על הפרק
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
8 עפ"ז יש לתרץ ג"כ מה שאדה"ז מביא כאן (צד, סע"א) "ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן כו'" — דלכאורה תמוה: (א) בתניא נזכר כמ"פ הענין די"ס ולא הובא המקור לזה . (ב) גם אם יש צורך כאן לציין המקור — הו"ל להביא מספר יצירה (פ"א מ"ב) — שחיבר אאע"ה — "עשר ספירות (בלי מ"ה)", ולא "ממאמר אליהו". (ג) למה מביא אריכות הלשון "אנת כו'" (ראה שעהיוה"א פ"י)?
וע"פ המבואר בפנים י"ל, כי רוצה להדגיש תיכף בתחילת הענין, שישנם ב' ענינים: א) עשר ספירות שהן נק' תיקונין, מלשון תכשיט (תו"א ד"ה פתח אליהו. הגהות אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לד"ה זה (קה"ת תשמ"א — ע' ד ואילך). ד"ה תפלין דמארי עלמא תרנ"ג (סה"מ תרנ"ג ע' רלג ואילך)), שלזה מגיעים ע"י העבודה דתומ"צ (וע"י חטאים — פוגמים בהם). ב) "אנת כו'" שלמעלה מע"ס — שלזה מגיעים ע"י התשובה, וע"י הוא ניקוי הפגמים. וראה לקמן ע' 152 (ס"ב). ע' 154 (ס"ה) ואילך).
[ועפ"ז י"ל, דמה שמביא שם בעל המאמר "מאמר אליהו" — ולא סתם "מ"ש בתקו"ז" — כי רוצה לרמז כאן ענין התשובה, שזהו ענינו של אליהו — "והשיב לב אבות על בנים גו'" (מלאכי ג, כד)].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
בשער היחוד והאמונה פ"י מביא ג"כ "מאמר אליהו דאפיקת עשר תיקונין כו'" — אבל שם לא הובא כראי' על מציאות של ע"ס בכלל, כ"א "שהקב"ה. . ומנהיגם. . ברצונו וחכמתו כו'". שזה מפורש במאמר אליהו "לאנהגא בהון עלמין וכו'"; משא"כ באגה"ת כאן, שלכאורה נוגע רק שישנן ע"ס, וע"ז אין צריך להביא מקור (והתיבות "כנודע ממאמר. . ידיעא וכו'" — לכאורה מיותרות).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
20 שער היחוד והאמונה פ"י.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה המשך תרס"ו ס"ע תעז: כי באמת הרי השמש ג"כ נברא ובע"ג. וראה גם שעהיוה"א פ"י (פח, א): וגם נתלבש בעוה"ז שהוא בבחי' גבול ותכלית.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 שלכן נברא הרקיע ביום השני, לפי שהאירה בו מדת הגבורה, שענינה – (צמצום ו)התחלקות (שעהיוה"א ספ"י. לקו"ת שה"ש ל, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
8 עפ"ז יש לתרץ ג"כ מה שאדה"ז מביא כאן (צד, סע"א) "ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן כו'" – דלכאורה תמוה: (א) בתניא נזכר כמ"פ הענין די"ס ולא הובא המקור לזה*. (ב) גם אם יש צורך כאן לציין המקור – הו"ל להביא מספר יצירה (פ"א מ"ב) – שחיבר אאע"ה – "עשר ספירות (בלי מ"ה)", ולא "ממאמר אליהו". (ג) למה מביא אריכות הלשון "אנת כו'" (ראה שעהיוה"א פ"י)? וע"פ המבואר בפנים י"ל, כי רוצה להדגיש תיכף בתחילת הענין, שישנם ב' ענינים: א) עשר ספירות שהן נק' תיקונין, מלשון תכשיט (תו"א ד"ה פתח אליהו. הגהות אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לד"ה זה (קה"ת תשמ"א – ע' ד ואילך). ד"ה תפלין דמארי עלמא תרנ"ג (סה"מ תרנ"ג ע' רלג ואילך)), שלזה מגיעים ע"י העבודה דתומ"צ** (וע"י חטאים – פוגמים בהם). ב) בחי' "אנת כו'" שלמעלה מע"ס – שלזה מגיעים ע"י התשובה, וע"י הוא ניקוי הפגמים. וראה לקמן ע' 459, 462 ואילך. [ועפ"ז י"ל, דמה שמביא שם בעל המאמר "מאמר אליהו" – ולא סתם "מ"ש בתקו"ז" – כי רוצה לרמז כאן ענין התשובה, שזהו ענינו של אליהו – "והשיב לב אבות על בנים גו'" (מלאכי ג, כד)].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
בשער היחוד והאמונה פ"י מביא ג"כ "מאמר אליהו דאפיקת עשר תיקונין כו'" – אבל שם לא הובא כראי' על מציאות של ע"ס בכלל, כ"א "שהקב"ה .. ומנהיגם .. ברצונו וחכמתו כו'". שזה מפורש במאמר אליהו "לאנהגא בהון עלמין וכו'": משא"כ באגה"ת כאן, שלכאורה נוגע רק שישנן ע"ס, וע"ז אין צריך להביא מקור (והתיבות "כנודע ממאמר .. ידיעא וכו'" – לכאורה מיותרות).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
