לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
במצוה זו
-- והנה לכאורה זה הוא רק להסוברים דלא יהי' לך הוא אזהרה דיחוד, וכדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת א הל' יסוה"ת פ"א ה"ו) הרמב"ן (על.- סהמייצ מ"ע א ומליית ה) סמייג (מל"ת א) ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
במצוה זו
44 וכמפורש שם לאח"ז בדברי רשב"י "אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם בסיני". ולכאורה דוחק לומר שבזה גופא הוא המחלוקת מתי היתה קבלת מלכות. ומשמע דהמחלוקת היא מאיזה פסוק למדין זה, ועל איזו גזירות אומר קבלו גזרותי. אבל ראה פי' מרכבת המשנה למכילתא. וראה השגות הרמב"ן לסהמ"צ מל"ת א: ואמרם שקבלתם עליכם במצרים הוא לומר שכבר האמינו באלקות במצרים כו' והאמונה ההיא הזכירם עתה וקבלו אותה עליהם ואמרו עליהם הן הן שהאמינו וקבלו עליהם להחזיק באמונה כו'. וראה לב שמח בסהמ"צ מ"ע א בתחלתה. ולהעיר מפי' מרכבת המשנה שם דלפי הגירסא בתו"כ אחרי "צריך להפך הגירסא בדברי ת"ק וצריך להיות .. וקבלתם מלכותי בסיני כעת. ולפי זה יוצדק יותר המשל ושיטת רשב"י .. שקבלתם מלכותי במצרים כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב צאינה וראינה כו' (א)
מקור מפורש
במצוה זו
2 כי ה' אלקינו הוא קיבול על הדבור אנכי ה' אלקיך וה' אחד הוא קיבול על דבור לא יהי' לך : ראה גם לקמן ד"ה את ה' האמרת ובהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם. ובסה"מ תש"ח שם (ע' 203) מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר זי"ע: עפמ"ש בירושלמי ברכות פ"א ה"ה. — והנה לכאורה זה הוא רק להסוברים דלא יהי' לך הוא אזהרה דיחוד, וכדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת א. הל' יסוה"ת פ"א ה"ו) הרמב"ן (על סהמ"צ מ"ע א ומל"ת ה) סמ"ג (מל"ת א) ועוד. ועייג"כ שאילתות יתרו נב. אבל לא לדעת בה"ג (כפי גירסתנו וכפי' הרמב"ן שם) רש"י (שמות כ, ג) וסייעתם, דס"ל דלא יהי' לך הוא אזהרה לקיום צלמים. — אבל באמת גם לשיטת בה"ג ורש"י כן הוא, דמלבד דאמונת היחוד הבאה ב”ה' אחד" במילא שוללת גם קיום צלמים הנאסר ב”לא יהי' לך", הנה: א) אף דלא יהי' לך הוא אזהרה פרטית דקיום צלמים, ענינה וכונתה הוא השלילה דע"ז בכלל (בצד הל"ת) וחיוב אמונת היחוד (בצד הקום עשה). דוגמא לדבר לא תבערו אש, שהוא ציווי פרטי דהבערה, וענינו וכונתו השלילה דחילול שבת וחיוב דקדושת שבת. — ב) גם לבה"ג ורש"י אין מקרא דלא יהי' לך יוצא מידי פשוטו שהוא איסור ע"ז אלא דמאחר דכמה לווין כתובים בע"ז, במקום דאיכא למידרש דרשינן, ודרשינן מיתורא גם איסור דקיום צלמים. וכמש"פ בביאור מהרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג מ"ע ג-ד. וע"פ שתי דרכים אלו סרה התמי' על שיטת בה"ג ורש"י ממרז"ל דלא יהי' לך הוא ענינא דע"ז (ראה גיטין נז, ב. ירוש' קידושין פ"א ה"ב. שמ"ר פמ"ד, ט. במד"ר פ"ח, ד. זח"ב פו, א. ועוד). גם יובן מפני מה לא יהי' לך שמענו מפי הגבורה (עיין מו"נ ח"ב פל"ג. תניא רפ"כ). וסרה ג"כ קושית הרמב"ן (בפי' עה"ת) על שיטה הנ"ל.
וראה לקמן בהוספות הערת ומכתב הרה"ג הרה"ח הרא"ח ראזנבוים ששאלו את כ"ק אדמו"ר מהר"ש עמ"ש כאן במאמר זה, ומה שהשיב ע"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
