אורח חיים סימן תקז

אוֹפִין בפורנ"י, דְּהַיְנוּ תַּנּוּרִים שֶׁלָּנוּ הַגְּדוֹלִים וּפִיהֶם בְּצִדָּם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא חֲדָשָׁה, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא תִּפְחַת וְיֻפְסַד הַלֶּחֶם וְיִמָּנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב; וּמְחַמִּין חַמִּין בְּאַנְטִיכֵי, פי' יוֹרָה גְּדוֹלָה.

אַף עַל פִּי שֶׁעֵצִים שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הַדֶּקֶל בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו אָסוּר לְהַסִיקָן, אִם נָשְׁרוּ בְּיוֹם טוֹב בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר, מַרְבֶּה עֲלֵיהֶם עֵצִים מוּכָנִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲצֵי אִסּוּר נִכָּרִים (ר"ן פ"ק דְּבֵיצָה), וּמְבַטְּלָן; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ בְּרֹב. אֲבָל אִם נָפְלוּ בַּתַּנּוּר בְּשַׁבָּת, אָסוּר לְהַסִיקָן בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחֲרָיו אֲפִלּוּ עַל יְדֵי בִּטּוּל בְּרֹב.

אָסוּר לִקַּח עֵץ מִבֵּין הָעֵצִים לְחַתּוֹת בּוֹ הָאֵשׁ בַּתַּנּוּר, דְּהָוֵי לֵיהּ מְתַקֵּן מָנָא.

תַּנּוּר שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ מִטִּיחַ הַטִּיט, אִם אֶפְשָׁר לֶאֱפוֹת וְלִצְלוֹת בּוֹ בְּלֹא גְּרִיפָה וְלֹא יִתְחָרֵךְ הַפַּת אוֹ הַצְּלִי, אָסוּר לְגָרְפוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְטַלְטְלוֹ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ; אֲבָל מֻתָּר לְהַשְׁכִּיב הָאֵשׁ וְהָאֵפֶר שֶׁבּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חָלָק וְלֹא יִגַּע בַּפַּת כְּלָל, אַף עַל פִּי שֶׁאִם הָיָה נוֹגֵעַ בּוֹ לֹא הָיָה כְּדֵי לְחָרְכוֹ; אֲבָל אִם יֵשׁ בַּטִּיחַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ כְּדֵי לַחְרֹךְ הַפַּת אוֹ הַצְּלִי אִם הָיָה נוֹגֵעַ בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁבְּלֹא גְּרִיפָה הָיָה אֶפְשָׁר לֶאֱפוֹת וְלִצְלוֹת בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מִתְחָרֵךְ מֻתָּר לְגָרְפוֹ דְּחָשִׁיב טִלְטוּל לְצֹרֶךְ. וְדַוְקָא בַּתַּנּוּרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ מְדַבְּקִים הַפַּת סְבִיבָם וְאֵין צְרִיכִים לְגָרְפָם אֶלָּא מֵהַטִּיחַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ, אֲבָל תַּנּוּרִים שֶׁלָּנוּ כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱפוֹת בָּהֶם בְּלֹא גְּרִיפָה, מֻתָּר לְגָרְפוֹ מֵהָאֵפֶר וְהַגֶּחָלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְכַבֶּה, אִי אֶפְשָׁר בְּלֹא כֵן, וּכְשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לְהַבְעִיר לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ כָּךְ מֻתָּר לְכַבּוֹת לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, וַהֲרֵי זֶה כְּמַנִּיחַ בָּשָׂר עַל הַגֶּחָלִים, וְכֵן נָהֲגוּ.

תַּנּוּר וְכִירַיִם חֲדָשִׁים, אֵין סָכִין אוֹתָם בְּשֶׁמֶן וְלֹא טָשִׁין אוֹתָן בְּמַטְלִית, אֲבָל מֻתָּר לְהַסִיקָן אֲפִלּוּ הֶסֵק רִאשׁוֹן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְפִיגֵם בְּצוֹנֵן כְּדֵי לְחָסְמָן. וְאִם הֻסְקוּ יוֹתֵר מִדַּאי וְהֻצְרְכוּ לַהֲפִיגָן בְּצוֹנֵן כְּדֵי לֶאֱפוֹת בָּהֶן, מֻתָּר. לְפִיכָךְ מֻתָּר לִשְׁרוֹת בְּמַיִם הַמְכַבֶּדֶת שֶׁמְּכַבְּדִין בָּהּ הַתַּנּוּר, אַף שֶׁמְּכַבָּה.

מֻתָּר לֶאֱפוֹת תַּנּוּר מָלֵא פַּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא פַּת אַחַת. וְדַוְקָא בְּתַנּוּרֵיהֶם, שֶׁהָיוּ קְטַנִּים וְהָיוּ מְדַבְּקִים הַפַּת בְּדָפְנוֹתֵיהֶם וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא מָלֵא אֵין מָקוֹם לְחֻמּוֹ לְהִתְפַשֵּׁט וְהַפַּת נֶאֱפֶה יָפֶה, אֲבָל בַּתַּנּוּרִים שֶׁלָּנוּ אֵין לֶאֱפוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ.