רבה – גופא – לאחרי חצות)).
היינו דוקא לענין תהלים, משא"כ מקרא לומדים אף בליל שבת ויום טוב.
אלא שמכל מקום אומרים בתיקון ליל שבועות גם פרקי תהלים, אף כשהוא קודם חצות לילה.
וראה מה שליקט בזה ב"מנהג אבותינו בידינו", שונות, מהדורת תשע"ב, ע' תיא.
פתיחה בהקשר