"ורחץ"

סדורחץ . ונוטל ידיו ואינו מברך (סידור אדמו"ר)

כל המסובין נוטלים ידיהם, ולא רק גדול הבית. באוצר-החיים צאנז (אות שלט), שרק הגדול נוטל. וכך גם בהגדת זידיטשוב ובהגדת לעלוב (עמ' נ). במנהגי-בעלז (עמ' מב), שרק האדמו"ר נוטל ידיו. אולם שלא בנוכחות האדמו"ר המנהג שכל המסובים נוטלים את ידיהם (ככתוב בלוח 'דבר יום ביומו'). וראה גם בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' רעז).

סהכשערך אדמו"ר זי"ע את ה"סדר" בדירת אדמו"ר מוהריי"צ (אחר ההסתלקות), לא היה נוטל ידיו ע"י אחר, ולא היו מביאים אליו את המים, אלא היה קם ממקומו ונוטל ידיו במטבח הצמוד לחדר שבו היו מסובין. וכך גם בנטילה של "רחצה".

ראה המובא בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' רעו), שבעל-הבית לא יטול ידיו בעצמו אלא ע"י אחר, דרך שררה וחירות.

סואם בירך על הנטילה

מי שטעה ובירך על הנטילה של "ורחץ", יברך גם "המוציא" ו"על אכילת מצה" ויאכל מצה. אחר-כך "כרפס", "מגיד", "מרור" ו"כורך" (על-פי שיחת אחש"פ תשי"ט, אות ט) .

וזו "משנה אחרונה" לגבי מה שנאמר בליל הסדר באותה שנה, שבמקרה כזה יש להקדים ולאכול גם את ה"מרור" וה"כורך" לפני "כרפס" ו"מגיד". וראה בס' כף-החיים (תעג, קז) שהביא כמה דיעות כיצד לנהוג בכגון דא, אך כולן רק לענין אם עלתה לו הנטילה גם לאכילת המצה, ואם צריך לברך שוב. וצ"ע.