סדר ההטבה לראב"ש

מחוהנה כהנ"ל הוא אליבי' דרבי דאמר דנרות המנורה מונחות מו"מ, אבל לראב"ש דאמר צו"ד מונחות נהמ"ע הוא נר האמצעי, וכדאיתא במנחות (צח:).

וכדי לברר סדר הדה"נ לדיעה זו, הנה צריך בירור מתחלה מאיזה צד מתחיל הדה"נ, אם מהנר שלצד צפון או מהסמוך לכותל היינו היותר דרומי. וכבר כתב בזה היעב"ץ בסי' שתלוי בזה מאיזה צד בא כהן המטיב. וכיון דבין מנורה וכותל א"א לילך דמשחרי מאני', וכדאיתא יומא (נב . ), עכ"צ לילך בין מזבח ומנורה, ובנר הצפוני פגע ברישא, ובי' מתחיל. עוד הביא שם ראי' דפגע בנר הצפ', דהא צריך

סדר ההטבה לרבי אלעזר בר' שמעון

לב . והנה, כל הנ"ל הוא אליבי' דרבי דאמר דנרות המנורה מונחות מזרח ומערב, אבל לרבי אלעזר בר' שמעון דאמר צפון ודרום מונחות – נר המערבי הוא נר האמצעי, וכדאיתא במנחות (צח, ב) : "ור' אלעזר בר' שמעון . . דמצדד להו אצדודי (לעולם צפון ודרום מנחי, ואפי' הכי ליכא אלא חד כלפי מערב, והיינו אמצעי, שפי הפתילה כלפי מערב, ושאר הפתילות מצודדות פיהן כלפי האמצעי), דתניא אל מול פני המנורה (אמצעי עומד על גופה של מנורה) יאירו שבעת הנרות, מלמד שהיו מצדדין פניהם כלפי נר אמצעי" .

וכדי לברר סדר הדלקת הנרות לדיעה זו – הנה צריך בירור מתחלה מאיזה צד מתחיל הכהן הדלקת הנרות, אם מהנר שלצד צפון, או מ הנר הסמוך לכותל הדרומי שבצדו מונחת המנורה¹⁴⁶, היינו נר היותר דרומי.

וכבר כתב בזה היעב"ץ בסידורו ¹⁴⁷, שתלוי בזה מאיזה צד בא כהן המטיב את הנרות. וכיון דבין ה מנורה ו ה כותל הדרומי הסמוך אלי' אי אפשר לכהן לילך, ד"משחרי מאני'" (בגדיו משחירין מעשן המנורה שהשחיר את הכותל), וכדאיתא ב יומא (נב, א), על כרחך צריך הכהן לילך בין מזבח הפנימי (שבאמצע ההיכל) ו ה מנורה, ו א"כ, בבואו למנורה מכיוון המזבח (מצפון למנורה) – בנר הצפוני (הסמוך למזבח מכל שאר הנרות) פגע ברישא, ובי' מתחיל.

לג . עוד הביא היעב"ץ שם ראי' דפגע בנר הצפוני תחלה – דהא בבוא הכהן מטלילך לימינו משום דכל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין, וכהא דיומא (מה . ) דמשום זה כהנים עולים במזרחו של כבש.

ויש להעיר ע"ז, דלכאורה, אם מטעם דכל פינות וכו' יהלך לימינו וא"כ יתחיל ההטבה מנר הצפ', הרי יטיב הנרות מצפון לדרום היינו מימינו לשמאלו, ומטעם דכ"פ צריכה להיות הדה"נ משמאלו לימינו – וכמובא בטושו"ע הל' חנוכה סתרע"ו* – משא"כ אם יתחיל בנר הדרומי וילך מד' לצפון, יקיים בההטבה כ"פ וכו'.

----------

*) כל פינות כו' מימין לשמאל או להיפך.

להיכל צריך לילך לימינו, משום ד"כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין", וכהא דיומא (מה, א) דמשום זה ש"כל פינות . . לא יהיו אלא דרך ימין", "בכל יום כהנים עולים במזרחו של כבש " (שהרי הכבש בדרום, לכך עולה במזרחו של כבש שסמוך ליפנות לימין¹⁴⁸), ובנדו"ד, כשהכהן הנכנס להיכל ממזרח למערב מהלך דרך ימין – הולך הוא לצד צפון, ובמילא פגע תחלה בנר הצפוני .

