רשימה

11רשימה¹

א', י"ט מ"ח רפ"א, רוסטוב דאן.

שעה הששית ערב.

אחר תפלת ערבית, לימוד השיעור משניות פרק שלישי דיום זה, ואמירת קדיש דרבנן הנני יושב בחדרי, ואקונן את מצבי היתמי.

ערב הלזה הוא אור ליום ב' כ' מ"ח, יום הבהיר והקדוש בעולמי, אשר בו ביום זרח שמשי, יום הולדת² הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ.

אזכרה ימים מקדם, במשך עשרים ושבע שנים, והוא משנת תרנ"ד עד שנת תר"פ ועד בכלל³, הנה יום זה הי' לי יום טוב מיוחד במינו, כי הי' מוקדש לאמירת דא"ח — ביחידות לפני — וסיפורים שונים, בארחות חיי קדשו, וחיי כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

יום העשרים שבחדש מ"ח קביעתו יכול להיות רק בארבעה ימים שבימי השבוע, והוא ביום השני, ביום השלישי, ביום החמישי, וביום השבת קדש. והעשרים ושבעה ימי ההולדת חלו באופן כזה, ביום השני שבע פעמים, ביום השלישי ארבע פעמים, ביום החמישי תשע פעמים, ביום השבת קודש שבע פעמים.

ביום השני חל בשנות: תרנ"ד, תרנ"ה, תרנ"ח, תרס"א, תרס"ח, תרע"ה תרע"ח.

ביום השלישי חל בשנות: תרנ"ז, תר"ס, תרס"ד, תרע"א.

ביום החמישי חל בשנות: תרנ"ו, תרס"ג, תרס"ז, תר"ע, תרע"ג, תרע"ד, תרע"ו, תרע"ז, תר"ף.

ביום השבת קודש חל בשנות: תרנ"ט, תרס"ב, תרס"ה, תרס"ו, תרס"ט, תער"ב, תרע"ט.

משנת תרנ"ד — לבד בשנת תרס"ז — עד שנת תרע"ו, הי' הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בימים טובים האלה בבתינו בליובאוויטש.

בשנת תרע"ו ביום הראשון ששה עשר במ"ח, עזבנו את ליובאוויטש והלכנו 12בגולה⁴, וביום השלישי בערב שעה השמינית, באנו לעיר אראל ושם חגגנו יום ההולדת⁴, ומשנת תרע"ז עד תר"פ, היא השנה האחרונה, חגגנוה בגולה ברוסטוב על נהר דאן.

סדר החגיגה⁵: ביום י"ט אור לכ' לחדש מ"ח אחר תפלת ערבית, הייתי נכנס לחדר כ"ק אאמו"ר הרה"ק, ועל פי ציווי הייתי סוגר את הדלת בעדנו בחדר שלפני חדרו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, היו מוכנים הבגדי ש"ק שלי והייתי לובשם, ונכנס לחדרו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, והוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, יושב על כסאו מלובש בבגדי ש"ק ואחר הברכה בברכת מז"ט, הי' הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק אומר מאמר דא"ח, כשעה ויותר. אחרי כן הי' מבאר איזה ענינים מהמאמר שאמר, והי' מספר איזה סיפור. אחרי כן היינו לומדים עד שעה אחת עשרה לילה. ולמחרתו הי' חוזר המאמר, והי' מספר סיפורים שונים, ותנאי עיקרי הי', אשר איש לא ידע מזה.

כאשר יום ההולדת חל בש"ק, הי' הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק מקדים אמירת המאמר תיכף אחר הדלקת נרות, ואחרי כן הייתי נכנס לחדרו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לברכו בברכת מז"ט ליום הולדתו, והוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הי' אומר ביאור על המאמר שאמר ברבים. בעת הסעודה הי' מספר סיפורים שונים, ולמחר בהשכמה בשעה החמישית הייתי נכנס להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק והי' חוזר הביאור שאמר לי — ביחידות בליל ש"ק — ובשעה השמינית בערך הי' הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק חוזר אותו המאמר שאמר ברבים, במוצאי שב"ק הייתי נכנס להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק והי' מספר סיפורים שונים ומדבר בעניני עבודה.

המאמרים שאמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בכ' מ"ח, הביאורים והסיפורים הנה רובם ככולם כתובים הם ברשימותי, דבר דבר בעתו ובזמנו.

שעה התשיעית.

כשלש שעות קראתי בהרשימות, דכ' מ"ח דשנה העברה ועוד איזו רשימות, ועלה בדעתי לכתוב תולדות הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, וארשום בזה ראשי פרקים בתור חומר כללי⁶.

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, נולד ביום ב' כ"ף לחדש מ"ח תרכ"א.

