67
צא מאיצטגנינות שלך17. שעיט שהוא הטבע. טבעי גם נתיב "לא" איני יודע. ופשיטא שנתיב הל"ב לא יֵדַע18. ונתיב הל"ב זהו ציצית19. ופעולתם נראה בזה שאין הולכים אל הזונה, טפחו לו ציציותיו20. קיין השגה העלפט נט וכו' ועוזרים לו הציציות. אברם אינו מוליד אברהם מוליד21. ששכל הנעלם22 השגה בנפש לחודי' אינו מוליד אבל שכל הנעלם כשה"א23 — מחדו"מ. הבפועל ממש — אז יש תולדות.
אם24 הי' לי מסנ"פ על יהדות, איני חפץ לדבר עד"ז. כי הרי כל דבור פועל וזהו נוגע לרבים. אבל עתה נצרך למס"נ אויף דעם אויבערשטען, זאַך שטעלען. ע"ע הי' ההו"א מס"נ נגד הגפ"ו, ועתה. . . כי אין המצב יכול להשאר כמו שהוא עתה. . .
כשבאו25 לאסור את הרבי — (אדה"ז. הכותב) — התחבא26 בבית החיים. שאלו את הרבנית27 אַיֵהו. וענתה שא"י. הכוה על הלחי, והיפילו שן אחת. כשהלכו חזר אדה"ז לביתו, ובלילה בא לשם שמואל מונקעס28. בדפקו על הדלת, שאלו אדה"ז: מי שם? — שמואל! — ער דאַרף זיך אויסקלבען באַ נאַכט! — איך האָב ניט געואסט אַז באַם רבי'ן אז אויך דאָ נאַכט! — ווייסט, מען איז מיר געקומען אַרעסטרען? — איך ווייס. — עס אז דאָך אַ סַכנה. — וואָס זאָל איך אייך זאָגען. באַ מיר קומט אויס, אַז איר דאַרפט פארען. — עס אז דאָך אַ סַכנה. — אויב29 איר זיינט אַ רבי, וועט אייך קיין קויל נט נעמען. און אויב ניט, זיינט
הערות
- 17. שבת קנו, ב. פרש"י לך לך טו, ה. וראה ב"ר פמ"ד, יו"ד.
- 18. בדרושים שבהערה 16 מבואר ש"נתיב לא ידעו עיט" קאי על נתיב הל"ב (משא"כ נתיב ה"לא" ידעו עיט, כמרומז בכתוב "נתיב לא — נתיב הל"א — ידעו עיט"), והחידוש כאן, שגם נתיב הל"א לא ידעו עיט, ועפ"ז מתפרשת תיבת "לא" בשתים: (א) נתיב ל"א, (ב) "לא (לשון שלילה) ידעו".
- 19. כי, ל"ב חוטי הציצית רומזים על ל"ב נתיבות חכמה (בחיי ויקהל לה, לה. ר"ח שער הקדושה פ"ו (קמב, א). לקו"ת קרח נב, ד ואילך. ובכ"מ).
- 20. ראה מנחות מד, א.
- 21. ב"ר ופרש"י שבהערה 17.
- 22. ענינו של אברם (תו"א ר"פ לך לך. ובכ"מ). — ולהעיר, שענין זה הובא ונתבאר בדרושי חתונה שנה זו (ד"ה כל הנהנה פרק ט (סה"מ תרפ"ט ס"ע 97 ואילך)).
- 23. כ"ה בכתי"ק, ולכאורה הכוונה כשניתוסף ה"א (אברהם), ששכל הנעלם (אברם) נמשך במחשבה דיבור ומעשה (ג' הקוין שבציור אות ה').
- 24. הבא לקמן הוא המשך הדברים שאמר רבינו, כנראה, באותו מעמד, אלא שלכאורה זהו ענין בפ"ע (ולכן יש הפסק ריוח).
- 25. ראה גם לקמן ע' 150. שיחת י"ט כסלו תרצ"ב. שיחת ש"פ חיי שרה תשי"א (התוועדויות תשי"א ח"א ע' 93). בית רבי חלק א פרק טו (כח, א) ובהערות שם.
- 26. בשיחת ש"פ חיי שרה שבהערה הקודמת, שאדה"ז התחבא תחילה באמרו, שיש לקיים מש"נ (ישעי' כו, כ) "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם". ובבית רבי שבהערה הקודמת: כוונת רבינו לא הי' לברוח לגמרי כאשר הסוף הוכיח. רק אמר שמתחלה צריך לברוח כמו ויברח יעקב. חבי כמעט רגע כו'. וע"ד מארז"ל ידחה מפני השעה כו' שבעת שמתעוררים דינים על האדם צריך להסתתר בזו השעה ואז נמתקים ממנו וכמארז"ל בת דינא בטל דינא כו'.
- 27. הרבנית הצדקנית מרת סטערנא.
- 28. ראה אודותו — לקמן ע' 149 ואילך. ע' 259. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 80 הערה 59. וש"נ.
- 29. ראה גם שיחת כ' מנ"א תש"י (התוועדויות תש"י ע' 171). שיחת ש"פ חיי שרה שבהערה 25. שיחת שמחת בית השואבה תשכ"ג.
רש"י על בראשית ט״ו:ה׳ - הטקסט מספריא
ויוצא אתו החוצה. לְפִי פְּשׁוּטוֹ הוֹצִיאוֹ מֵאָהֳלוֹ לַחוּץ לִרְאוֹת הַכּוֹכָבִים, וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ אָמַר לוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ שֶׁרָאִיתָ בַּמַּזָּלוֹת שֶׁאֵינְךָ עָתִיד לְהַעֲמִיד בֵּן, אַבְרָם אֵין לוֹ בֵן, אֲבָל אַבְרָהָם יֵשׁ לוֹ בֵן, שָׂרַי לֹא תֵלֵד, אֲבָל שָׂרָה תֵלֵד; אֲנִי קוֹרֵא לָכֶם שֵׁם אַחֵר וְיִשְׁתַּנֶּה הַמַּזָּל. דָּ"אַ הוֹצִיאוֹ מֵחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהִגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה מִן הַכּוֹכָבִים, וְזֶהוּ לְשׁוֹן הַבָּטָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה:
ויוצא אתו החוצה AND HE BROUGHT HIM FORTH OUTSIDE — Its real meaning is: He brought him outside his tent so that he could look at the stars. Its Midrashic explanation is: Go forth from (give up) your astrological speculations — that you have seen by the planets that you will not raise a son; Abram indeed may have no son but Abraham will have a son: Sarai may not bear a child but Sarah will bear. I will give you other names, and your destiny (מזל planet, luck) will be changed. Another explanation: He brought him forth from the terrestrial sphere, elevating him above the stars, and this is why He uses the term הבט ‘‘look”, when He said “look at the heavens” — for this word signifies looking from above downward (Genesis Rabbah 44:12).
בראשית רבה מ״ד:י׳ - הטקסט מספריא
וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זָרַע (בראשית טו, ג), אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הַמַּזָּל דּוֹחְקֵנִי וְאוֹמֵר לִי אַבְרָם אֵין אַתְּ מוֹלִיד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן כִּדְבָרֶיךָ, אַבְרָם לֹא מוֹלִיד אַבְרָהָם מוֹלִיד. (בראשית יז, טו): שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא שְׁמָהּ שָׂרָי, שָׂרַי לֹא תֵלֵד, שָׂרָה תֵּלֵד.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
- א - שנת ה'שי"ת ‹ בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת* סה"ש תרפ"ט ע' 67
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א* סה"ש תרפ"ט ע' 67
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

