אורח חיים סימן קצט

הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מְזַמְּנִין עָלָיו.

כּוּתִי בַּזְּמַן הַזֶּה הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו.

עַם הָאָרֶץ גָּמוּר מְזַמְּנִין עָלָיו בַּזְּמַן הַזֶּה.

עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, וַאֲפִלּוּ גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו; אֲבָל גֵּר גָּמוּר מְזַמְּנִין עָלָיו וְיָכוֹל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְלוֹמַר: עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ.

אוֹנֵן בַּחֹל, שֶׁהוּא פָּטוּר מִלְּבָרֵךְ, אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו.

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם, אֲבָל מְזַמְּנִין לְעַצְמָן; וְלֹא תְּהֵא חֲבוּרָה שֶׁל נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים מְזַמְּנִין יַחַד, מִשּׁוּם פְּרִיצוּתָא דַּעֲבָדִים, אֶלָּא נָשִׁים לְעַצְמָן וַעֲבָדִים לְעַצְמָם; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזַמְּנוּ בְּשֵׁם.

נָשִׁים מְזַמְּנוֹת לְעַצְמָן, רְשׁוּת. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכְלוֹת עִם הָאֲנָשִׁים, חַיָּבוֹת וְיוֹצְאוֹת בַּזִּמּוּן שֶׁלָּנוּ. הַגָּה: אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְבִינוֹת (הָרֹא"שׁ וּמָרְדְּכַי רֵישׁ פ' ג' שֶׁאָכְלוּ בְּשֵׁם רַשִׁ"י).

אַנְדְּרוֹגִינוּס מְזַמֵּן לְמִינוֹ, וְאֵינוֹ מְזַמֵּן לֹא לָאֲנָשִׁים וְלֹא לְנָשִׁים.

טֻמְטוּם אֵינוֹ מְזַמֵּן כְּלָל.

קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת הַפָּעוֹטוֹת וְיוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, מְזַמְּנִין עָלָיו וּמִצְטָרֵף בֵּין לִשְׁלֹשָׁה בֵּין לַעֲשָׂרָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מִצְטָרְפִין אוֹתוֹ כְּלָל עַד שֶׁיְּהֵא בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה דְּאָז מְחַזְּקִינַן לֵיהּ כְּגָדוֹל שֶׁהֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת (הָרֹא"שׁ וְהַמָּרְדְּכַי פ' ג' שֶׁאָכְלוּ וְטוּר) וְכֵן נוֹהֲגִין וְאֵין לְשַׁנּוֹת; וְחֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה אִם מְכַוְּנִים וּמְבִינִים מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ הַבְּרָכָה (מַהֲרִי"ל).

מִי שֶׁנִּדּוּהוּ עַל עֲבֵרָה, אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו.