אורח חיים סימן תקו

אֵין מוֹדְדִין קֶמַח בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי לָלוּשׁ, אֶלָּא יִקַּח בְּאֹמֶד הַדַּעַת. הַגָּה: וּמֻתָּר לִקַּח הַקֶּמַח מִן הַכְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה גּוּמָא בַּקֶּמַח (ר"ן פ"ק דְּבֵיצָה וּפֶרֶק כִּירָה).

אֵין מְרַקְּדִין הַקֶּמַח, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי. אֲבָל אִם רִקְּדוֹ מֵאֶתְמוֹל וְנָפַל בּוֹ צְרוֹר אוֹ קֵיסָם וְרוֹצֶה לְרַקְּדוֹ פַּעַם שֵׁנִית, מֻתָּר אַף בְּלֹא שִׁנּוּי. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמֻתָּר לִטֹּל הַצְּרוֹר אוֹ הַקֵּיסָם בְּיָדוֹ (רשב"א), אֲבָל יֵשׁ מַחְמִירִין וְאוֹסְרִין (הַמַּגִּיד פ"ג). וְאִם לֹא נָפַל בּוֹ דָּבָר, אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לְרַקְּדוֹ שֵׁנִית כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַפַּת נָאֶה, צָרִיךְ שִׁנּוּי קְצָת, כְּגוֹן עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין דְּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי אֲפִלּוּ תְּחִלַּת הָרְקִידָה, אִם יְשַׁנֶּה קְצָת (בֵּית יוֹסֵף).

הַלָּשׁ עִסָה בְּיוֹם טוֹב, יָכוֹל לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה; וּלְהוֹלִיכָהּ לְכֹהֵן, שָׁרֵי אֲפִלּוּ הִפְרִישָׁהּ מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל עִסָה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה בְּיוֹם טוֹב. הַגָּה: אֶלָּא אוֹכֵל וּמְשַׁיֵּר קְצָת, וּלְמָחָר מַפְרִישׁ מִן הַמְשֻׁיָּר חַלָּה. וּמֻתָּר לֶאֱפוֹת הַפַּת עַל יְדֵי שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ וְיַפְרִישׁ אַחַר כָּךְ חַלָּה (בֵּית יוֹסֵף). וְאִם רוֹצֶה יוּכַל לָלוּשׁ עוֹד עִסָּה אַחַת בְּיוֹם טוֹב וִיצָרְפֵם יַחַד, וְיַפְרִישׁ מֵאוֹתָהּ עִסָּה גַּם עַל מַה שֶּׁלָּשׁ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ג וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵלּוּ עוֹבְרִין וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת פֶּרֶק קַמָּא דְּבֵיצָה).

הַמַּפְרִישׁ חַלָּה בְּיוֹם טוֹב וְהִיא טְמֵאָה, לֹא יֹאפֶה אוֹתָהּ וְלֹא יִשְׂרְפֶנָּה שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא מַנִּיחָהּ עַד הָעֶרֶב וְשׂוֹרְפָהּ.

מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם טוֹב פִּתִּין גְּדוֹלִים, וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יָבֹא לֶאֱפוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ.

הָיָה לוֹ קֶמַח אוֹ עִסָה בְּשֻׁתָּפוּת עִם הַעַכּוּ"ם, אָסוּר לֶאֱפוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא יְחַלְּקֶנָּה וְיֹאפֶה אֶת שֶׁלּוֹ.

אִם יֵשׁ לְאָדָם הַרְבֵּה פַּת נְקִיָּה, אֵינוֹ אוֹפֶה פַּת אַחֶרֶת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּנֵי בַּיִת שֶׁרָגִיל לְהַאֲכִילָם פַּת הַדְרָאָה; אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ פַּת הַדְרָאָה הַרְבֵּה, יָכוֹל לֶאֱפוֹת פַּת נְקִיָּה.

אָסוּר לַעֲשׂוֹת שְׂאוֹר בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא עַל יְדֵי שִׁנּוּי, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם.

אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְהַפְרִישׁ הַמַּתָּנוֹת בְּיוֹם טוֹב.