באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו

יוהנה עדיין כמה פרטים צריכים ברור.

א) מהו טעם הרמב"ם דמפרש דנהמ"ע הוא נר הסמוך לקה"ק – וכ"מ גם ברש"י ד"ה מדכתיב (מנחות צח:) – ופליג בזה ארש"י ד"ה ובה (שבת כב:) וד"ה והי' (יומא לט . ) ד"ה נר (מגילה כא:) ד"ה ממנה (מנחות פו:) [וכבר עמדו ע"ז שרש"י סותר ד"ע* – תפ"י תמיד ספ"ג]. תוס' ד"ה ולהטיב (יומא עא . ) ותוס' מנחות שם. הראב"ד (עיין

----------

*) לעיין רש"ל בשבת.

ביאור נימוקו של הרמב"ם בפירוש המשניות בפירוש נר המערבי ודיניו

ח . והנה, עדיין כמה פרטים צריכים בירור בשיטת הרמב"ם בפירוש המשניות:

א) מהו טעם הרמב"ם דמפרש דנר המערבי הוא נר הסמוך לקדש הקדשים ,

– וכן משמע גם ברש"י ד"ה מדכתיב (מנחות צח, ב) ²⁷ –

ופליג הרמב"ם בזה א שאר ראשונים:

רש"י ד"ה ובה (שבת כב, ב), וד"ה והי' (יומא לט, א), ד"ה נר (מגילה כא, ב), ד"ה ממנה (מנחות פו, ב) ²⁸,

[וכבר עמדו על זה שרש"י סותר דעת עצמו * – תפארת ישראל ל תמיד ספ"ג ³⁰ ] ,

----------

*) לעיין רש"ל בשבת ²⁹.

יאהשגותיו תו"מ פ"ג הי"ג ופי' הנדפס בשס"ח). הרמב"ן (חידושיו לשבת כב:* ופי' עה"ת שמות כז' כ'). הרשב"א (בשו"ת הנ"ל).

----------

*) מהו נהמ"ע. גירסתו בתמיד.

תוס' ד"ה ולהטיב (יומא עא, א) ותוס' מנחות שם ³¹,

הראב"ד (עיין השגותיו בהל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ג, ופירושו הנדפס בש"ס חדש ³² ),

הרמב"ן ( ב חידושיו לשבת כב, ב * , ו ב פירושו על התורה שמות כז' כ' ³⁴ ),

הרשב"א (בשו"ת הנ"ל ³⁵ ),

----------

*) לעיין מהו נר המערבי ע"פ גירסתו בתמיד ³³.

יבוי"ל בזה כמה טעמים

א) במנחות (צח:) אמר אנהמ"ע יערוך אותו לפני ה' מכלל דכולהו לאו לפני ה'. משמע להדיא דהוא המיוחד מכל הנרות בזה דהוא לפני ה'. וכל' רש"י שם יערוך אותו וכוא' דמשמע אותו לפני ה' ולא אחר לפני ה'. משא"כ לדעת כהנ"ל הרי ה"נ מז' הנרות הם יותר לפני ה' מנהמ"ע, ורק לגבי נר א' בלבד יש לקרותו לפני ה'.

ב) שמו מוכיח עליו דקרי לי' נר מערבי, ולא בא לסתום אלא לפרש, דהיינו מערבי

שלדעת כל הנ"ל, נר המערבי הוא השני ממזרח (שהוא מערבי לנר הראשון במזרח שקודם לו), ואילו הרמב"ם פליג עליהם וס"ל שנר המערבי הוא נר הסמוך לקדש הקדשים.

