הנהגת הסדר

מדקיטל

[א]

אין אנו נוהגין ללבוש קיטל להסדר (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע) .

"הקיטל שלובשין בשעת עשיית הסדר" נזכר בשו"ע אדמו"ר (תעב, ד). וכן בס' מקור-חיים (לבעל החות-יאיר, סי' תעב): ראיתי רבותי ואבותי לובשים קיטל..

כשעושין הסדר.

[ב]

הרה"ק רמ"מ מקוצק שאל את מו"ה משולם רייך מווארשא (חתנו של הרה"ק רב"ש בן הצמח-צדק) , האם לובש הצמח-צדק קיטל בשעת עריכת הסדר, והשיבו בשלילה. ויאמר הרה"ק מקוצק: ער - הצמח-צדק - האט גיהאט א גוטן רבי'ן [היה לו לצמח-צדק "רבי" טוב - היינו רבינו הזקן] (שמעתי מהגר"י לנדא ע"ה, ששמע מר' משולם רייך הנ"ל) .

[ג]

בדבר המנהג ללבוש קיטל בשעת הסדר, ראה בס' ויגד-משה (עמ' פב-פד) ובאמרי-פנחס השלם (אות רעט). כן הוא גם במנהגי חסידים רבים, ומהם שמדגישים שרק האדמו"ר - או הוא ובניו - לבשו קיטל (מנהגי-קומרנא אות שכא. מנהגי-בעלז עמ' מא - אך זה רק כשהיו מסובים עם האדמו"ר, ואילו כל איש בביתו לובש הקיטל, ככתוב בלוח 'דבר יום ביומו' ובהגדה עמ' לב). יש נוהגים שגם חתן בשנת חתונתו לובש הקיטל (מחזור ויז'ניץ. מנהג באבוב). בגור נהוגה לבישת הקיטל בשעת הסדר, אע"פ שאין נוהגים ללבשו בימים הנוראים.

וראה עוד בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' רסז), נטעי-גבריאל (ב, עמ' ריד-רטו).

ויש שגם היו לבושים בטלית בשעת הסדר או רק בשעת הקידוש (לב-שמח החדש יב, א; דרכי-חיים-ושלום, אות תקפד; מנהגי-ספינקא, עמ' ל; הגדת צאנז, עמ' ר; הגדת לעלוב, עמ' כז; הגדת בעלז, עמ' לב; ועוד) - אך אדמו"רי חב"ד לא נהגו כן (שהרי גם בתפילת ליל שבת ויו"ט לא התעטפו בטלית - ראה במנהגי ליל ר"ה).

מהכיוון הישיבה

אין מקפידין לאיזה רוח יהיה מקום מושבו (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע)

בסידור האריז"ל להר"ר שבתי נאמר: וישב אחוריו לצפון ופניו לדרום. בשולחן הסדר שנערך בביתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בניו-יורק, ישב מוהריי"צ ופניו למזרח, ולשמאלו ישב כ"ק אדמו"ר זי"ע ופניו לדרום. ¹

מוהכוס

כ"ק אדמו"ר זי"ע היה משתמש בכוס גדולה של כסף, כוס ללא "רגל" (כבכולא שתא) , והיה מניחה לימין הקערה.

בס' דרכי-חיים-ושלום (אות תקצד) שהכוס של קידוש היתה כסף, והשאר - זכוכית. ובמנהגי-ספינקא (עמ' ל), שהיה לו גביע כסף מיוחד לליל הסדר. וראה בס' ויגד-משה (עמ' מא-מב) אם של כסף עדיף או של של זכוכית. והביא שם ממנהגי הרה"ק ר"ח מצאנז שהשתמש בכוס זכוכית; אך ראה בהוספות לאוצר-החיים (עמ' שנו) בשם הרה"ק ר"ש מבאבוב, שהיינו טעמא מפני שכוס הכסף שלו היתה ממושכנת לצרכי צדקה, עיי"ש. וכן הוא מנהג באבוב בכוס כסף.

וראה עוד בהגדת צאנז (עמ' ר-רא), ושם, שהרה"ק משינווא השתמש בכוס כסף.

הרה"ק ה"אבני נזר" מסוכטשוב ובנו הרה"ק ה"שם משמואל", שתו מכוס זכוכית (שמעתי מהר"ר ראובן בורנשטיין שליט"א).

הנחת הכוס לימין הקערה, מובא בס' ויגד-משה (עמ' כא) מדרכי-חיים-ושלום ועוד. וכן הוא בהגדת לעלוב (עמ' מט) ומנהג סקווירא (הגדה עמ' כ. מנהגים עמ' טו).

מזההסיבה

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ וכ"ק אדמו"ר זי"ע (משנת תש"י ואילך), היו ישובים על הכסאות הרגילים, ולשמאלם ניצב כסא נוסף ועליו היו מונחים כרים להסיבה. ולא היו מציעים את ההסיבה על מיטות..

