חושן משפט סימן ח

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    כָּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ חָכָם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה (וְאֵינוֹ רָאוּי) וְרָאוּי לִהְיוֹת דַּיָּן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים וְיֵשׁ בּוֹ טוֹבוֹת אֲחֵרוֹת, הֲרֵי זֶה שֶׁהֶעֱמִידוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הַגָּה: וְאָסוּר לְהַעֲמִיד עַם הָאָרֶץ דַיָּן עַל סְמַךְ שֶׁיִּשְׁאַל כָּל פַּעַם לְחָכָם (ב"י). וַעֲיָרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם חֲכָמִים הָרְאוּיִם לִהְיוֹת דַּיָּנִים, אוֹ שֶׁכֻּלָּן עַמֵּי הָאָרֶץ, וּצְרִיכִים לָהֶם דַּיָּנִים (שֶׁיִּשְׁפְּטוּ בֵּינֵיהֶם) שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לִפְנֵי עַרְכָּאוֹת שֶׁל גוֹיִים, מְמַנִּים הַטּוֹבִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבָּהֶם (לְדַעַת אַנְשֵׁי הָעִיר), אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְדַיָּנִים, וְכֵיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי הָעִיר אֵין אַחֵר יָכוֹל לְפָסְלָן. וְכֵן כָּל צִבּוּר יְכוֹלִין לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם בֵּית דִּין שֶׁאֵינָם רְאוּיִּם מִן הַתּוֹרָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבוֹת הָרַשְׁבָּ"א). וְכָל דַּיָּן הַמִּתְמַנֶּה בִּשְׁבִיל כֶּסֶף אוֹ זָהָב, אָסוּר לַעֲמֹד לְפָנָיו. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לְהָקֵל וּלְזַלְזֵל בּוֹ. וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ג'.
  2. ב
    צְרִיכִים הַדַּיָּנִים לֵישֵׁב בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, בַּעֲטִיפָה וּבְכֹבֶד רֹאשׁ. וְאָסוּר לְהָקֵל רֹאשׁ וְלֵישֵׁב לְסַפֵּר בִּדְבַר בַּטָּלָה בְּבֵית דִּין. וְיִרְאֶה הַדַּיָּן כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ עַל צַוָּארוֹ, וּכְאִלּוּ גֵּיהִנָּם פָּתוּחַ לוֹ מִתַּחְתָּיו. וְיֵדַע אֶת מִי הוּא דָן, וְלִפְנֵי מִי הוּא דָן, וּמִי הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ אִם נוֹטֶה מִקַּו הַדִּין. וְכָל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. וְכָל דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל מָמוֹן מִזֶּה וְנוֹתְנוֹ לְזֶה שֶׁלֹּא כְדִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל מִמֶּנּוּ נְפָשׁוֹת. וְכָל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כְּאִלּוּ תִּקֵּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְגוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּשְׁרֶה בְּיִשְׂרָאֵל. שֶׁמָּא יֹאמַר הַדַּיָּן: מַה לִּי לַצָּרָה הַזֹּאת, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב, יט, ו) אֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת (טוּר).
  3. ג 1
    דֶּרֶךְ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, בּוֹרְחִים מִלְּהִתְמַנּוֹת, וְדוֹחֲקִים עַצְמָם הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לֵישֵׁב בַּדִּין, עַד שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאֵין שָׁם רָאוּי כָּמוֹהוּ וְשֶׁאִם יִמְנְעוּ עַצְמָם מֵהַדִּין תִּתְקַלְקֵל הַשּׁוּרָה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּדִּין עַד שֶׁהָיוּ מַכְבִּידִים עֲלֵיהֶם הָעָם וְהַזְּקֵנִים וּמַפְצִירִים בָּם.
  4. ד 4
    אָסוּר לַדַּיָּן לְהִתְנַהֵג בִּשְׂרָרָה וְגַסוּת עַל הַצִּבּוּר, אֶלָּא בַּעֲנָוָה וְיִרְאָה. וְכָל פַּרְנָס הַמֵּטִיל אֵימָה יְתֵרָה עַל הַצִּבּוּר, שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵינוֹ רוֹאֶה בֵּן תַּלְמִיד חָכָם, לְעוֹלָם. וְכֵן אָסוּר לִנְהֹג בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם עַמֵּי הָאָרֶץ. וְלֹא יַפְסִיעוּ עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ. וְצָרִיךְ שֶׁיִּסְבֹּל טֹרַח הַצִּבּוּר וּמַשָּׂאָם. וּמִצְוָה עַל הַצִּבּוּר לִנְהֹג כָּבוֹד בַּדַּיָּן, וְיִהְיֶה אֵימָתוֹ עֲלֵיהֶם. וְגַם הוּא לֹא יִתְבַּזֶּה וְלֹא יִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ לִפְנֵיהֶם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנֵּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בִּפְנֵיהֶם, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר (טוּר) בִּפְנֵי רַבִּים. כָּל דַּיָּן שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ, אָסוּר לוֹ לְקַבֵּל לִהְיוֹת דַּיָּן (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פכ"ה דְּסַנְהֶדְרִין).
  5. ה
    אַף בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין אָסוּר לִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ; וְהַמְצַעֲרוֹ, יֵשׁ רְשׁוּת לְבֵית דִּין לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדוּת. וְהַשָּׁלִיחַ נֶאֱמָן כִּשְׁנַיִם לְהָעִיד שֶׁבִּזָּהוּ, כְּדֵי לְנַדּוֹתוֹ. הַגָּה: וְהַשְּׁלִיחַ בֵּית דִּין יָכוֹל לְהַגִּיד לְבֵית דִּין, וְאֵין בְּזֶה מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע (מַיְמוֹנִי פֶּרֶק כ"ה דְּסַנְהֶדְרִין וּגְמָרָא פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין). וְכֵן יָכוֹל בְּעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין בִּמְסָרֵב בּוֹ, לְהַכּוֹתוֹ, (וְכֵן) אִם הִזִּיקוֹ (בְּמָמוֹנוֹ) פָּטוּר (ר"י נְתִיב ל"א חֵלֶק ב' וְנ"י רֵישׁ פֶּרֶק הַמַּנִּיחַ). וְעַיֵּן לְקַמָּן רֵישׁ סִימָן י"א.