שיוך לסימן
אגרות קודש כרך כ ז'תפה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
ראה ב"ר פי"ג, טז:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תבא תבא (תנש"א)
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
20 ב"ר פי"ג, ט. ועד"ז בירושלמי תענית פ"ג ה"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
2 ב"ר פי"ג, ט. וראה גם ירוש' תענית פ"ג ה"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
43 בראשית ב, ה. וראה ב"ר פי"ג, ז. פרש"י בראשית שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
1 זמן האחרון: עיין תענית ו' עיא. נדרים פ*ח משנה ה' ובתוספות יו"ט שם. וראה גכ ב*מ קו, ב. וכדרז"ל: בראשית רבה עה"פ. ירוש' תענית רפ"ב. ועייג*כ לקו"ת לאדה"ז ר"פ האזינו. הכוללת הכל: ראה ב"ר פי"ג, טז: והשקה את כל -- הכל מתברך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
1 זמן האחרון: עיין תענית ו' עיא. נדרים פ*ח משנה ה' ובתוספות יו"ט שם. וראה גכ ב*מ קו, ב. וכדרז"ל: בראשית רבה עה"פ. ירוש' תענית רפ"ב. ועייג*כ לקו"ת לאדה"ז ר"פ האזינו. הכוללת הכל: ראה ב"ר פי"ג, טז: והשקה את כל -- הכל מתברך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
26 ב"ר פי"ג, ט. וראה גם ירושלמי תענית פ"ג ה"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
515 ראה ב"ר פי"ג, טז. ספרי עקב יא, יד. וראה גם בחוקותי כו, ג-ד וברמב"ן שם. תבוא כח, יב, ובדב"ר עה"פ (פ"ז, ו). תענית ז, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
819 ובפרט שבארץ מצרים היו כל הצרכים הגשמיים קיימים בהרחבה, כמ"ש (בהעלותך יא, ה) "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם וגו'", ובמילא הי' שם מקום לטעות, שאין צורך (ח"ו) לסמוך על הקב"ה שהוא ימלא כל צרכיהם.
וענין זה מודגש גם בכך "שאין ארץ מצרים שותה מי גשמים אלא נילוס עולה ומשקה" (פרש"י ויגש מז, יו"ד. ובכ"מ – נסמנו בלקו"ש חט"ז ע' 14 הערה 24), שהרי, בתחילת הבריאה "היתה הארץ שותה . . כהדין נילוס דמשקה והדר משקה . . וחזר בו הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן . . כדי שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה" (ב"ר פי"ג, ט. וש"נ. וראה ירושלמי תענית פ"ג ה"ג), "יכירו ההשגחה ויכנעו לפני ה'" (קה"ע לירושלמי שם). וכיון שבארץ מצרים נשאר נהר נילוס כמשפטו הראשון (ראה גם יפ"ת לב"ר שם), היתה חסירה שם ההנהגה ד"תולין עיניהם כלפי מעלה", ובמילא הי' שם מקום לטעות כו' (ראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 29 ואילך. לקו"ש חט"ז שם. וש"נ).
[וע"ד המוסר יש להוסיף – ע"פ הידוע (ראה "היום יום" יג שבט. ובכ"מ), שבהמה אינה רואה אף פעם את השמים ("אַ בהמה זעט קיינמאָל ניט דעם הימל"), ובמילא אינה יודעת בכלל אודות מציאות השמים, ומעין דוגמא לזה הוא גם בנדו"ד, אשר כל זמן שהיו בנ"י בארץ מצרים – שאין מסתכלים שם כלפי ה(מי גשמים היורדין מן ה)שמים, כיון שכל פרנסתם באה מנהר נילוס – הי' מעמדם ומצבם הרוחני בדוגמת "בהמה"].
ודוקא כאשר יצאו בנ"י ממצרים, והגיעו למדבר שממה, והיו צריכים לסמוך לגמרי על הקב"ה – אזי נעשו מוכנים ומוכשרים לקבלת התורה (מרשימה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
67 ב"ר פי"ג, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
214 זח"ג רמז, ב (ברע"מ). וראה תענית כה, ב. ב"ר פי"ג, יג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
172 ראה ב"ר פי"ג, טז. ספרי עקב יא, יד. וראה גם בחוקותי כו, ג-ד וברמב"ן שם. תבוא כח, ב, ובדב"ר עה"פ (פ"ז, ו). תענית ז, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
50 ב"ר פי"ג, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
59 ב"ר פי"ג, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
17 ב"ר פי"ג, יד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
25 ראה ב"ר פי"ג, יב. שם, יד. ירושלמי תענית פ"ב ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' כ"ג אדר, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
14 ב"ר פי"ג, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן י
39 בבא בתרא טז, א. וראה ב"ר פי"ג, י. דב"ר פ"ז, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
652 ראה ירושלמי תענית פ"ג ה"ג. ב"ר פי"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
1480 ב"ר פי"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
206 ב"ר פי"ג, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
775 ב"ר פי"ג, יד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
1103 ב"ר פי"ג, ו. יל"ש תהלים רמז תשצ. וראה גם דב"ר פ"ז, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
2064 ב"ר פי"ג, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
1252 ב"ר פי"ג, ו. יל"ש תהלים רמז תשצ. וראה גם דב"ר פ"ז, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן י
1295 תענית ט, ב. ב"ר פי"ג, יו"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
881 זח"ג רמז, ב (ברע"מ). וראה תענית כה, ב. ב"ר פי"ג, יג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
393 ב"ר פי"ג, יב. וראה אוה"ת פרשתנו ע' תתקלב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
18 ב"ר פי"ג, ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
62 ב"ר פי"ג, יד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
30 ב"ר פי"ג, יד. וראה גם המשך תער"ב ח"ב ע' א'ע.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ולהבין בתוספת הביאור
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
52 ואין לך טיפה כו' שאין טיפיים עולים כנגדה : ראה זח"ג רמז, ב. תענית כה, ב. ב"ר פי"ג, יג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
55 דאין טפה יורדת מלמעלה : ראה זח"ג רמו, ב. תענית כה, ב. ב"ר פי"ג, יג.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נה, ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יז
26 מי התהום שעולה ומשקה : ראה ירושלמי ברכות פ"ט, סה"ב. ב"ר פי"ג, יז.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר כו'
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
20 שברו הבריות את ערפם : ב"ר פי"ג, יד[ednref_101_ב]. ראה גם לקמן בשני ההנחות כאן. המשך מים רבים תרל"ו פקכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה כו'
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
3 ובמד"ר במקומו : ראה ב"ר פי"ג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
52 אד הוא ל' שברון : ראה ב"ר פי"ג, יב (ובמפרשים שם). ירושלמי תענית פ"ב, ה"א. מאמר ד"ה כנשר יעיר קנו תשי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
53 שברו הבריות את ערפם : ב"ר פי"ג, יד. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 20.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
3 ואי' במדרש שיח תפלה : לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן כותב: ובמד"ר במקומו מובן שמפרש שיח לשון תפלה — ראה ב"ר פי"ג, ב ובמפרשים שם. פ"ס, יד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
54 איד הוא לשון שבירה : ראה ב"ר פי"ג, יב (ובמפרשים שם). ירושלמי תענית פ"ב, ה"א. מאמר ד"ה כנשר יעיר קנו תשי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
56 שברו הבריות את ערפם : ב"ר פי"ג, יד. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 20.
פתיחה בהקשר