בהיותו בן ארבע עשרה שנה כבר הוא חוזר מאמרי הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק וכותב הנחות עליהם, ובהיותו כחמש עשר שנים כבר הוא כותב ביאורים על המאמרים של כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק⁷.

בהיות הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ בן שתים ועשרים שנה, נתיתם מאת הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק.

במשך התשע שנים, משנת תרל"ד עד תרמ"ג, כותב הוא כשלש מאות וחמשים הנחות, ומספר נכון ביאורים, ורשימות מדיבורים ושיחות, בעת שהי' ביחידות אצל כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק.

שנה ראשונה ישב הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, בחדרו של כ"ק אביו 13אאזמו"ר הרה"ק ועסק בתורה ועבודה, לא קיבל שום איש ולא ענה על שאלות עצות.

מאמר הראשון, אשר אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ ברבים, ביום השני דחג הסוכות תרמ"ג, כתר יתנו לך ה' אלקינו מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל קבוצי מטה יחד כולם קדושה לך ישלשו⁸.

המאמר ת"ר נר חנוכה, שאמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, בשבת חנוכה תרמ"ג⁹, מתקבל אצל החסידים בחיבה יתירה, ומאות מכתבים מתקבלים מעיירות שונות המבקשים לשלוח להם העתק המאמר דת"ר נ"ח הנ"ל.

בקיץ תרמ"ג נחלה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, והוכרח לנסוע לפטרסבורג לשאול בעצת רופאים מומחים.

המאמר הראשון אשר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, אומר בהמשכים רבים, הוא המאמר, וד' פקד את שרה, תרמ"ד¹⁰, אבל אינו נותן הכתבים.

לרגלי חלישות הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, מוכרח להיות במדינות החמות בחופי הים, ובמשך כשלש שנים עסוק בנסיעות שונות, ובכל מקום היותו עסוק בלימוד וכותב הרבה ענינים לעצמו.

אלול תרמ"ו¹¹ נוסע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ לקרים — יאלטא — כבוד אמי מורתי הרבנית (שליט"א)¹² ואני נוסעים עמו, ומתעכבים שם כל החורף תרמ"ז¹¹.

14הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, צריך לנסוע אחר חג הסוכות מיאלטא לליובאוויטש, דרך חארקאוו, והחסידים דרוסיא הקטנה — מאלי ראסיע — שולחים צירים לכ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ ליאלטא, אשר במסעו זה יואיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ להתעכב כשלשה שבועות בחארקאוו, לתת היכולת לחסידי מאלי ראסיע לבקרו ולשמוע דא"ח.

נסיעת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ מיאלטא לליובאוויטש, והתעכבותו שלשה שבועות, ובתוך זה גם מועד הל"ג בעומר, בחארקאוו, המאמרים והשיחות במשך הימים.

ביאתו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ לחג השבועות לליובאוויטש, המאמר וכל העם רואים¹³ עם ההמשכים והרושם הגדול, אשר עשה על האורחים שבאו לחג השבועות לליובאוויטש.

ר"ה וחדש תשרי תרמ"ח, וביחוד שמחת תורה. המאמר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו¹⁴, והרושם הגדול אשר עשה המאמר הלזה גם על האנשים הפשוטים¹⁵.

התפשטות המאמר אחרי מות תרמ"ט¹⁶, המבאר ענין תהו ותיקון, והרושם הגדול שעושה בקרב משכילי החסידים¹⁷ ובראשם הרה"ח ר' חיים דוב וילענסקי¹⁸, והרה"ח ר' אברהם דוב ב"ר ירמי' מבאברויסק¹⁹.

שנת תר"ן. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ נוטל חלק בעסקנות הכלל, ובא בכתובים עם הרב הגאון ר' יצחק אלחנן מקאוונא, ועם הבארון גינזבורג מפטרסבורג, הרה"ג הרי"א שולח ציר מיוחד להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, להתיעץ בכמה עניני הכלל והוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ מחוה דעת קדשו, וקורא לאסיפה בעיר וויטעבסק²⁰.

שנת תרנ"א. באו צירים מיוחדים מאה"ק ת"ו, כי הוד אאמו"ר הרה"ק ישתתף בנשיאות כולל חב"ד אשר באה"ק ת"ו.

שנת תרנ"ד. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, מקבל עול הנשיאות וכסא קדש הוד כבוד קדושת אבותינו הקדושים. המאמרים דשנה ההיא, בקיץ ההוא מבקר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ את המושבות דפלך חערסאן, במושבה ראמאנאווקע. כן מבקר עיר קרעמענטשוג.

בשנת תרנ"ז מייסד הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ את הישיבה תומכי תמימים, יצ"ו.