8 עפ"ז יש לתרץ ג"כ מה שאדה"ז מביא כאן (צד, סע"א) "ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן כו'" – דלכאורה תמוה: (א) בתניא נזכר כמ"פ הענין די"ס ולא הובא המקור לזה*. (ב) גם אם יש צורך כאן לציין המקור – הו"ל להביא מספר יצירה (פ"א מ"ב) – שחיבר אאע"ה – "עשר ספירות (בלי מ"ה)", ולא "ממאמר אליהו". (ג) למה מביא אריכות הלשון "אנת כו'" (ראה שעהיוה"א פ"י)? וע"פ המבואר בפנים י"ל, כי רוצה להדגיש תיכף בתחילת הענין, שישנם ב' ענינים: א) עשר ספירות שהן נק' תיקונין, מלשון תכשיט (תו"א ד"ה פתח אליהו. הגהות אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לד"ה זה (קה"ת תשמ"א – ע' ד ואילך). ד"ה תפלין דמארי עלמא תרנ"ג (סה"מ תרנ"ג ע' רלג ואילך)), שלזה מגיעים ע"י העבודה דתומ"צ** (וע"י חטאים – פוגמים בהם). ב) בחי' "אנת כו'" שלמעלה מע"ס – שלזה מגיעים ע"י התשובה, וע"י הוא ניקוי הפגמים. וראה לקמן ע' 459, 462 ואילך. [ועפ"ז י"ל, דמה שמביא שם בעל המאמר "מאמר אליהו" – ולא סתם "מ"ש בתקו"ז" – כי רוצה לרמז כאן ענין התשובה, שזהו ענינו של אליהו – "והשיב לב אבות על בנים גו'" (מלאכי ג, כד)].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
בשער היחוד והאמונה פ"י מביא ג"כ "מאמר אליהו דאפיקת עשר תיקונין כו'" – אבל שם לא הובא כראי' על מציאות של ע"ס בכלל, כ"א "שהקב"ה .. ומנהיגם .. ברצונו וחכמתו כו'". שזה מפורש במאמר אליהו "לאנהגא בהון עלמין וכו'": משא"כ באגה"ת כאן, שלכאורה נוגע רק שישנן ע"ס, וע"ז אין צריך להביא מקור (והתיבות "כנודע ממאמר .. ידיעא וכו'" – לכאורה מיותרות).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה תניא שעהיוה"א ספ"י. לקו"ת שה"ש ל, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה גם שעהיוה"א ספ"י ולקו"ת שה"ש ל, א, שבריאת הרקיע המבדיל היתה ביום השני כי ביום השני הוא מדת הגבורה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
829 תניא שעהיוה"א ספ"י. לקו"ת שה"ש ל, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
555 שער היחוד והאמונה פ"י (פז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
78 ראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא שעהיוה"א רפ"י (ע' שצא). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
דובר 2764 בארוכה בהתוועדות די"ט כסלו48, שהמשל מאור הכלול בשמש המדובר בשער היחוד והאמונה פ"י, הו"ע אחר מהמשל דאור הכלול בשמש המדובר בפ"ג, כי:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2278 ראה תניא שער היחוד והאמונה ספ"י. לקו"ת שה"ש ל, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2018 בכ"מ (המשך תרס"ו ס"ע תסג ואילך. סה"מ ה'תש"ה ע' 186 ואילך. ועוד) שהעצמות אינו מאור. אבל מלשון אדה"ז בשעהיוה"א פ"י משמע שגם בשמש שני ענינים אלה – ראה בארוכה לקוטי ביאורים לתניא (להר"י שיחי' קאָרף) ע' שסב. תו"מ חנ"א ע' 376.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
28 בכ"מ (המשך תרס"ו ס"ע תסג ואילך. סה"מ ה'תש"ה ע' 186 ואילך. ועוד) שהעצמות אינו מאור. אבל מלשון אדה"ז בשעהיוה"א פ"י משמע שגם בשמש שני ענינים אלה – ראה בארוכה לקוטי ביאורים לתניא (להר"י שיחי' קאָרף) ע' שסב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה גם שעהיוה"א ספ"י ולקו"ת שה"ש ל, א, שבריאת הרקיע המבדיל היתה ביום השני כי ביום השני הוא מדת הגבורה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין ענין ק"ש
מקור מפורש
בפרק זה
