שיחות חסרות תאריך

402שיחות חסרות תאריך*

ערב יום הכיפורים בעת שנכנסו אנ"ש ותלמידים הקשישים

לכ"ק אדמו"ר שליט"א לקבל ברכת השנה

בשנת תרט"ז הי' שנה לא טובה בליובאַוויטש, כידוע שהי' אז שריפה גדולה הידוע1, ובית חיינו העתיקו בהחצר של האדון בליובאַוויטש מחוץ לעיר2.

בעריוכ"פ דשנת תרי"ז אמר אז אדמו"ר הצ"צ נ"ע אשר בשנה זו וועט זיין אַ פריילעכן יאָר. וסיפר אז המעשה מאדמו"ר הזקן נ"ע אשר בשנת תקמ"ב (כמדומה) הי' אז שנה לא טובה, ואח"כ בשנת תקמ"ג (כמדומה) עריוכ"פ אמר אדמו"ר הזקן נ"ע: היינטיגן יאָר וועט זיין אַ פריילעכער יאָר, און מען דאַרף אָן זאָגן די חזנים אַז זיי זאָלן איבערבייטן די ניגונים, אַז "יעלה ויבא" איז ניט בדרך בקשה, נאָר "יעלה" איז אַז עס וועט אויפגיין, "ויבא" איז אַז עס וועט קומען, "ויראה" איז אַז עס וועט געזען ווערן. איז דאָך אַז עס וועט אויפגיין און קומען און געזען ווערן — וועט דאָך ממילא זיין גוט.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: דער עבר'דיגער יאָר איז דאָך געווען זייער אַ ביטערער, היינטיגן יאָר וועט זיין אַ יאָר פון שמחה, אַ פריילעכער יאָר, מתעשרת בסופה, עס איז דאָך אָבער רשה בתחלתה3, איז בכדי אויף פאַרגרינגערן דאָס, דאַרף מען תשובה טאָן מיט אַ עבודה אמיתית מעומקא דליבא, מיט אַ קבלת 403עול על כל השנה בסור מרע ועשה טוב, און דורכדעם וועט מען פאַרגרינגערן די חבלי משיח.

השי"ת זאָל געבן אייך און אייערע פאַמיליעס אַ שנה טובה ומתוקה.

דער1 טאַטע האָט אַמאָל פאַרבראַכט, גערעדט אין מרז"ל2 לכו ופשטו ידיכם בגדוד, אַז מ'דאַרף זעהן די גוטע זייט פון אַ אידען.

דוד איז געווען אַ גרויסער למדן, געקענט גוט לערנען. פונדעסוועגען האָט ער געמאַכט ניט אַ לומדישען ספר, אַף קענען זיך פּאַטשען אין בייכעל, זאָגען — דאָ האָסטו בבא קמא, דאָ האָסטו ב"מ, דאָ האָסטו ב"ב, נאָר וואָס האָט ער געמאַכט אַ תהלים'על, אף דערנעמען די האַרץ.

.. . האָט1 ער געמאַכט מיט'ן פינגער (בתנועה שלא אשחוק). האָב איך אויסגעשטרעקט די הענטלאַך ווי אויף אַרומנעמען עם. דער זיידע האָט צוגעלייגט זיין באַק צו מיין פנים און איך האָב פאַרמאַכט די אויגען בתנועה ווי די האָר פון זיין באָרד קיצלען.

* * *

עוד סיפר הרי"ם: ווען איך בין געווען צוויי יאָר אַלט. ער2 האָט געלערנט בצוותא חדא מיט'ן טאַטען3, דער טאַטע איז אויפגעשטאַנען, מיר אַיינגעדעקט און פאַרוויגט און האָט געוואָלט מיר אַ קוש טאָן. האָט ער — הרי"ם — געזאָגט אַז מ'דאַרף ניט, מ'דאַרף עם ניט ווילד מאַכען4.