ט . ויש לומר בזה כמה טעמים :

א) במנחות (צח, ב) אמר אנר המערבי "יערוך אותו לפני ה' ³⁶, מכלל דכולהו לאו לפני ה'". ומזה משמע להדיא ד נר המערבי הוא המיוחד מכל הנרות בזה דהוא לבדו לפני ה', וכלשון רש"י שם: "יערוך אותו וכו' דמשמע אותו לפני ה' ולא אחר לפני ה'". ולכן מפרש הרמב"ם שנר המערבי הוא הסמוך לקדש הקדשים. משא"כ לדעת כל הנ"ל שנר המערבי הוא השני ממזרח, הרי ה' נרות מז' הנרות (ה' נרות מערביים) הם יותר "לפני ה'" (בסמיכות לקדש הקדשים) מ נר שני שבמזרח שנקרא "נר המערבי", ורק לגבי נר אחד בלבד (הנר שבקצה המזרחי) יש לקרותו "לפני ה'".

ב) נוסף לכך שהנר המיוחד שרק הוא "לפני ה'" הוא הסמוך לקדש הקדשים, הרי גם שמו מוכיח עליו שהוא הסמוך לקדש הקדשים – דקרי לי' (בש"ס וכו') "נר מערבי", ו כיון ש לא בא לסתום אלא לפרש ³⁷, עכצ"ל, דהיינו נר שהוא מערבי יגמכל הנרות. משא"כ להנ"ל דצריך לדחוק דנק' כן ע"ש ל' המשנה דתמיד רפ"ו, ושם קורהו מע' לגבי חברו.

ג) כמה מהחולקים על הרמב"ם בפי' איזה נר הוא נהמ"ע, נדחקו לפרש דב"נ היו דולקין ועומדים כל היום – תוס' יומא (וס"ל דגם בשעת הנס הי' כן) הרמב"ן הרשב"א – והמזרחי הי' דולק, כדי שיהא נר שאצלו שמו – נהמ"ע – עליו, אף דבקרא כתיב ל' יחיד יערוך אותו, וכ"ה בכ"מ בש"ס בל' יחיד, ולא נמצא אף במקום א' דשני נרות

מכל הנרות, היותר סמוך לקדש הקדשים. משא"כ ל דעת הנ"ל ד ס"ל שהוא השני ממזרח, לא היו צריכים לסתום ולקרותו "נר מערבי" מבלי לפרש שהכוונה היא רק ביחס לנר הסמוך אליו. ולדבריהם צריך לדחוק דנקרא כן ("מערבי") ע"ש לשון המשנה דתמיד רפ"ו : "מדשן את המזרחי ומניח את המערבי ", ו זהו דוחק, כיון שבמשנה שם מדובר אודות ב' נרות מזרחיים, ולכן קורהו (להשני ממזרח) "מערבי" לגבי חברו , משא"כ בכל המקומות שמדברים אודות כל הנרות , אין לקרות השני ממזרח בשם מערבי סתם.

ג) כמה מהחולקים על הרמב"ם בפירוש איזה נר הוא נר המערבי , וס"ל שנר המערבי (שצריך להיות דולק כל היום) הוא המערבי מב' נרות המזרחיים (שני ממזרח) – נדחקו לפרש דב' נרות (לא רק נר א', נר המערבי, אלא ב' נרות) היו דולקין ועומדים כל היום

– תוס' יומא שם (וס"ל דגם בשעת הנס שנר מערבי דולק כל היום³⁸ הי' כן ³⁹ ), הרמב"ן והרשב"א ⁴⁰ –

היינו: נר המערבי (השני ממזרח) הי' דולק כל היום משום דכתיב בי' "יערוך אותו גו' לפני ה' תמיד", ו נר המזרחי (הראשון ממזרח) הי' דולק כל היום כדי שיהא נר שאצלו שמו – נר המערבי – עליו,

אף דבקרא כתיב לשון יחיד, "יערוך אותו", וכן הוא בכ"מ בש"ס בלשון ידדולקין. והא דתמיד ספ"ג עיין לקמן. ועכצ"ל לשיטתם דהוא מפני שהמז' טפל לנהמ"ע. וגם אתינן לפלוג' נוספת דלא אשתמיט בכ"מ בש"ס, והוא דלמ"ד צו"ד מונחת ונהמ"ע היינו נר האמצ' כדלקמן, רק נר א' דולק, ולמ"ד מו"מ מונחת, ב"נ דולקין. משא"כ להרמב"ם דרוחא שמעתתא.

