יורה דעה סימן רמח

מְמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה, אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

יְתוֹמִים, אֵין פּוֹסְקִין עֲלֵיהֶם צְדָקָה, אֲפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה, אֶלָּא אִם כֵּן פּוֹסְקִין עֲלֵיהֶם לִכְבוֹדָם, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא לָהֶם שֵׁם. הַגָּה: וְדַוְקָא צְדָקָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָּה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִצְבָּה עַל נִכְסֵי יְתוֹמִים וִיכוֹלִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טֶבֶל וְאֵינָן צְרִיכִין לֶאֱכֹל עַכְשָׁו. אֲבָל אִם צְרִיכִים לֶאֱכֹל עַכְשָׁו, מְעַשְּׂרִין וְתוֹרְמִין לָהֶם. וְהוּא הַדִּין בִּצְדָקָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִצְבָּה, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ לָהֶם קְרוֹבִים עֲנִיִּים וְהָיָה לָהֶם קִצְבָּה מֵאֲבִיהֶם כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְאֵין לָהֶם לֶאֱכֹל רַק זוֹ אוֹ יְחַזְּרוּ עַל הַפְּתָחִים וְיִהְיֶה גְּנַאי לַיְתוֹמִים, הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלָּהֶם נוֹתֵן מִנִּכְסֵיהֶם הַקְצָבָה לִקְרוֹבֵיהֶם (תְּשׁוּבַת ר"י מִינְץ סִימָן א').

גַּבָּאֵי צְדָקָה, אֵין מְקַבְּלִין מֵהַנָּשִׁים וּמֵהָעֲבָדִים וּמֵהַתִּינוֹקוֹת, אֶלָּא דָּבָר מוּעָט, אֲבָל לֹא דָּבָר גָּדוֹל שֶׁחֶזְקָתוֹ גָּזוּל אוֹ גָּנוּב מִשֶּׁל אֲחֵרִים. וְכַמָּה הוּא דָּבָר מוּעָט, הַכֹּל לְפִי עֹשֶׁר הַבְּעָלִים וַעֲנִיּוּתָם. וְהָנֵי מִלֵּי בִּסְתָמָא, אֲבָל אִם הַבַּעַל מוֹחֶה, אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא אָסוּר לְקַבֵּל מֵהֶם.

אִם הָאִשָּׁה הִשְׂכִּירָה מְלַמֵּד לִבְנָהּ, אִם יָדַע הַבַּעַל וְשָׁתַק וַדַּאי נִיחָא לֵיהּ בְּמַה שֶּׁעָשְׂתָה. אֲבָל אִם מוֹחֶה לְאַלְתַּר, אֵין בְּמַעֲשֶׂיהָ כְּלוּם. וַאֲפִלּוּ אִם נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת תּוֹךְ הַבַּיִת יוּכַל לִמְחוֹת בָּהּ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל י"ג).

בֵּן שֶׁאוֹכֵל אֵצֶל אָבִיו וְעֶבֶד הָאוֹכֵל עִם רַבּוֹ, נוֹתֵן פְּרוּסָה לְעָנִי אוֹ לִבְנוֹ שֶׁל אוֹהֲבוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גֶּזֶל, שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים.

אָדָם שׁוּעַ שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ, אוֹ שֶׁמֵּיצֵר לְעַצְמוֹ וְנוֹתֵן לַגַּבַּאי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ, אָסוּר לְתָבְעוֹ וְלִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ צְדָקָה, וְהַגַּבַּאי שֶׁמַּכְלִימוֹ וְשׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ, עָתִיד הקב"ה לִפָּרַע מִמֶּנּוּ.

הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְעַצְמוֹ, יָכוֹף יִצְרוֹ הֵרַע וְיַרְחִיב יָדוֹ, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם יִהְיֶה מֵהַטּוֹב וְהַיָּפֶה. אִם בָּנָה בֵּית תְּפִלָּה, יִהְיֶה נָאֶה מִבֵּית יְשִׁיבָתוֹ. הֶאֱכִיל רָעֵב, יַאֲכִיל מֵהַטּוֹב וְהַמָּתוֹק שֶׁבְּשֻׁלְחָנוֹ. כִּסָה עָרֹם, יְכַסֶה מֵהַיָּפֶה שֶׁבִּכְסוּתוֹ. הִקְדִּישׁ דָּבָר, יַקְדִּישׁ מֵהַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כָּל חֵלֶב לַה' (וַיִּקְרָא ג, טז).