חושן משפט סימן רכח

כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אוֹנָאָה בִּדְבָרִים. וּגְדוֹלָה אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה נִתַּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתַּן לְהִשָּׁבוֹן, זֶה בְּגוּפוֹ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ; וְהַצּוֹעֵק עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים נַעֲנֶה מִיָּד. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מְצַוִּין עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים אֶלָּא לְיִרְאֵי הַשֵּׁם (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק הַזָּהָב). וּמִי שֶׁמְּאַנֶּה אֶת עַצְמוֹ מֻתָּר לְהוֹנֵהוּ (שָׁם בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ).

צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בְּאוֹנָאַת הַגֵּר, בֵּין בְּגוּפוֹ בֵין בְּמָמוֹנוֹ, לְפִי שֶׁהֻזְהַר עָלָיו בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בְּאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ, לְפִי שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה:

כֵּיצַד הוּא אוֹנָאַת דְּבָרִים, לֹא יֹאמַר: בְּכַמָּה אַתָּה רוֹצֶה לִתֵּן חֵפֶץ זֶה, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנוֹתוֹ. הָיוּ חַמָּרִים מְבַקְשִׁים לִקְנוֹת תְּבוּאָה, לֹא יֹאמַר לָהֶם: לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ לִמְכֹּר. אִם הָיָה חֲבֵרוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה, לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הָיָה בֶּן גֵּרִים, לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂי אֲבוֹתֶיךָ. אִם הָיוּ יִסוּרִין בָּאִים עָלָיו, לֹא יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב: "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ, זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד" (אִיּוֹב ד, ו). אִם נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה עַל דְּבַר חָכְמָה, לֹא יֹאמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ חָכְמָה: מַה תָּשִׁיב בְּדָבָר זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִדְבָרִים אֵלּוּ.

אָסוּר לְרַמּוֹת בְּנֵי אָדָם בְּמִקַּח וּמִמְכָּר אוֹ לִגְנֹב דַּעְתָּם, כְּגוֹן אִם יֵשׁ מוּם בְּמִקָּחוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ לַלּוֹקֵחַ. אַף אִם הוּא גּוֹי, לֹא יִמְכֹּר לוֹ בְּשַׂר נְבֵלָה בְּחֶזְקַת שְׁחוּטָה. וְאֵין לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת בִּדְבָרִים, שֶׁמַּרְאֶה שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, אָסוּר. כֵּיצַד, לֹא יְסַרְהֵב (עִמּוֹ) [חֲבֵרוֹ] (בַּחֲבֵרוֹ) שֶׁיִּסְעֹד עִמּוֹ, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ סוֹעֵד; וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרֹבֶת, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל; וְלֹא יִפְתַּח חָבִיּוֹת הַפְּתוּחוֹת לְחֶנְוָנִי, וְזֶה סוֹבֵר שֶׁפְּתָחָם בִּשְׁבִילוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא פְּתָחָם בִּשְׁבִילוֹ. וְאִם הוּא דָּבָר דְּאִיבָעֵי לֵהּ לַאֲסוּקֵי אַדַּעְתֵּהּ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ, וּמַטְעֶה עַצְמוֹ שֶׁסוֹבֵר שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ לִכְבוֹדוֹ, כְּגוֹן שֶׁפָּגַע בַּחֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ וְסָבוּר זֶה שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ לְכַבְּדוֹ, אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ.

לֹא יֹאמַר לוֹ: סוּךְ שֶׁמֶן מִפַּךְ זֶה, וְהוּא רֵיקָן. וְלֹא יֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל וּבְיָדוֹ כְּלִי רֵיקָן, וְסוֹבֵר הָאָבֵל שֶׁהוּא מָלֵא (יַיִן) ; וְאִם הוּא עוֹשֶׂה כְּדֵי לְכַבְּדוֹ, מֻתָּר:

לֹא יִמְכֹּר לוֹ עוֹר שֶׁל בְּהֵמָה מֵתָה בְּחֶזְקַת שֶׁהִיא שְׁחוּטָה, וְלֹא יִשְׁלַח לוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיו.

אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אָדָם וְלֹא בְּהֵמָה וְלֹא כֵּלִים, כְּגוֹן לִצְבֹּעַ זְקַן עֶבֶד הָעוֹמֵד לִמְכֹּר כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה כְּבָחוּר, וּלְהַשְׁקוֹת הַבְּהֵמָה מֵי סֻבִּין שֶׁמְּנַפְּחִין וְזוֹקְפִין שַׂעֲרוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה שְׁמֵנָה. וְכֵן אֵין מְקַרְדִּין (פֵּרוּשׁ, קֵרוּד בְּמִגְרֶדֶת אוֹ מַסְרֵקֶת שֶׁשִּׁנָּיו דַּקִים) וְלֹא מְקַרְצְפִין (פֵּרוּשׁ קִרְצוּף, מִגְרֶדֶת אוֹ מַסְרֵק שֶׁשִּׁנָּיו עָבִים) אוֹתָהּ כְּדֵי לִזְקֹף שַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְלִצְבֹּעַ כֵּלִים יְשָׁנִים כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ כַּחֲדָשִׁים. וְאֵין נוֹפְחִין בַּקְּרָבַיִם כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ שְׁמֵנִים וּרְחָבִים, וְאֵין שׁוֹרִין הַבָּשָׂר בְּמַיִם כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה לָבָן וְשָׁמֵן.

אֵין מְעָרְבִין מְעַט פֵּרוֹת רָעִים בְּהַרְבֵּה פֵּרוֹת יָפִים כְּדֵי לְמָכְרָם בְּחֶזְקַת יָפִים, אֲפִלּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֲדָשִׁים בִּישָׁנִים, וַאֲפִלּוּ (טוּר) יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים, אֲפִלּוּ הַיְשָׁנִים בְּיֹקֶר מֵחֲדָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהַלּוֹקֵחַ רוֹצֶה לְיַשְּׁנָן.

בְּיַיִן הִתִּירוּ לְעָרֵב קָשֶׁה בְּרַךְ, בֵּין הַגִּתּוֹת בִּלְבַד, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחֵהוּ. וְכָל שֶׁכֵּן רַךְ בְּקָשֶׁה, דְּשָׁרִי (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וְאִם הָיָה טַעֲמוֹ נִכָּר, מֻתָּר לְעָרֵב בְּכָל מָקוֹם, שֶׁכָּל (דָּבָר) הַנִּכָּר טַעֲמוֹ מַרְגִּישׁ הַלּוֹקֵחַ, וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לְעָרֵב אוֹתוֹ לְעוֹלָם.

אֵין מְעָרְבִין מַיִם בְּיַיִן, וּמִי שֶׁנִּתְעָרֵב מַיִם בְּיֵינוֹ, לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעַ לַקּוֹנֶה, וְלֹא יִמְכְּרֶנּוּ לְתַגָּר אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדִיעוֹ, שֶׁמָּא יְרַמֶּה בּוֹ אֲחֵרִים.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְעָרֵב בֵּין הַגִּתּוֹת מַיִם, מֻתָּר לְעָרֵב כְּשִׁעוּר שֶׁדַּרְכָּם לְעָרֵב.

בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁקּוֹנֶה דָּבָר טוֹעֲמוֹ תְּחִלָּה, מֻתָּר לְעָרֵב בּוֹ לְעוֹלָם. אֲבָל אִם אֵין הַכֹּל טוֹעֲמִים, לֹא.

אֵין מְעָרְבִין שִׁמְרֵי יַיִן בְּיַיִן. אֲפִלּוּ אִם קָנָה מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, אֵין מְעָרְבִין שִׁמְרֵי חָבִית זֶה (יַיִן) שֶׁל זֶה. אֲבָל אִם קָנָה מִמֶּנּוּ חָבִית יַיִן הַמִּדָּה בְּכָךְ וְכָךְ, כְּשֶׁבָּא לִמְדֹּד יָכוֹל לְעָרֵב הַשְּׁמָרִים עִם הַיַּיִן, וּמוֹכֵר לוֹ הַכֹּל בְּיַחַד.

הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְמָקוֹם אֶחָד, אוֹ מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ חָבִית אֶחָד, שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁלֹּא גָּדְלוּ כֻּלָּם בְּשֶׁלּוֹ, וּבְחֶזְקַת זֶה קוֹנִים מִמֶּנּוּ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לִקְנוֹת הָרֹב מִמָּקוֹם הַטּוֹב כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא עָלָיו קוֹל שֶׁהוּא קוֹנֶה הַכֹּל מִמָּקוֹם הַטּוֹב, וְקוֹנֶה גַם מִמָּקוֹם הָרַע וּמְעָרְבוֹ עִמּוֹ.

מֻתָּר לִבְרֹר הַפְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הַגְּרִיסִים וּמִן הַקִּטְנִיּוֹת כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ יָפִים, שֶׁזֶּהוּ דָּבָר הַנִּרְאֶה לָעַיִן, וְיָכוֹל הַלּוֹקֵחַ לִרְאוֹת וּלְהָבִין כַּמָּה שָׁוִים יוֹתֵר בִּשְׁבִיל שֶׁהוֹצִיא מֵהֶם הַפְּסֹלֶת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִבְרֹר הָעֶלְיוֹנִים וְיַנִּיחַ הַפְּסֹלֶת בַּתַּחְתּוֹנִים.

מֻתָּר לְחֶנְוָנִי לְחַלֵּק קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים לְתִינוֹקוֹת, כְּדֵי לְהַרְגִּילָם שֶׁיִּקְנוּ מִמֶּנּוּ. וְכֵן יָכוֹל לִמְכֹּר בְּזוֹל יוֹתֵר מֵהַשַּׁעַר, כְּדֵי שֶׁיִּקְנוּ מִמֶּנּוּ, וְאֵין בְּנֵי הַשּׁוּק יְכוֹלִים לְעַכֵּב עָלָיו וְע"ל סִימָן קנ"ו סָעִיף ה'.

אָסוּר לְעָרֵב שְׁמָרִים, בֵּין בְּיַיִן בֵּין בְּשֶׁמֶן, וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא:

הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ שֶׁמֶן מְזֻקָּק, אֵינוֹ מְקַבֵּל שְׁמָרִים. מָכַר לוֹ שֶׁמֶן סְתָם, מְקַבֵּל לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְכָל מֵאָה לֹג, וּמְקַבֵּל בִּשְׁאָר שְׁמָרִים שֶׁמֶן עָכוּר הָעוֹלֶה לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הַשֶּׁמֶן יָתֵר עַל הַשְּׁמָרִים הַיְדוּעִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנָּתַן לוֹ מָעוֹת בְּתִשְׁרִי, שֶׁהַשֶּׁמֶן עָכוּר, וְלָקַח הַשֶּׁמֶן בְּנִיסָן בְּמִדַּת תִּשְׁרִי שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִפְּנֵי אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶן הַקּוֹפֶה לְמַעְלָה. אֲבָל אִם לָקַח בְּמִדַּת נִיסָן שֶׁהִיא קְטַנָּה מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר צָלַל הַשֶּׁמֶן, אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶלָּא הַשְּׁמָרִים בִּלְבַד. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מְנַכֶּה לוֹ הַשְּׁמָרִים, אֶלָּא דְמֻתָּר לְעָרֵב שְׁמָרָיו שֶׁבֶּחָבִיּוֹת. אֲבָל אִם לֹא עֵרְבָן, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ רַק בִּשְׁבִיל הַקְּמָחִים הַצָּפִים לְמַעְלָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁמָּכַר לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָכוּר, אֲבָל כְּשֶׁמָּכַר לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָלוּל, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ אֲפִלּוּ הַקְּמָחִים (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ).