אורח חיים סימן תה

מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס לִהְיוֹת כִּבְנֵי הָעִיר וְאֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעֲמִידַת רַגְלָיו וְלַחוּץ.

הָיְתָה רַגְלוֹ אַחַת תּוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם, יִכָּנֵס.

מִי שֶׁקָּדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם וְהוּא חוּץ לַתְּחוּם הָעִיר אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס לִהְיוֹת כִּבְנֵי הָעִיר וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִמָּקוֹם שֶׁקָּדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם.

מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁלֹּא לָדַעַת, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ מְחִצָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁעֵרְבוּ לְאוֹתוֹ רוּחַ וִיכוֹלִים לֵילֵךְ שָׁם וְיַעֲשׂוּ סְבִיבָיו כְּמוֹ מְחִצָּה וְיִכָּנֵס בֵּינֵיהֶם; וְהוּא שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹתָם שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּהֶם הַמְּחִצָּה שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ נִקְרְאוּ, אֲבָל אִם יָצָא לָדַעַת, אָסוּר.

מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ חוּץ לַתְּחוּם עַכּוּ"ם, אוֹ רוּחַ רָעָה אוֹ שְׁאָר כָּל אֹנֶס, אוֹ שֶׁשָּׁגַג וְיָצָא, אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. הֶחְזִירוּהוּ לְתוֹךְ הַתְּחוּם, כְּאִלּוּ לֹא יָצָא וַהֲרֵי כָּל הָעִיר כְּאַרְבַּע אַמּוֹת כְּבַתְּחִלָּה וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ; אֲבָל אִם חוֹזֵר לָדַעַת, אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. הַגָּה: וְכֵן אִם נִכְנַס לַסְּפִינָה וְיָצְאָה הַסְּפִינָה חוּץ לַתְּחוּם וְחָזְרָה לַאֲחוֹרֵיהָ לַנָּמֵל שֶׁהִפְלִיגָה מִשָּׁם, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא יָצָא דַּהֲוָה לֵיהּ כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיאוּהוּ עַכּוּ"ם וְהֶחְזִירוּהוּ, (אוֹר זָרוּעַ).

נְתָנוּהוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים חוּץ לַתְּחוּם בְּדִיר אוֹ בְּסַהַר וּמְעָרָה, אוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת מֻקֶּפֶת חוֹמָה לַדִּירָה, אוֹ שֶׁנֶּאֱנַס בִּשְׁאָר אֹנֶס, אוֹ שֶׁשָּׁגַג וְיָצָא חוּץ לַתְּחוּם וְנִכְנַס לְאֶחָד מֵאֵלּוּ וְנִזְכַּר וְהוּא בְּתוֹכוֹ, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלּוֹ; אֲבָל אִם יָצָא חוּץ לִתְחוּמוֹ לָדַעַת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ אֶחָד מֵאֵלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.

יָצָא לָדַעַת וְהֶחְזִירוּהוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת; וּמִיהוּ אִם הֶחְזִירוּהוּ לְעִירוֹ הַמֻּקָּפוֹת מְחִצּוֹת לְדִּירָה, (הָרֹא"שׁ פ' מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ וְרַבִּי יְרוּחָם חי"ח וְאוֹר זָרוּעַ), כֻּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת; וַאֲפִלּוּ יָצָא לָדַעַת וְחָזַר לָדַעַת. וְעַיֵּן לְעֵיל דִּין סְתָם עֲיָרוֹת סי' ת"א.

פֵּרוֹת שֶׁהוֹצִיא חוּץ לַתְּחוּם וְהֶחֱזִירָם, אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד, לֹא הִפְסִידוּ מְקוֹמָם שֶׁכָּל הָעִיר לָהֶם כְּאַרְבַּע אַמּוֹת וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ כְּבַתְּחִלָּה אִם הוּא יוֹם טוֹב; וְאִם הוּא שַׁבָּת, מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה בִּמְקוֹמָם, וַאֲפִלּוּ לְאוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִחְזִירָם לְצָרְכּוֹ בְּמֵזִיד, מ "ט, אֲנוּסִים הֵם. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הֻחְזְרוּ וְהֵם חוּץ לִמְקוֹמָם, אִם הוֹצִיאָן בְּשׁוֹגֵג מֻתָּרִים לְאָכְלָם וְאָסוּר לְטַלְטְלָם חוּץ לְד' אַמּוֹת, וְאִם הוֹצִיאָם בְּמֵזִיד אָסוּר לְאָכְלָם אֲפִלּוּ מִי שֶׁלֹּא הוֹצִיאָם. וְיֵשׁ מַתִּירִים לְמִי שֶׁלֹּא הוֹצִיאֵם.