89 דיום הראשון. . החסד : ראה שער היחוד והאמונה פ"י.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: שמע ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
31 יום ראשון חסד : ראה שער היחוד והאמונה פ"י.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עב
מקור מפורש
בפרק זה
4357 לשכך את האזן: עיין שער היחוד והאמונה רפ"י.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלא, א
מקור מפורש
בפרק זה
7 שביום א'. . חסד. . הב' בחי' גבורה : ראה שעהיוה"א פ"י (פז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום כו' והנה בענין מיכאל
מקור מפורש
בפרק זה
453 ביום ראשון שהוא חסד : ראה שער היחוד והאמונה פ"י (פז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
בפרק זה
42 לשכך את האוזן : מכילתא יתרו יט, יח. תנחומא שם יג. שער היחוד והאמונה רפ"י. אגה"ק ס"ו קי, א. סכ"ט קמט, ב. וראה גם ע"ח שער ד שער אח"פ רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ז כי תבואו כו' ושבתה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
אדם, לשכך את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע, כמ"ש בסש"ב בשער היחוד והאמונה פ"י), כך הוא ההתהוות שמן הדיבור הוא בחי' נבראי' נפרדים (ופעולת המאמר א' שהי' תחלה מבחי' מחשבה בחי' כלל כדי שאף שנברא העולם ליש ודבר נפרד אעפ"כ יהי' יכול להיות בחי' הביטול בעולם כו'), ועכשיו שנברא בע"מ מבחי' דיבור נעשה העולם ליש ודבר נפרד, ואעפ"כ יש בחי' עולמות שנבראו מבחי' המאמר א' בחי' מחשבה שלא נפרטו אח"כ בבחי' דיבור והם בחי' עלמא דאתכסי', שנודע מענין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא שנק' ים ויבשה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו וכו' ושבתה
מקור מפורש
בפרק זה
64 לשכך את האזן : ראה (בנוסף לשער היחוד והאמונה רפ"י המובא בפנים). מכילתא יתרו יט, יח. תנחומא שם יג. אגה"ק ס"ו קי, א. סכ"ט קמט, ב. וראה גם ע"ח שער ד שער אח"פ רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו וכו' ושבתה
מקור מפורש
בפרק זה
ד) ויובן זה היטב, כי הנה כלל ופרט הוא בחי' מחשבה ודבור, והנה אנו רואים שמחשבתו של האדם היא מתאחדת בתכלית עם הנפש שהיא בחי' לבוש הפנימי של הנפש, אבל בחי' הדבור נעשה נפרד מן האדם, כך הנה יובן למעלה שכאשר הי' בריאת העולם מבחי' מח' הי' העולם בבחי' ביטול במציאות אבל כדי שיהי' העולם יש ודבר נפרד זהו דוקא ע"י בחי' הדבור שכמו שהדבור הוא נפרד ויוצא לחוץ (והגם שאין לך דבר שחוץ ממנו ית', מ"מ דברה תורה כלשון בנ"א לשכך את האזן מה שהיא יכולה לשמוע, כמ"ש בסש"ב בשער היחוד והאמונה פ"י וע' בד"ה וככה תאכלו אותו בהוכחות וראיות ברורות שגם דבור האדם אינו נפרד באמת רק שנדמה שנעשה נפרד), כך הוא ההתהוות שמן הדבור הוא בחי' נבראים נפרדים (ופעולת המאמר א' שהי' תחלה מבחי' מחשבה בחי' כלל כדי שאף שנברא העולם ליש ודבר נפרד אעפ"כ יהי' יכול להיות בחי' הביטול בעולם כו'), וא"כ מובן שעכשיו שנברא בע"מ מבחי' דבור נעשה העולם ליש ודבר נפרד, ואעפ"כ יש בחי' עולמות שנבראו מבחי' המאמר א' בחי' מחשבה שלא נפרטו אח"כ בבחי' דבור והם בחי' עלמא דאתכסי' שנודע מענין עלמא
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
בפרק זה
67 לשכך את האוזן : מכילתא יתרו יט, יח. תנחומא שם יג. שער היחוד והאמונה רפ"י. אגה"ק ס"ו קי, א. סכ"ט קמט, ב. וראה גם ע"ח שער ד שער אח"פ רפ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"י (פז, סע"ב ואילך). לקו"ת אמור לא, ד. שה"ש כט, ד ואילך. סהמ"צ להצ"צ קנא, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
133 ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"י (פז, ב). לקו"ת פ' ראה כב, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר