אורח חיים סימן שו

מִמְּצֹא חֶפְצְךָ (יְשַׁעְיָה נח, יג): חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים; אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם מְלָאכָה, כְּגוֹן: שֶׁמְּעַיֵּן נְכָסָיו לִרְאוֹת מַה צָּרִיךְ לְמָחָר, אוֹ לֵילֵךְ לְפֶתַח הַמְּדִינָה כְּדֵי שֶׁיְּמַהֵר לָצֵאת בַּלַּיְלָה לַמֶּרְחָץ; וְכֵן אֵין מַחְשִׁיכִים עַל הַתְּחוּם לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים. אֲבָל מַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לְהָבִיא בְּהֶמְתּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם אֵין הַבְּהֵמָה יְכוֹלָה לֵילֵךְ בָּרַגְלַיִם, כְּגוֹן שֶׁהוּא טָלֶה קָטָן, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַחְשִׁיךְ דְּאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהָבִיא דְּאָסוּר לְטַלְטֵל בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהֵם מֻקְצִים. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין דְּאָסוּר לְטַיֵּל לִמְצֹא סוּס אוֹ סְפִינָה אוֹ קָרוֹן לָצֵאת (מָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ).

הָיְתָה בְּהֶמְתּוֹ עוֹמֶדֶת חוּץ לַתְּחוּם, יָכוֹל לִקְרוֹת לָהּ כְּדֵי שֶׁתָּבֹא.

מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לַעֲשׂוֹת צָרְכֵי כַּלָּה; אוֹ צָרְכֵי מֵת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין; וְיָכוֹל לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּחְשִׁיךְ כְּדֵי שֶׁיָּבִיא לוֹ, וְיָכוֹל לוֹמַר לוֹ: לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְמָחָר וְאִם לֹא מָצָאתָ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, לֹא מָצָאתָ בְּמָנָה קַח בְּמָאתַיִם; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ סְכוּם מִקָּח, כְּלוֹמַר: שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ סָךְ יָדוּעַ שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עָלָיו; וְכֵן אִם לָקַח מִמֶּנּוּ בִּשְׁמוֹנָה, לֹא יֹאמַר תֵּן לִי עוֹד בִּשְׁנַיִם וְאֶהְיֶה חַיָּב לְךָ עֲשָׂרָה. הַגָּה: וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יִזְכֹּר לוֹ סְכוּם מִקָּח, מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן דְּהָא צָרְכֵי מִצְוָה הוּא (הגמ"ר פ"ה). וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּכָל עִנְיָן, וְכֵן עִקָּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ"ן וְהַמַּגִּיד וּמָרְדְּכַי פ' כִּירָה וְהג"מ פ"א ופכ"ו).

הַשּׁוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִשְׁמֹר זְרָעִים אוֹ דָּבָר אַחֵר, אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, לְפִיכָךְ אֵין אַחֲרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו; הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ, נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, לְפִיכָךְ אַחֲרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו. וְלֹא יֹאמַר לוֹ: תֵּן לִי שֶׁל שַׁבָּת, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכַר הַשָּׁבוּעַ אוֹ הַחֹדֶשׁ. וְאִם שְׂכָרוֹ לְחֹדֶשׁ וְהִתְנָה לְשַׁלֵּם לוֹ כָּל יוֹם כָּךְ וְכָךְ, מִקְרֵי שְׂכִיר יוֹם (רַ"ן סוֹף פֶּרֶק אע"פ) אוֹ יֹאמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכַר עֲשָׂרָה יָמִים.

אָסוּר לְהַשְׂכִּיר חַזָּנִים לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּת; וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר. הַגָּה: וְאִם שְׂכָרוֹ לְשָׁנָה אוֹ לְחֹדֶשׁ, לְכֻלֵּי עָלְמָא שָׁרֵי (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).

חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּר לְדַבֵּר בָּהֶם, כְּגוֹן: חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה, וְלִפְסֹק צְדָקָה, וּלְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים, וּלְשַׁדֵּךְ הַתִּינוֹק לֵאָרֵס וּלְלַמְּדוֹ סֵפֶר אוֹ אֻמָּנוּת; וְדַוְקָא לְדַבֵּר אִם רוֹצֶה לְהִשְׁתַּכֵּר, אֲבָל לְשָׂכְרוֹ וּלְהַזְכִּיר לוֹ סְכוּם מָעוֹת אָסוּר. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לִתֵּן לְקוֹרֵא בַּתּוֹרָה מִי שֶׁבֵּרַךְ, וְנוֹדֵר לִצְדָקָה אוֹ לְחַזָּן, דְּאָסוּר בְּשַׁבָּת לִפְסֹק כַּמָּה יִתֵּן (אוֹר זָרוּעַ); וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל, דְּהָא מֻתָּר לִפְסֹק צְדָקָה.

מֻתָּר לִמְדֹד בְּשַׁבָּת מְדִידָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן: לִמְדֹּד אִם יֵשׁ בַּמִּקְוֶה מ' סְאָה, וְלִמְדֹּד אֵזוֹר מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה וְלִלְחֹשׁ עָלָיו כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגוֹת הַנָּשִׁים, מֻתָּר דְּהָוֵי מְדִידָה שֶׁל מִצְוָה.

אָסוּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם שֶׁיֵּלֵךְ חוּץ לַתְּחוּם בְּשַׁבָּת אַחַר קְרוֹבֵי הַמֵּת שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַסְפִּידוֹ, אֲבָל חוֹלֶה דְּתָקִיף לֵיהּ עָלְמָא וְאָמַר שֶׁיִּשְׁלְחוּ בְּעַד קְרוֹבָיו, וַדַּאי שָׁרֵי.

לְהַחֲלִיף מַשְׁכּוֹן לְעַכּוּ"ם בְּשַׁבָּת, מֻתָּר אִם הוּא מַלְבּוּשׁ; וְיוֹצִיאֶנּוּ הָעַכּוּ"ם דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁוֹ וְע"ל סי' שכ"ה.

מֻתָּר לִקְנוֹת בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִן הָעַכּוּ"ם, בְּשַׁבָּת, וְחוֹתֵם וּמַעֲלֶה בְּעֶרְכָּאוֹת. הַגָּה: שֶׁלָּהֶם, בִּכְתָב שֶׁלָּהֶם; דְּאֵינוֹ אָסוּר רַק מִדְּרַבָּנָן, וּמִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא גָּזְרוּ (אוֹר זָרוּעַ).

מֻתָּר לְהַכְרִיז בְּשַׁבָּת עַל אֲבֵדָה אֲפִלּוּ הִיא דָּבָר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. הַגָּה: וּמֻתָּר לְהַתִּיר חֶרְמֵי צִבּוּר בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת, הוֹאִיל וְהוּא יוֹם כְּנוּפְיָא לְרַבִּים הָוֵי כְּעִסְקֵי רַבִּים דְּשָׁרֵי לְדַבֵּר בָּם (אָגוּר); אֲבָל אֵין מַחֲרִימִין בְּשַׁבָּת כִּי אִם מִדָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת (אֲגֻדָּה פכ"ג).

לְהַכְרִיז בְּשַׁבָּת עַל קַרְקַע הַנִּמְכָּר, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת עָלָיו יָבוֹא וְיַגִּיד וְא"ל יֹאבַד זְכוּתוֹ, אָסוּר. הַגָּה: וְכֵן אָסוּר לְהַכְרִיז יַיִן בְּשַׁבָּת, דְּהָוֵי כְּמִקָּח וּמִמְכָּר (מַהֲרִי"ל).

מִי שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ שֶׁהוֹצִיאוּ בִּתּוֹ מִבֵּיתוֹ בְּשַׁבָּת לְהוֹצִיאָהּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל, מִצְוָה לָשׂוּם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו לְהִשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתָהּ; וְיָצָא אֲפִלּוּ חוּץ לְשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת וְאִי לָא בָּעֵי, כַּיְפִינָן לֵיהּ וְע"ל סי' שכ"ח סָעִיף י'.