אורח חיים סימן מב

אָסוּר לְשַׁנּוֹת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לַעֲשׂוֹתָן שֶׁל יָד, וַאֲפִלּוּ לִקַּח רְצוּעָה מֵהֶם וְלִתֵּן בְּשֶׁל יָד אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מוֹרִידִין מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה, וְשֶׁל רֹאשׁ קְדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה, שֶׁרֻבּוֹ שֶׁל שַׁדַּי בְּשֶׁל רֹאשׁ, אֲבָל מִשֶּׁל יָד לְשֶׁל רֹאשׁ מֻתָּר לְשַׁנּוֹת, וְאִם הָיוּ חֲדָשִׁים שֶׁעֲדַיִן לֹא הֱנִיחָם, מֻתָּר לְשַׁנּוֹת אֲפִלּוּ מִשֶּׁל רֹאשׁ לְשֶׁל יָד, (שֶׁטּוֹלֶה) [שֶׁתּוֹלֶה] עֲלֵיהֶם מִכְסֵה עוֹר אַחֵר, וְנִרְאִים כְּבַיִת אֶחָד.