ד) לשיטת החולקים על הרמב"ם, צ"ע למה מתחילה נקבע הנס בנר הב', ולא בנר הסמוך לקה"ק, שהוא לפני ה' יותר מכולם. ובראב"ד – הנדפס בשס"ח – כתב טעמא שנעשה נס בנר מזרחי מפני שאמעהמ"צ (והא דלא בראשון כדי שיהי' לפני ה'). ותימה מה שייך בזה אמעהמ"צ, והלא א"ע אלא לכהן הנכנס מאולם להיכל להדה"נ, ולא

יחיד, ולא נמצא אף במקום א' דשני נרות דולקין כל היום [ והא ד תנן ב תמיד ספ"ג "ב' נרות מזרחיים דולקים" – עיין לקמן (אות ה') דיש לפרש משנה זו באופן אחר, כבפירוש המשניות להרמב"ם]. ועכצ"ל לשיטתם, ד זה ששני נרות דולקין אף שבקרא כתיב לשון יחיד, הוא, מפני שנר המזרחי טפל לנר המערבי.

וגם: לשיטתם, אתינן לפלוגתא נוספת – דלא אשתמיט בכ"מ בש"ס, והוא – דלמ"ד צפון ודרום מונחת , ונר המערבי היינו נר האמצעי, כדלקמן ⁴¹ – רק נר א' דולק כל היום, ולמ"ד מזרח ומערב מונחת , ונר המערבי הוא השני ממזרח – ב' נרות דולקין כל היום.

וכל זה (הדוחק לפרש שב' נרות היו דולקים כל היום, ולהוסיף פלוגתא בזה בין מ"ד צפון ודרום מונחת למ"ד מזרח ומערב מונחת) אינו אלא להשיטות שנר מערבי הוא השני ממזרח, משא"כ להרמב"ם ד ס"ל שנר המערבי הוא הסמוך לקדש הקדשים – רוחא שמעתתא.

ד) לשיטת החולקים על הרמב"ם, צ"ע, למה מתחילה נקבע הנס (שנר אחד הי' דולק כל היום) בנר הב' ממזרח , ולא בנר הסמוך לקדש הקדשים, שהוא "לפני ה'" יותר מכולם , ולכן ראוי שיהי' בו הנס .

ובראב"ד – הנדפס בשס"ח ⁴² – כתב טעמא שנעשה נס בנר (שני שבצד) ה מזרחי, מפני ש"אין מעבירין על המצוות" ⁴³ (והא דלא נעשה ב נר ראשון ממזרח אלא בנר שני שהוא למערבו – כדי שיהי' "לפני ה'").

ותימה, מה שייך בזה "אין מעבירין על המצוות", והלא אינו ענין אלא לכהן הנכנס מאולם להיכל להדליק הנרות, שכיון שבכניסתו ממזרח פוגע בנר טולקביעות ניסא משמיא. ואם רצונך לומר גם בכגון זה אמעהמ"צ, אדרבא בנר הסמוך לקה"ק הו"ל לקבוע, דהשכינה והקדושה מאירה מקה"ק להיכל, ובנר היותר מערבי פגע ברישא. ואולי כונת הראב"ד, אף דל"מ כן מל', דלא סמכינן אניסא, וכשהוקבע נר להדליק ממנו בה"ע, הוקבע נר ב', מפני דאין מעבירין, ולכן בא הנס ג"כ בו. ולהרמב"ם אין צורך לכ"ז.

ה) והוא העיקר. מה שהביא לכהנ"ל לפרש נהמ"ע דלא כפשוטו שהוא הנר דבקצה מערב, כ"א נר הב' ממזרח, הוא המשנה דתמיד ספ"ג דמחלקת דין ב"נ מז'. וכיון דבפיה"מ פי' משנה זו באופן אחר, הרי מחורתא לפרש כפשוטו נהמ"ע הנר דבקצה מערב, ונק'

המזרחי, צריך להדליקו תחילה לפי ש"אין מעבירין על המצוות"⁴⁴, ולא שייך הא ד"אין מעבירין על המצוות" ל ענין קביעות ניסא משמיא.

ואם רצונך לומר גם בכגון זה " אין מעבירין על המצוות " – הרי אדרבא, בנר הסמוך לקדש הקדשים הוה לי' לקבוע הנס, כיון דהשכינה והקדושה מאירה מקדש הקדשים להיכל (ממערב למזרח, להיפך מכניסת הכהן ממזרח למערב), ובנר היותר מערבי פגע הארת השכינה והקדושה ברישא , ולכן, מצד הדין ד"אין מעבירין על המצוות" – ששייך גם בנוגע להשכינה כביכול – הוצרך להיות קביעת הנס בנר היותר מערבי.

ואולי כונת הראב"ד – אף דלא משמע כן מלשונו – ד"לא סמכינן אניסא" ⁴⁵, ו לכן, כשהוקבע נר להדליק ממנו בין הערביים, הוקבע נר ב' ממזרח, מפני ד בי' פגע כהן הנכנס להדליק הנרות, ו" אין מעבירין על המצוות" , ו כיון שנקבע נר ב' ממזרח להדליק ממנו, לכן בא הנס ג"כ בו.

ו כל השקו"ט בנוגע לקביעת הנס אינה אלא להדעות שנר המערבי הוא השני ממזרח, אבל להרמב"ם אין צורך לכל זה, דס"ל שאכן נקבע הנס בנר הסמוך לקדש הקדשים, לפי שהוא "לפני ה'" יותר מכולם.

ה) והוא העיקר :

מה שהביא לכל מפרשים הנ"ל לפרש "נר המערבי" דלא כפשוטו שהוא הנר דבקצה מערב, כי אם נר הב' ממזרח – הוא, המשנה דתמיד ספ"ג דמחלקת דין ב' נרות מזרחיים משאר ה' נרות, וזה הכריחם לפרש שנר המערבי הוא (לא כפשוטו, אלא) במזרח (השני ממזרח, שנקרא מערבי לגבי הראשון שממזרחו), ומצד זה חלוקים ב' נרות מזרחיים משאר הנרות;

וכיון דבפירוש המשניות פירש הרמב"ם משנה זו (שמחלקת דין ב' נרות טזבפשיטות לפני ה' דהוא הסמוך לקה"ק [וכמו דנק' יסוד מע' לפני ה' ( ), הנחת מטה שקדים בתוך מטותם שלא יאמרו ( ].

ויש לברר איך יפרנס הרמב"ם הא דנהמ"ע ממנו הי' מדליק ובה הי' מסיים (שבת כב: מנחות פו:), כיון דלדידי' אם מצא ב"נ המז' דולקין מדשן שאר ה"נ וגם נהמ"ע בכללן. וגם איך יתרץ הא דסיפרי – הובא ברמב"ן עה"ת שמות כז' כ' – תמיד שיהא נהמ"ע דולק תדיר שממנו מדליקין את המנורה בה"ע. ובתו"כ – הובא שם – תמיד שיהא נ"מ תדיר. והרי להרמב"ם כל הז"נ דולקין גם ביום, ולאידך גיסא הרי גם נהמ"ע מדשנו.

מזרחיים משאר ה' נרות) באופן אחר (לענין החילוק בין הטבת ה' נרות להטבת ב' נרות, כנ"ל ס"ב-ג⁴⁶) – הרי מחורתא לפרש כפשוטו : נר המערבי, הנר דבקצה מערב, ונקרא בפשיטות "לפני ה'", דהוא הסמוך לקדש הקדשים [וכמו דנקרא יסוד מערבי של מזבח החיצון "לפני ה'" ⁴⁷, לפי שהוא לצד אוהל מועד, ובמילא ה"ה היותר סמוך לקדש הקדשים. – וכיון שנר המערבי הוא "לפני ה'" יותר משאר הנרות, נעשה בו הנס. וכפי שמצינו ב הנחת מטה שקדים "בתוך מטותם", "שלא יאמרו מפני שהניחו בצד שכינה פרח"⁴⁸, שמזה מוכח שסמיכות המקום לצד שכינה היא סיבה שייעשה בו נס ].

