אורח חיים סימן תד

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַמְהַלֵּךְ חוּץ לַתְּחוּם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּגוֹן שֶׁקָּפַץ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים שֶׁגְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, וְאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶם אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יֵשׁ תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ לָאו; וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּדְרַבָּנָן, יִהְיֶה סְפֵקוֹ לְהָקֵל, הַגָּה: מִיהוּ אִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה אוֹ עַל יְדֵי קְפִיצַת שֵׁם מִתּוֹךְ י"ב מִיל חוּץ לְי"ב מִיל, אַזְלִינָן לְחֻמְרָא לְמָאן דְּאָמַר תְּחוּמִין י"ב מִיל הָוֵי דְּאוֹרַיְתָא. (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וּתְשׁוּבַת רַמְבַּ"ם), וְהוֹאִיל וְאֵין בַּיַּמִּים וּבַנְּהָרוֹת אִסוּר תְּחוּמִין דְּאוֹרַיְתָא לְדִבְרֵי הַכֹּל, לְפִי שֶׁאֵינָם דּוֹמִין לְדִגְלֵי מִדְבָּר. מִי שֶׁבָּא בִּסְפִינָה בְּשַׁבָּת וְהִגִּיעַ לַנָּמֵל, אִם מִשֶּׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַנָּמֵל לְעוֹלָם הָיְתָה לְמַעְלָה מִי' מִקַּרְקַע הַיָּם אוֹ הַנָּהָר, יוֹרֵד וְאֵינוֹ נִמְנָע וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה מִמָּקוֹם שֶׁפָּגַע בּוֹ לְמַטָּה מִי'. הַגָּה: וְאִם הוּא סָפֵק אִם הוּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ לֹא', אַזְלִינָן לְקֻלָּא (הַמַּגִּיד פכ"ז). וְאִם כְּבָר יָצָא אַלְפַּיִם מִמָּקוֹם שֶׁפָּגַע לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, דְּאֵין לוֹ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם צָרִיךְ לָצֵאת מִן הַסְּפִינָה מִכֹּחַ גְּשָׁמִים שֶׁיּוֹרְדִים עָלָיו, אוֹ שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִנְקָבָיו וְצָרִיךְ מִכֹּחַ זֶה לִכָּנֵס בָּעִיר, הֲוָה לֵיהּ כָּל הָעִיר כְּאַרְבַּע אַמּוֹתָיו, וְכֵיוָן דְּעָל עָל. (אוֹר זָרוּעַ וּמָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ' מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ). וְע"ל סי' ת"ו וְעַיִּןִ לְעֵיל סי' רס"ו מִי שֶׁרוֹכֵב בַּדֶּרֶךְ וְחָשְׁכָה לוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כֵּיצַד יַעֲשֶׂה.