אור ליום ג' ה' טבת. פ"ט. ריגא.

הערות

עמוד 65

1. 1. מרשימות כ"ק אדמו"ר.
2. 2. הוו"ח ר' ישראל ארי' ליב שניאורסאהן (תרס"ו —תשי"ב). ראה אודותו — ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 125, ובהערה 10. וש"נ.
3. 3. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.
4. 4. ע"ד "חזיונות" רבותינו נשיאינו — ראה גם ספר השיחות: תר"פתרפ"ז ע' 69, ובהנסמן שם בשוה"ג; תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 11 הערה 4. וש"נ.
5. 5. הכוונה בזה — ראה לקמן קטע המתחיל בפעם הא'.
6. 6. להעיר, שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לא ראהו מעולם (וראה גם ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 125 ובהערה 11).
7. . ראה רשימת הרב"ש (קה"ת, תשס"א) ע' סח.

עמוד 66

1. 7. בדרושי שחורה אני ונאוה (בלקו"ת ועוד) מבואר ש"שחורה אני" קאי על ירידת הנשמה בגוף, שדוקא עי"ז תתעלה בעילוי גדול יותר — "ונאוה".
2. 8. אולי הכוונה שאף שיורדת רק הארת הנשמה בלבד, מ"מ, נעשית העלי' גם בשרש ועצם הנשמה כמו שהיא למעלה (המשך ר"ה תרפ"ד ותש"ט בתחלתו). או, אולי הכוונה במ"ש "ירידת הנשמה בגוף הוא עצם הנשמה" דגם עצם הנשמה יורדת למטה, רק שהיא בהעלם, וע"י עבודת הנסיונות מגלים עצם הנשמה. — ראה סה"מ פר"ת ע' קט [וכ"ה בסה"מ ה'ש"ת ע' מ]: "ירידת הנשמה למטה. . ה"ז ירידה צורך עלי'. . כמו"כ הו"ע הנסיון בכדי שיתגלה בחי' יחידה שבנפש שישנה בנפש רק שהיא בהעלם, והלא העיקר הוא ההתגלות שז"ע העבודה שיהי' התגלות הכחות והתגלות העצם. . וע"ז הו"ע הנסיון שיהי' התגלות בחי' יחידה שבנפש כו'".
3. 9. בהמשך ר"ה הנ"ל: "והנה להבין כל זה כו'", ומתחיל לבאר החילוק דספירת המלכות משאר הספירות, ששרשה מרדל"א.
4. 10. ראה לקו"ת ראה יט, סע"ב: "ותכלית ירידתה היא בשביל הנסיונות כו'". ועד"ז סהמ"צ להצ"צ קפה, סע"ב. סה"מ תרנ"ז ע' נב. סה"מ פר"ת ע' קז. וראה תניא אגה"ק סי"א (קטז, ב): "עיקר בריאת האדם בעוה"ז הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו".
5. 11. ראה סה"מ פר"ת שם. תרפ"ט ע' 206. וש"נ.
6. 12. בסה"מ פר"ת שבהערה 8, מביא מ"ש בב"ר פנ"ה, ב: "היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעים. . ומה הוא בודק בקנקנים ברורים שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר (תהלים יא, ה) ה' צדיק יבחן". וממשיך בסה"מ פר"ת שם: "ועפ"ז הוא מ"ש הרמב"ן ע"פ [וירא כב, א] והאלקים נסה את אברהם וז"ל ודע כי ה' צדיק יבחן, כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון כו' עכ"ל. והיינו בכדי להצדיקו לגלות עצם פנימיות נקודת נפשו. וכמו כללות ענין ירידת הנשמה למטה. . בכדי שתבוא לבחי' רעו"ד שזה יש בנשמה בעצם. . שיתגלה בחי' יחידה שבנפש שישנה בנפש רק שהיא בהעלם. . העיקר הוא ההתגלות כו'".
7. 3. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.
8. 13. = איני יודע.
9. 14. של כ"ק אדמו"ר עם הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע זי"ע בי"ד כסלו שנה זו (תרפ"ט).
10. 15. כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
11. 16. איוב כח, ז. וראה זח"ג רנו, סע"ב. תקו"ז ת"ל (עג, ב). פרדס שער יב (שער הנתיבות) פ"ג (נתיב הא'). ד"ה וירד העיט באוה"ת לך ח"ד תשז, א ואילך. ד"ה הנ"ל תרנ"ח (סה"מ תרנ"ח ע' יז ואילך). סה"מ ה'ש"ת ע' 10, ובהערת כ"ק אדמו"ר שם.

עמוד 67

1. 17. שבת קנו, ב. פרש"י לך לך טו, ה. וראה ב"ר פמ"ד, יו"ד.
2. 18. בדרושים שבהערה 16 מבואר ש"נתיב לא ידעו עיט" קאי על נתיב הל"ב (משא"כ נתיב ה"לא" ידעו עיט, כמרומז בכתוב "נתיב לא — נתיב הל"א — ידעו עיט"), והחידוש כאן, שגם נתיב הל"א לא ידעו עיט, ועפ"ז מתפרשת תיבת "לא" בשתים: (א) נתיב ל"א, (ב) "לא (לשון שלילה) ידעו".
3. 19. כי, ל"ב חוטי הציצית רומזים על ל"ב נתיבות חכמה (בחיי ויקהל לה, לה. ר"ח שער הקדושה פ"ו (קמב, א). לקו"ת קרח נב, ד ואילך. ובכ"מ).
4. 20. ראה מנחות מד, א.
5. 21. ב"ר ופרש"י שבהערה 17.
6. 22. ענינו של אברם (תו"א ר"פ לך לך. ובכ"מ). — ולהעיר, שענין זה הובא ונתבאר בדרושי חתונה שנה זו (ד"ה כל הנהנה פרק ט (סה"מ תרפ"ט ס"ע 97 ואילך)).
7. 23. כ"ה בכתי"ק, ולכאורה הכוונה כשניתוסף ה"א (אברהם), ששכל הנעלם (אברם) נמשך במחשבה דיבור ומעשה (ג' הקוין שבציור אות ה').
8. 24. הבא לקמן הוא המשך הדברים שאמר רבינו, כנראה, באותו מעמד, אלא שלכאורה זהו ענין בפ"ע (ולכן יש הפסק ריוח).
9. 25. ראה גם לקמן ע' 150. שיחת י"ט כסלו תרצ"ב. שיחת ש"פ חיי שרה תשי"א (התוועדויות תשי"א ח"א ע' 93). בית רבי חלק א פרק טו (כח, א) ובהערות שם.
10. 26. בשיחת ש"פ חיי שרה שבהערה הקודמת, שאדה"ז התחבא תחילה באמרו, שיש לקיים מש"נ (ישעי' כו, כ) "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם". ובבית רבי שבהערה הקודמת: כוונת רבינו לא הי' לברוח לגמרי כאשר הסוף הוכיח. רק אמר שמתחלה צריך לברוח כמו ויברח יעקב. חבי כמעט רגע כו'. וע"ד מארז"ל ידחה מפני השעה כו' שבעת שמתעוררים דינים על האדם צריך להסתתר בזו השעה ואז נמתקים ממנו וכמארז"ל בת דינא בטל דינא כו'.
11. 27. הרבנית הצדקנית מרת סטערנא.
12. 28. ראה אודותו — לקמן ע' 149 ואילך. ע' 259. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 80 הערה 59. וש"נ.
13. 29. ראה גם שיחת כ' מנ"א תש"י (התוועדויות תש"י ע' 171). שיחת ש"פ חיי שרה שבהערה 25. שיחת שמחת בית השואבה תשכ"ג.

עמוד 68

1. 30. כאן הושמטו תיבות אחדות.
2. 31. הרה"ק ר' יהודה ליב מיאנאוויטש. בעמח"ס שארית יהודה. ראה אודותו בית רבי חלק א פרק כד. רשימת כ"ק אדמו"ר בהוספות לספר שארית יהודה — הוצאת קה"ת צח, א — וש"נ.
3. 32. בנו השני (של אדה"ז) — ר' חיים אברהם ראה אודותו לעיל ע' 33 הערה 30. וש"נ. ולהעיר, שבעת הברית מילה נקרא רק אברהם (ע"ש ר' אברהם המלאך, וע"ש זקנו אבי אמו) ומצד החולי, שסיבתו היתה התרעומת של זקנו שנקרא חיים אברהם, הוסיפו לו גם השם חיים (רשימת היומן של רבינו מיום כ' מ"ח תרנ"ו (סה"מ תש"ט ע' 90)). אבל ראה ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תש"ז) ע' 6 מה שסיפר הרה"ק ר"א מסטראשעלע: "בהיותי על הברית מילה של הרה"ק רח"א שמעתי בשם רבנו הזקן אשר קרא שם בנו חיים אברהם — אברהם על שם רבו הרה"ק ר"א בן הרב המגיד. אבל אין חפצו במלאכים, הוא חפץ בעבודה של נשמה ולכן קראו חיים אברהם. אברהם אבינו נקרא תחלה אברם ואח"כ אברהם, רבי בן רבי הגם שנק' מתחלה מ"מ נקרא מלאך, אבל חיים אברהם הוא נשמה, חיים של אברהם".