י . ו עדיין יש לברר :

איך יפרנס הרמב"ם הא ד שנינו ב נר המערבי "ממנו ⁴⁹ הי' מדליק ובה הי' מסיים" (שבת כב, ב. מנחות פו, ב) – כיון דלדידי', אם בכניסה הא' מצא ב' נרות המזרחיים דולקין, מדשן שאר ה' נרות וגם נר המערבי בכללן , ואח"כ נכנס עוה"פ ומדשן ב' נרות המזרחיים (כנ"ל ס"א-ב), ונמצא, שאינו מתחיל ההדלקה מנר המערבי, שהרי שני המזרחיים דולקים כבר, ואינו מסיים בנר המערבי, שהרי מדשנו בכניסה הא', ואח"כ מדשן את שני המזרחיים?

וגם: איך יתרץ הרמב"ם הא דסיפרי ⁵⁰ (הובא ברמב"ן עה"ת שמות כז' כ') " מערב עד בוקר לפני ה' תמיד , שיהא נר המערבי דולק תדיר, שממנו מדליקין את המנורה בין הערביים", ו עד"ז בתו"כ ⁵¹ (הובא ברמב"ן שם) " להעלות נר תמיד ⁵¹, שיהא נר מערבי תדיר" – והרי להרמב"ם כל הז' נרות (לא רק נר מערבי) דולקין יזוהוא פשוט, דהא להרמב"ם נר שלא כבה רק מתקנו, ובפרט נהמ"ע, וכנ"ל דמניחו דולק. וזהו פי' דממנו הי' מדליק היינו את המנו' בה"ע, ובו הי' מסיים חלוף הפתילה וההטבה אז. – והוא ע"ד פירש"י במנחות. – ונ"ל ברור דלפיה"מ הא דאמר ברפ"ו ומניח את

גם ביום, ולאידך גיסא, הרי גם נר המערבי מדשנו קודם ההדלקה בין הערביים, ובשעת דישונו אינו דולק גם הוא, וא"כ במה נחשב נר מערבי תדיר משאר הנרות?

יא . והוא פשוט :

דהא ל דעת הרמב"ם – נר שלא כבה אינו מכבו מדשנו ומדליקו, אלא רק מתקנו, ובפרט נר המערבי, וכנ"ל (ס"ו, בהחילוק שבין דישון נר מזרחי לנר מערבי) דמניחו דולק , וא"כ, הא דשנינו ש"ממנו הי' מדליק" – לא קאי על הטבת הבוקר, שאז (אינו מדליק, אלא) רק מניחו דולק⁵², אלא על ההדלקה בין הערביים .

וזהו ה פירוש ד"ממנו הי' מדליק", היינו , מדליק (לא את הנרות שכבו, בהטבת הבוקר, אלא) את המנורה (כולה, לא רק הנרות שכבו) בין הערביים ⁵³ , "ובו הי' מסיים" חלוף הפתילה וההטבה אז – לאחרי הדלקת הנרות בין הערביים . – והוא ע"ד פירש"י במנחות שם⁵⁴ .

– ונראה לי ברור דל שיטת הרמב"ם ב פירוש המשניות, הא דאמר ברפ"ו יחהמע' דולק, כ"ה גם אם מצא ב"נ מז' דולקין דספ"ג דאז מטיב נהמ"ע בכניסה הא'. וכמו דסיפא דמתני' רפ"ו מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזה"ע, ע"כ דכ"ה גם אם מצא ב"נ מז' דולקין, דהא להרמב"ם לעולם אין מדליקין נהמ"ע אלא ממזה"ע.

והא דספרי ותו"כ, יפרש דהיינו שנהמ"ע נקבע בקביעות להדליק ממנו שאר הנרות, וכפירש"י בשבת ותוס' במנחות הנ"ל. או דקאי אשעת הנס, וכמו עדות דקאמר קרא דקאי ג"כ אשעת הנס.