ויש להעיר על זה, דלכאורה :

אם מטעם ד"כל פינות וכו' דרך ימין" יהלך לימינו, וא"כ יתחיל ההטבה מנר הצפוני – הרי יטיב הנרות מצפון לדרום, היינו מימינו לשמאלו,

ומטעם ד " כל פינות לא יהיו אלא דרך ימין" – צריכה להיות הדלקת הנרות משמאלו לימינו ,

– וכמובא בטושו"ע הל' חנוכה סתרע"ו *: "יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני, ובליל ב' כשיוסיף נר א' סמוך לו, יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין , וכן בליל שלישי . . יתחיל בנוסף . . ואח"כ יפנה לצד ימין כו'" –

משא"כ אם הליכתו תהי' דרך שמאל ו יתחיל ההטבה בנר הדרומי וילך מדרום לצפון – אזי יקיים בההטבה "כל פינות וכו' לימין". והרי מוטב לקיים "כל פינות כו' לימין" בהטבה עצמה, מאשר בהליכה אל ההטבה.

----------

*) להעיר מב' הדעות בהא ד "כל פינות כו'" ביחס להדלקת נר חנוכה – אם הוא מימין לשמאל או להיפך ¹⁴⁹.

נוי"ל דבלאה"כ כהן המטיב עומד במערב המנורה, כיון דפי נהאמ"צ פונה למערב, שלא ידליק בגדיו – ועייג"כ בסי' יעב"ץ שכתב דאבן שלפני המנורה במערבה היתה, אף שלא פי' מקורו – וא"כ כשמהלך לימין וייטיב אח"כ מצפון לדרום, יקיים כל פינות וכו' הן בהלוכו והן בהדה"נ.

ונ"ל דעוד יש להוסיף ראי' על ראיות היעב"ץ דבנר הצפוני פגע ברישא, מהסדר דיוהכ"פ אליבא דא"ש, וילמד סתום, היינו כל השנה וגם אליבא דרבנן, מן המפורש.

דהנה, עבודות יוהכ"פ הם בכה"ג (יומא לב:). ולא"ש הטה"נ בא אחר דשון מזה"פ

ויש לומר, דבלאו הכי (גם כשיקיים הפני' לימין בהליכתו, ויתחיל ההטבה בנר הצפוני) אתי שפיר, כי:

כהן המטיב – אף שבא ממזרח, אינו מטיב המנורה בעמדו במזרחה של מנורה, אלא הולך ומסבב ו עומד במערב המנורה, ד כיון דפי נר האמצעי פונה למערב (כנ"ל סל"ב) , צריך גם הכהן לסבב ולעמוד במערב המנורה כדי שלא ידליק בגדיו ¹⁵⁰,

– ועייג"כ בסידור יעב"ץ ¹⁵¹ שכתב ד"אבן שלפני המנורה" במערבה היתה, אף שלא פירש מקורו –

וא"כ, כשמהלך לימין עד שיסבב המנורה ויעמוד למערבה, וייטיב אח"כ מצפון לדרום – אזי יקיים "כל פינות וכו' לימין" הן בהלוכו, והן בהדלקת הנרות, כי, בעמדו במערב המנורה ופניו למזרח, הרי ההדלקה מצפון לדרום היא משמאל לימין¹⁵².

לד . ונראה לי, דעוד יש להוסיף ראי' על ראיות היעב"ץ דבנר הצפוני פגע ברישא – מהסדר דיום הכיפורים אליבא דאבא שאול, וילמד סתום – היינו, הסדר ד כל השנה, וגם אליבא דרבנן – מן המפורש בסדר דיוהכ"פ אליבא דאבא שאול:

דהנה, עבודות יוהכ"פ הם בכהן גדול , ד"כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו" (יומא לב, ב).

נא(יומא לג . ). ודשון מזה"פ אינו שמוציא הדשן תיכף לחוץ, אלא שמניחו בטני אצל מזה"פ עד לאחר גמר הטה"נ (תמיד ספ"ג). וא"כ כשגמר הכה"ג דשון מזה"פ, נמצא עומד אצל נר הצפו', ובי' צריך להתחיל. ואף את"ל דלהרמב"ם, דאליבי' קיימינן, דשון מזה"פ כשר בכה"ד, וגם מצוה בכה"ג ליכא (יעוין נ"כ היד הל' יוהכ"פ פ"א ה"ב השיטות בזה וש"נ), בכ"ז הרי אם רצה מדשן, דאין לעשות מחלוקת רחוקה כ"כ, דלמ"ד אין מצוה בכה"ג לאו כל כמיני' מפני חולשא.

ול דעת אבא שאול, הטבת הנרות בא אחר דישון מזבח הפנימי ( כדאיתא ב יומא לג, א).

ו הנה, דישון מזבח הפנימי אינו באופן שמוציא הדשן תיכף לחוץ, אלא שמניחו בטני אצל מזבח הפנימי עד לאחר גמר הטבת הנרות ( כדאיתא ב תמיד ספ"ג).

וא"כ, ביוהכ"פ שכל העבודות נעשים בכה"ג, כשגמר הכה"ג דישון מזבח הפנימי ועומד ע"י הטני שאצל המזבח , נמצא עומד אצל נר הצפוני, הסמוך למזבח הפנימי יותר משאר הנרות, ובי' צריך להתחיל.

ואף אם תמצי לומר דל דעת הרמב"ם, דאליבי' קיימינן, דישון מזבח הפנימי ביוהכ"פ כשר בכהן הדיוט, וגם מצוה בכה"ג ליכא (יעויין נושאי-כלי היד הל' עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ב ¹⁵³ השיטות בזה. וש"נ), וכיון שכהן הדיוט דישן את מזבח הפנימי, שוב אין הכרח שהכה"ג שמדליק המנורה עומד אצל נר הצפוני – בכל זאת, גם להדעה שדישון מזבח הפנימי כשר בכהן הדיוט וגם מצוה בכה"ג ליכא, הרי , אם רצה כה"ג מדשן הוא , ד הרי אין לעשות מחלוקת רחוקה כ"כ, דלמ"ד ש אין מצוה בכה"ג, לאו כל כמיני' לדשן המזבח (גם אם רוצה בכך) מפני חולשא ¹⁵⁴ . וא"כ, כשרוצה כה"ג ומדשן מזבח הפנימי, הרי בגמר הדישון נמצא עומד אצל נר הצפוני, ובו מתחיל הטבת הנרות.

וכיון שביוהכ"פ לאבא שאול מפורש שמתחיל ההטבה מנר הצפוני – ילמד גם הסתום, שגם בכל השנה וגם אליבא דרבנן, מתחיל ההטבה מנר הצפוני.

נבהמורם מהנ"ל דמתחיל להיטיב מנר היותר צפוני, ומטיב ה"נ – וגם נר האמצ' שהוא נהמ"ע בכללם – וכמו שמצינו בפיה"מ דאם מצא ב"נ מז' דולקין – למ"ד מו"מ מונחין* – דמטיב נהמ"ע בכניסה הא' – ומפסיק בעבודה אחרת, ואח"כ מטיב ב"נ הדרומים. ובאופן כזה הטה"נ הוא שלא בסירוגין הן בכניסה א' הן בכניסה ב'. וכיון דבכל אופן מטיב נהמ"ע בהטבה הראשונה, במילא, החלוק דמצא ב"נ דולקין או כבוין וכו' דמשנה תמיד, דטעמי' הוא כנ"ל, אין שייך למ"ד צו"ד מונחת.

----------

*) לעיין בזה במזרחי.

לה . המורם מהנ"ל, ד למ"ד שצפון ודרום מונחין, מתחיל להיטיב מנר היותר צפוני,

ומטיב ה' נרות, וגם נר האמצעי, ש למ"ד זה הוא נר המערבי (כנ"ל סל"ב) , בכללם, היינו, שמטיב נר המערבי בהטבת ה' נרות שבכניסה הא'¹⁵⁵,

– וכמו שמצינו בפירוש המשניות להרמב"ם דאם מצא ב' נרות מזרחיים דולקין – למ"ד מזרח ומערב מונחין * – דמטיב נר המערבי בכניסה הא' (כנ"ל ס"א וס"כ) –

ומפסיק בעבודה אחרת, ואח"כ מטיב ב' נרות הדרומיים.

ובאופן כזה ¹⁵⁷ – הטבת הנרות הוא שלא בסירוגין, הן בהטבת ה' נרות בכניסה ה א', ו הן בהטבת ב' נרות בכניסה ה ב'.

וכיון דבכל אופן מטיב נר המערבי (האמצעי) בהטבה הראשונה דה' נרות, להיותו בין ה' נרות היותר צפוניים שבהם פגע ברישא , במילא, החילוק דמצא ב' נרות דולקין או כבויין וכו' דמשנה ד תמיד , שרק אם ב' נרות (מזרחיים – למ"ד מזרח ומערב מונחין) דולקין מטיב נר המערבי בכניסה הא', אבל אם כבו נדחית הטבת נר המערבי לכניסה הב' – דטעמי' הוא משום שבנרות אלו פגע תחילה, ואם מצאן שכבו חל עליהם הדין ד"נר שכבתה כו' מטיבה כו'", ובמילא אינו יכול להטיב נר המערבי בכניסה הא', ומוכרח לדחותו לכניסה הב', כנ"ל (ס"כ) – אין שייך למ"ד צפון ודרום מונחת , שאז פגע בנר הצפוני תחילה, וא"כ, בכל האופנים – בין אם מצא ב' נרות דולקין או כבויין כו' – יהי' נר המערבי (האמצעי) בין ה' נרות שמטיב בכניסה הא' .

----------

*) לעיין בזה במזרחי ¹⁵⁶.

נגואתי שפיר שלא הובא ביד – ויעוין לח"מ הל' תו"מ פ"ג הי"ג שלא פי' הטעם.

והנה, בסי' יעב"ץ כתב דלהרמב"ם דפסק צו"ד מונחת, וכדלקמן, יטיב ג' צפוניות, מדלג נהאמ"צ, ומטיב ב' דרומיות. ובתפ"י כתב דידלג נהאמ"צ ונר שאצלו. והוא תמוה דלמה ידלג נהמ"ע (וגם אז הרי יטיב לסירוגין). – וא"ל שהוא מפני דבי' צריך לסיים, דהא להדיא פי' הרמב"ם דאפשר שיטיב נהמ"ע בכניסה הא' וכנ"ל, וע"כ דמפרש דנהמ"ע בי' הי' מסיים דלא כשאר מפרשים, וכנ"ל באריכות.

ו עפ"ז אתי שפיר ש החילוק דמצא ב' נרות דולקין או כבויין כו' שבמשנה דתמיד לא הובא ביד, כי, חילוק זה לא שייך למ"ד צפון ודרום מונחין, שאליבי' פסק הרמב"ם בספר הי"ד, כדלקמן¹⁵⁸.

– ויעויין לחם משנה הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ג , שהרמב"ם לא כתב הדין דמצא ב' נרות דולקין וכו', משום ד"ס"ל . . דלמ"ד צפון ודרום מונחין אין שינוי בין הב' לשאר דכולם שוים וכו'", אלא שלא פירש הטעם לכך. וע"פ הנ"ל אתי שפיר טעם הדבר.

לו . והנה, בסידור יעב"ץ ¹⁵⁹ כתב דל דעת הרמב"ם דפסק צפון ודרום מונחת, וכדלקמן ¹⁵⁸ – יטיב ג' צפוניות, מדלג נר האמצעי, ומטיב ב' דרומיות. ובתפארת ישראל ¹⁶⁰ כתב דידלג נר האמצעי ונר שאצלו , ומטיב נר האמצעי בהטבת ב' נרות שבכניסה הב' .

והוא תמוה – דלמה ידלג נר המערבי (וגם: אז (אם ידלג) הרי יטיב לסירוגין, ואין מטיבין לסירוגין, כנ"ל סכ"א ).

ואין לומר ש זה שכתבו שלדעת הרמב"ם מדלג נר האמצעי הוא מפני דבי' צריך לסיים, ולכן צריך להניחו לכניסה הב' – דהא להדיא פי' הרמב"ם בפירוש המשניות למ"ד מזרח ומערב מונחים דאפשר שיטיב נר המערבי בכניסה הא', וכנ"ל (סל"ה) , ועל כרחך צריך לומר ד הרמב"ם מפרש הא דנר המערבי בי' הי' מסיים דלא כשאר מפרשים, וכנ"ל (ס"י-יא) באריכות , וא"כ, גם לפי מה שפסק כמ"ד צפון ודרום מונחים יכול שפיר לפרש כן .

נדעוד כתב שם בתפ"י, דהרמב"ם ל"ג במשנה תמיד פ"ג המז'. ובפיה"מ מוכח להדיא דגרס המז'.

ואולי כונת* היעב"ץ ותפ"י הוא כפסק הרמב"ם דצו"ד מונחת, אבל לא לגמרי לשיטתו בנהמ"ע וכו'. ול"מ כן.

----------

*) לעיין בסי' יעב"ץ.

[ עוד כתב שם בתפארת ישראל, דהרמב"ם לא גרס במשנה תמיד פ"ג (שתי נרות) המזרחיים ¹⁶¹. ו אינו, שהרי בפירוש המשניות מוכח להדיא דגרס המזרחיים ].

ואולי כוונת * היעב"ץ ותפ"י בכתבם שלדעת הרמב"ם מדלג נר האמצעי, הוא, כפסק הרמב"ם דצפון ודרום מונחת, אבל לא לגמרי לשיטתו בנר המערבי וכו' (שממנה הי' מתחיל ובה הי' מסיים), היינו, שבדין ד"בה הי' מסיים" סבירא להו (דלא כהרמב"ם, אלא) כשאר מפרשים, ולכן כתבו שצריך לדלג נר האמצעי ולהניחו לכניסה הב', כדי לסיים ההטבה בנר המערבי . ולא משמע כן , ומסתבר יותר שדבריהם בנוגע לשיטת הרמב"ם צ"ל בהתאם לשיטתו בכל הפרטים .

----------

*) לעיין בסידור יעב"ץ ¹⁶² .