הערות

עמוד 402

  1. *. מסיבות טכניות נדפסו רק שיחות אלו.
  2. 1. כ"ה גם באגרות-קודש ח"ג ע' שמג; ספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת ע' 228; "היום יום" בתחילתו (וראה גם אגרות-קודש ח"ו ע' חצר). ובאגרות-קודש שם ס"ע שפז ואילך, שהשריפה היתה בקיץ תרט"ז. ברשימת רבינו — "ליובאַוויטש": תמוז תרט"ז. וברשימתו ב"התמים" חוברת ה ע' ט [ריז, א] וברשימתו משנת תרע"ד: חודש אלול תרט"ז. בספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת ע' 56: ג' אלול תרט"ז. ביומן מיום ג', ד' תשרי תרנ"ב (ספר המאמרים תשי"א ע' 294 ואילך) מעתיק מרשימת ר' ניסן סקאבלא: "בשלישי בשבת, לפרשה כי תצא, בתשיעי לחודש אלול בשנת חמשת אלפים שש מאות ושש עשרה, [תרט"ז] לבריאת העולם בעיר ליובאַוויטש. אני ניסן. . הייתי בהכרם אשר סביבת דירת כ"ק אדמו"ר הרה"ק (הערה: אחר אשר נשרפה בית כ"ק אדמו"ר צ"צ, ג' תמוז תרי"א יצא כ"ק אדמו"ר צ"צ וכל בית הרב לגור בהבתים של אדון העיר אשר בסוף הרחוב בראם ושם גנות וכרם). . ואשמעה כי כ"ק אדמו"ר מספר.. ויאנח במאד על אשר נשרפו — ל"ע — ברשימות בהשרפה הגדולה, ר"ל, בג' אלול העבר". ביומן מיום ח' אלול תרד"ע (ספר השיחות תורת שלום ס"ע 209 ואילך) כותב רבינו מה ששמע מ"זקן נכבד": "אחר שריפה הגדולה, ל"ע, בא לליובאַוויטש בעיו"כ בהשכמה. . אחרי תפלת נעילה. . הגיד רבינו [הצ"צ] דא"ח הותחל כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון". ביומן מיום ה' כ' מרחשון תרנ"ו (ספר המאמרים תש"ט ע' 90): יום ד' כי תצא, ו' אלול תרי"ז. ביומן מוצש"ק שמות תרס"ז (ספר השיחות תורת שלום ע' 81) ובאגרות-קודש ח"ב ע' שכג ואילך: תרי"ז. בבית רבי חלק ג פרק ו: תרי"ח.
  3. 2. ראה אגרות-קודש ח"ג ע' שפח: "במשך יותר על שנה, — שנת תרי"ז — ועל ר"ה תרי"ח מעתיק מושבו הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח צדק לעיר לדור בהבתים החדשים".
  4. 3. ר"ה טז, ב. וראה סה"מ תרכ"ז ע' שצח ואילך. תרכ"ח ע' קעג ואילך. ד"ה ארשב"נ תר"ץ (סה"מ קונטרסים ח"א קיח, א ואילך). ועוד.
  5. . אוצ"ל: תרט"ז. בהעתקה אחרת שתח"י: תרי"ז!

עמוד 403

  1. 1. הועתק מצילום כי"ק כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נדפס בספר ימי מלך (קה"ת — אה"ק — תנש"א) ח"ג ע' 1052.
  2. 2. ברכות ג, סע"ב. סנהדרין טז, א.
  3. 1. ב' קטעים דלקמן הועתקו מצילום כי"ק כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נדפס בספר ימי בראשית (קה"ת, תשנ"ג) ע' 16 — סיפורים שסיפר הרה"ח הרה"ג ר' יעקב מרדכי בעזפּאַלאָוו. — ראה אודותו לעיל ע' 11. וש"נ.
  4. 2. ר' יעקב מרדכי.
  5. 3. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.
  6. 4. ברשימת רבינו ("יאיר נתיב" למאמר ד"ה מה רבו מעשיך תרמ"ד — נדפס בקונטרס בר מצוה של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (קה"ת, תש"ס) ע' מב): "בקיץ תרנ"ו, באחד הטיולים סיפר לי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, כי באחד הלילות בחורף תרמ"ד, ישב ולמד עם הרה"ג רי"מ נ"ע מפאלטוע, ומגורו הי' בב' חדרי' בבית אמו (כי בקיץ העבר עשה תיקון בביתו ולא הי' אפשר לדור שם בחורף ההוא) ואנכי ישנתי בחדר שלמדו. ובלילה כאשר שכבתי במטתי הייתי נאה במאד, וחפץ במאד לנשקני, כתשוקת אב, ומנע א"ע מזה, ותמורת ענג זה החליפו כי כתב המאמר, והחליט במחשבתו כי כאשר יעזור השי"ת ואגדל, הנה בהזדמנות ראשונה שאעשה לו קורת רוח בהנהגה של חסידות, אַ חסידות'ן פיר יתן לי הכתב הזה במתנה. ולכן נתן לי בשנת תרנ"ב המתנה טובה". וראה גם לקו"ש ח"א ע' 138. שיחת יו"ד שבט תשכ"ב.