"ומניח את המערבי דולק", כן הוא גם אם מצא ב' נרות מזרחיים דולקין דספ"ג, דאז מטיב נר המערבי בכניסה הא' בהטבת ה' נרות – הנה גם אז חלוק נר המערבי משאר הנרות, שאינו מכבו מדשנו ומדליקו, אלא מניחו דולק (ורק מתקנו).

וכמו דסיפא דמתני' רפ"ו, "מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה", על כרחך דכן הוא גם אם מצא ב' נרות מזרחיים דולקין (וכנ"ל (ס"ד) דאתי לגילויי גם אמשנה דספ"ג), דהא להרמב"ם לעולם אין מדליקין נר המערבי אלא ממזבח העולה ⁵⁵ – כך ברישא, "מניח את המערבי דולק", שהוא גם אם מצא ב' נרות מזרחיים דולקין. –

ועפ"ז אתי שפיר שגם כשמצא ב' נרות מזרחיים דולקין שאז מטיב נר המערבי בהטבת ה' נרות בכניסה הא' – "בו (בנר המערבי) הי' מסיים" חילוף הפתילה וההטבה בין הערביים.

יב . והא דספרי ותו"כ שנר המערבי הוא תדיר (אף שלדעת הרמב"ם דולקין כל הנרות גם ביום) – יפרש הרמב"ם ד "תמיד" שנאמר בנר מערבי היינו שנר המערבי נקבע בקביעות להדליק ממנו שאר הנרות, וכפירש"י בשבת ותוס' במנחות הנ"ל ⁵⁶ שממ"ש "להעלות נר תמיד" דרשינן שצריך שיהא נר קבוע להדליק שאר הנרות והוא נר מערבי.

או יפרש הרמב"ם ד מ"ש הספרי ותו"כ שנר מערבי הוא תדיר – קאי אשעת הנס, וכמו עדות דקאמר קרא ("מחוץ לפרוכת העדות גו' יערוך גו'" , "עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל . . זו נר מערבי"⁵⁷) דקאי ג"כ אשעת הנס, שאז יטוע"פ פי' זה בספרי ותו"כ יתורץ ג"כ קושית ר"א בתוד"ה מנורה (חגיגה כו:).

וצ"ע להרמב"ם למה לא הביא ביד הא דמנורת בה"ע מדליקה מנהמ"ע דוקא.

– עוד צריך למודעי אם החיוב להדליק מנהמ"ע הוא אכל הנרות, וגם פתילת נר היותר מז' צריך למושכה עד שתגיע לנהמ"ע וידליקנה ויחזירה למקומה, או דמספיק שידליק נר א' מנהמ"ע ושאר הנרות יוכל להדליק ממנו.

הי' נר המערבי דוקא דולק כל היום באופן נסי, משא"כ שאר הנרות שלפעמים היו כבים במשך הלילה, או – גם לאחרי הדלקתם בבוקר – במשך היום.

וע"פ פירוש זה בספרי ותו"כ, יתורץ ג"כ קושית ר' אלחנן בתוד"ה מנורה (חגיגה כו, ב), שהקשה על דברי הגמרא "מנורה לא כתיב בה תמיד", משום שאינו אלא מלילה ללילה, ולא כל היום והלילה כתמיד דשולחן, מהא ד"נר מערבי דולק כל היום שממנה הי' מתחיל ובה הי' מסיים, ומסתמא מתמיד נפקא" – כי, "תמיד" דמנורה הוא לענין קביעות נר המערבי להדליק ממנו, או שקאי אשעת הנס דוקא.

יג . ו עדיין צ"ע להרמב"ם – למה לא הביא ביד הא דנר מערבי "ממנו הי' מדליק", דמנורת בין הערביים מדליקה מנר המערבי דוקא.

– עוד צריך למודעי אם החיוב להדליק מנורת בין הערביים מנר המערבי הוא אכל הנרות, ו היינו ש גם פתילת נר היותר מזרחי צריך למושכה עד שתגיע לנר המערבי וידליקנה ויחזירה למקומה ⁵⁸, או דמספיק שידליק נר א' מנר המערבי , ושאר הנרות יוכל להדליק ממנו.