ל"ג בעומר
מזשמחה
..שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר הבא עלינו לטובה, יומא דהילולא דרשב"י, 1 אשר אנו שותין טיפה תמצית דתמצית וכו', ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהילים כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... (אגרות-קודש אדמו"ר הזקן, עמ' קיז) מחתחנון
אין אומרים תחנון בל"ג בעומר וגם לא במנחה שלפניו (סידור אדמו"ר)
בשו"ע (תצג, ה) הביא אדמו"ר חילוק מנהגים אם אומרים תחנון במנחה שלפני ל"ג בעומר, ולא הכריע ביניהם. ב'השלמות' הדברי-נחמיה לשו"ע אדמו"ר (קלא, ח) נאמר: במנחה שלפניהם... ל"ג בעומר תלוי במנהג המקומות כמשי"ת בסי' תצג, ומנהגנו [על-פי הלבוש] שגם במנחה שלפניו אין אומרים תחנון. עכ"ל. וראה גם בלקוטי-מהרי"ח (מד, ב).
הערות
עמוד מז
- 1. אודות יום שמחתו של רשב"י כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע (לקוטי-שיחות, ז, עמ' 343): במשנת-חסידים מס' אייר פ"א מ"ו: ביום ל"ג בעומר.. מצוה לשמוח שמחת רשב"י. והמשנת-חסידים לא העתיק [אלא] רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן - הובאו בפסקי-דיני לאדמו"ר הצמח-צדק ליו"ד סי' קטז). וראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז (הובא בעט"ז לשו"ע או"ח סי' תצג). ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ ענין השמחה (ולא רק מניעת אבילות) וטעמה "שמחת רשב"י" (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סוף ע"א). ומזה מענה להשקו"ט בזה בשו"ת חת"ס חלק יו"ד סי' רלג, שו"ת שם-אריה חלק או"ח סי' יד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סי' תצג. ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י"ל - על-פי נגלה - דשאני ל"ג בעומר דרשב"י ציוה לשמוח בו (עיין בפע"ח שם), ועל-פי מ"ש במהרי"ו (הובא בש"ך יו"ד סי' שדמ ס"ק ט) הדין דשומעין לו. ואכמ"ל. [וראה עוד ביאור ענין הילולא דרשב"י, בס' מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ד, עמ' קא ואילך; מאמרי אדמו"ר האמצעי, ויקרא, עמ' תרסו ואילך; אור-התורה, עניינים, עמ' ריח ואילך; ס' המאמרים תרנ"ד, עמ' רסא ואילך; ד"ה להבין ענין הילולא דרשב"י תש"ל].