ראה בס' ויגד-משה (עמ' נט-ס ובהוספות עמ' רפט-רצ), אודות מנהגי הצדיקים שהיו מסובים שכובים על מיטות, יש שרגליהם על הארץ ויש שגם רגליהם על המיטה. ראה גם בהגדת צאנז (עמ' רד). ואכמ"ל בפרטי שינויי המנהגים, וראה גם בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' רסח). ובס' הלולא-דרבי לרב מניז'נוב (טו, א): חתני החסיד ז"ל.. אמר כי ראה אצל רבה"ק [לבית סטרעטין-ראהטין] שרגליהם על מחהיין

כ"ק אדמו"ר זי"ע היה משתמש בליל הסדר ביין אדום. ¹

וראה באגרות-קודש מוהרש"ב (א, עמ' תו) : בטח נמצא יין-גפן הנדרש לחג-הפסח הבע"ל, שלא יהיה בו שום תערובות צוקער ושיהיה לבן ולא חזק. עכ"ל. ואף שלא נתפרש כאן שהוא גם עבור ליל הסדר, אך כן הוא בפשטות.

ואדמו"ר בשו"ע (תעב, כו) כתב: מצוה לחזור אחר יין אדום, אם אין הלבן משובח ממנו. וראה עוד בס' ויגד-משה (עמ' נד), נטעי-גבריאל (ב, עמ' רלד). ואך בס' ערכי-יהושע (אות קלה) נאמר, ששתי הכוסות האחרונות היו ביין לבן.

מטבשנים הקודמות נהג [אדמו"ר מוהרש"ב] לשתות סוג מסויים של יין חזק.

ובכל השנים השתמש רק ביין ללא סוכר (ס' השיחות ה'ש"ת, עמ' 37) נ[א]

אדמו"ר מוהריי"צ הגיע לארצות-הברית בחודש אדר-שני ה'ש"ת, ואת חג-הפסח עשה בלייקווד. מאחר ולא הצליחו להשיג עבור הרבי יין שנעשה בהידור כרצונו, לקחו ענבים וסחטום (שמעתי מהרה"ח ר' שלום חסקינד שי', שהוא עצמו עסק בסחיטת הענבים בביתו של הרה"ח רש"א קזרנובסקי ע"ה בברוקלין)

[ב]

את חג-הפסח תש"ז עשה כ"ק אדמו"ר זי"ע בפאריז. הרבי מיאן להשתמש ביין שהכינו מצימוקים (אולי בגלל שהיה בו סוכר), והרה"ח ר' יעקב ליפסקר ע"ה סחט ענבים ובמיץ זה השתמש הרבי (שמעתי מהרה"ח ר' שלום דובער בוטמן שי', וכן הוא בס' ימי-מלך, ג, עמ' 949-948. וראה המובא שם בהע' 25. וכל זאת אף שהרבי הקפיד תמיד שלא לקדש על מיץ ענבים אלא על יין דוקא. ואכמ"ל. וראה אגרות-קודש (יט, עמ' ריג). וראה שו"ע אדמו"ר ערב, ב. עוד בדבר יין צימוקים, ראה בס' מנהג-ישראל-תורה, עמ' רי).

נאכשהיה כ"ק אדמו"ר זי"ע עורך את ה"סדר" בדירתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אחר הסתלקותו), לא היה שותה מהיין שהיה מונח על השולחן בקנקני הכסף, אלא היה מוזג לעצמו מבקבוק שעמד לידו (וכדרכו בקודש, היה הבקבוק עטוף בשקית נייר חומה. ברשימה משנת תשי"ד נאמר, שהבקבוק עמד לא רחוק מהשולחן, ובכל שעת הצורך היה מישהו נותנו לידי הרבי).

הקנקנים הללו היו ללא מכסה. ואיתא בס' חכמי-ישראל בעש"ט (נ.י. תרפ"ד, עמ' 118): עוד שמעתי [בשם הבעש"ט?], לסתום פי הכלי שהיין בתוכו במגופה אחר שמוזג את הכוס לקידוש הלילה קודם שיאמר הקידוש. עכ"ל. וראה מנהגי-קומרנא (אות קפד). ובס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' רלה), שלכתחילה יש להזהר מיין מגולה גם בשעה מועטת. ואכמ"ל.

נבנישוק המצוות

איתא בשל"ה (מס' פסחים קמב, ב) : וראיתי מבני עלייה המחבבים מצוות, היו מנשקין המצות והמרור וכל המצוות בעת מצוותן, וכן הסוכה בכניסתה וביציאתה, וכן ארבע מינים שבלולב. והכל לחבב המצוה. עכ"ל (הובא תורף דבריו בבאר-היטב תעז, א)

וכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע (במנהגי חג-הסוכות): לא ראיתי שינשקו את הסוכה בכניסה או ביציאה. עכ"ל.

וכך גם לא ראו שכ"ק אדמו"ר זי"ע ינשק את המצות ושאר המצוות שב"סדר".

מנהג נישוק המצה, המרור והכוסות מובא ומבואר גם בס' דרך-פקודיך (מצות-עשה כא, חלק המעשה, אות יא). וראה בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שכח-שכט. שסד).