כד
כד הלוקח בית או שדה בארץ ישראל מן הנכרי מותר לו לומר לנכרי לכתוב לו שטר מכירה בשבתריא אם הנכרי הולך לדרכו בשבתריב ומעלהו בערכאות שלהם לחתום לוריג שאמירה לנכרי בשבת אינה אסורה אלא מדברי סופרים ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרוריד אף על פי שגזרו בשאר מצותרטו:
הערות
- ריא. ב"ק פ, ב. גיטין ח, ב. רמב"ם פ"ו הי"א. וראה שו"ע סי"א ומ"א סקי"ט.
- ריב. רש"י גיטין שם ד"ה אפילו.
- ריג. ירושלמי מו"ק פ"ב ה"ד. הגהות אשרי מו"ק פ"ב סי' יח. שו"ע שם. עיין מ"א סי' שמ סק"י דלא כדרכי משה כאן אות ה (בשם אור זרוע ח"ב סי' עו) ורמ"א כאן סי"א.
- ריד. ב"ק שם. גיטין שם. רמב"ם שם.
- רטו. ראה תוס' ב"ק שם ד"ה אומר. גיטין שם ד"ה אע"ג. וכדלעיל ס"ה. וראה לעיל סי' רעו ס"ח. לקמן סי' שלא ס"ז. סי' תמו ס"ו ובהגהה שם.
תלמוד ירושלמי מועד קטן ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
משנה: אֵין לוֹקְחִין בָּתִּים עֲבָדִים וּבְהֵמָה וָאֲבָנִים אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד אוֹ לְצוֹרֶךְ הַמּוֹכֵר שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל. אֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן אִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶן מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת:
הלכה: נִיחָא כוּלְּהֹן. אֲבָנִים. כְּהָדָא. אִם הָיָה כּוֹתְלוֹ גוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶהוּ. וְיִסְתּוֹר וְלֹא יִבְנֶה. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִתִּירוּ סוֹפוֹ מִפְּנֵי תְחִילָּתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁלֹּא יִבְנֶה אַף הוּא אֵינוֹ סוֹתְרוֹ. וְנִמְצָא בָּא לִידֵי סַכָּנָה.
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁאָל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָהוּ לִיקַּח בָּתִּים מִן הַגּוֹי. אָמַר לֵיהּ. אֵימַת רִבִּי שָׁאַל. בַּשַּׁבָּת. תַּנֵּי. בַּשַּׁבָּת מוּתָּר. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַרְאֶה לוֹ כִיסִּין שֶׁלְדִּינָרִין וְהַגּוֹי חוֹתֵם וּמַעֲלֶה לָאַרְכָיִים. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁלֹּא נִכְבְּשָׁה אֶלָּא יְרִיחוֹ אֶלָּא בַּשַּׁבָּת. דִּכְתִיב כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים. וּכְתִיב וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסוֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים. וּכְתִיב עַד רִדְתָּהּ. אֲפִילוּ בַּשַּׁבָּת.
הֲרֵי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל קוֹצֵר וּמְעַמֵּר וְדָשׁ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִדּוֹשׁ בְּפָרָה. בִּמְסַפֵּק לְיָחִיד. אֲבָל בִּמְסַפֵּק לָרַבִּים דָּשׁ וַאֲפִילּוּ בְּפָרָה.
אֵין מְפַנִּין מִדִּירָה נָאָה לְדִירָה נָאָה וְלֹא מִדִּירָה (נָאָה) [כְעוּרָה] לְדִירָה כְאוּרָה וְלֹא מִדִּירָה כְאוּרָה לְדִירָה נָאָה. אֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר מִדִּירָה נָאָה לְדִירָה כְאוּרָה. וּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֲפִילוּ מִדִּירָה נָאָה לְדִירָה כְאוּרָה. שִׂמְחָה לָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא דָר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
אֵין מְפַנִּין אֶת הַמֵּת וְאֶת הָעֲצָמוֹת מִקֶּבֶר מְכוּבָּד לִמְכוּבָּד וְלֹא מִבָּזוּי לְבָזוּי וְלֹא מִבָּזוּי לִמְכוּבָּד. אֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר מִן הַמְכוּבָּד לַבָּזוּי. וּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֲפִילוּ מִן הַמְכוּבָּד לַבָּזוּי. עָרֵב הוּא לָאָדָם שֶׁהוּא נִינּוּחַ אֶצֶל אֲבוֹתָיו.
אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן. הָדָא אָמְרָה. פְּרַגְמַטֵיָא אָבֵדָה שָׁרִי מְטַלְטְלָתָא בַּמּוֹעֲדָא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לו וארא שיחה א ב"ק פ, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת מ מאותו ספר בבא קמא פ, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון טז מאותו ספר בבא קמא פ, ע"א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז במקום מצוה וחולי ו. במלאכות דאורייתא במקום מצוה ב"ק פ, ב
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו ב"ק פ, ב
- שו"ת תורת שלום שונות סימן א ב"ק פ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת ב"ק פ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת ב"ק פ, א