שנת תר"סתרס"א. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, מעורר את הגבירים ה 15אדירים האחים יעקב ואליעזר פאליאקאוו²¹, אשר ינדבו סכום הגון לבנין בית חרשת של אריגה בעיר דובראוונא, ומעורר²¹ את המוסד יק"א²² להשתתף בזה. הצעתו נתקבלה ואיפוא המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.

תרס"דתרס"ה. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ מעורר על דבר שילוח מצה לצרכי הפסח לאנשי חיל יהודים הנמצאים במזרח הרחוק²³.

בשנת תרס"ז²⁴ אחרי השערורי' — דז' מנ"א תרס"ו²⁵ — נוסע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, עם כב"ב שי' לעיר ווירצבורג — באייערין — וגרים שם כעשרה חדשים עד חצי אלול.

בשנת תרס"ח מסיים הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ אמירת וכתיבת המאמר יו"ט של ר"ה, שהתחיל בר"ה תרס"ו בששים ואחד המשכים.

עת"ר. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק עושה כמה נסיעות בענין הבחירות לאסיפת הרבנים, וכן הנהו אחד מהשבעה בועד המארגן והמנהל שעל יד האסיפה²⁶.

בשנת תרע"ה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, קורא אסיפות רבנים בהשתתפות עסקני הכלל על אודות העלילה שמעלילים על היהודים היושבים בהעיירות, הישובים הקרובים למערכות המלחמה, ולאחוז באמצעים נגד הזרם האנטיסעמיטי הנתפרסם בעצת צורר היהודים השר נ. נ. וסייעתו.

בשנה זו מתמלא עשרים וחמש שנים מעת שהתחיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ בעסקנות הכלל.

תרע"ו. בט"ז לחדש מ"ח עוזב הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ את ליובאוויטש, והולכים בגולה עד בואו לעיר רוסטוב דאן²⁷.

בעיר רוסטוב דאן דר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ ארבע שנים וחצי שנה, תרע"ו, תרע"ז, תרע"ח, תרע"ט, עד ב' ניסן תר"ף, שנטלו המאורות והוסר עטרת תפארת ראשנו הכ"מ.

אלף ומאה ושבעים ושלשה מאמרי דא"ח נשארו מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, בעצם כתב יד קדשו, והם נחלקים בחמש מערכות. א. מאמרים שאמרם ברבים, או ביחיד. ב. שכתבם ולא אמרם. ג. מאמרים ממערכה א' וב' שלא נגמרו בכתב. ד. רשימות ענינים. ה. קונטרסים.

מערכה א. כוללת שמונה מאות ושבעים מאמרים המתחלקים לפי סדר השנים באופן כזה.

תרמ"ג, תרמ"ד תרמ"ה, שלשים מאמרים. תרמ"ו, חמשה מאמרים. תרמ"ז, ששה עשר מאמרים. תרמ"ה, אחד עשר 16מאמרים. תרמ"ט, שלשה מאמרים. תר"ן, שנים עשר מאמרים. תרנ"א, שמנה עשרה מאמרים. תרנ"ב, שבעה מאמרים. תרנ"ג, אחד עשר מאמרים. תרנ"ד, שלשים ושלשה מאמרים. תרנ"ה, אחד ועשרים מאמרים. תרנ"ו, שלשה עשר מאמרים. תרנ"ז, ששה עשר מאמרים. תרנ"ח, ארבעה ועשרים מאמרים. תרנ"ט, אחד ועשרים מאמרים. תר"ס, שלשה עשר מאמרים. תרס"א, חמשה מאמרים. תרס"ב, ששה עשר מאמרים. תרס"ג, חמשה עשר מאמרים. תרס"ד, תשעה מאמרים. תרס"ה, שמנה ועשרים מאמרים. תרס"ו, ההמשך עד תרס"ח, אחד וששים מאמרים. תרס"ז, ארבעה מאמרים. תרס"ח, חמשה ועשרים מאמרים. תרס"ט, שבעה ועשרים מאמרים. עת"ר אחד ושלשים מאמרים מאמרים. תרע"א, ארבעה ועשרים מאמרים. תער"ב — עד חג השבועות — ששה עשר מאמרים, בשעה שהקדימו, תער"בו מאה ארבעים וארבעה מאמרים, תרע"גד תשעה מאמרים, תרע"ו, עשרה מאמרים. תרע"ז שבעה ועשרים מאמרים. תרע"ח, ששה וחמשים מאמרים. תרע"ט, חמשה ושבעים מאמרים. תר"ף, ארבעה ושלשים מאמרים.

מערכה ב. כוללת תשעה ושמונים מאמרים, בהם קצרים וארוכים, אחד מהם מאמר ארוך ביותר²⁸, מחזיק ארבעה ושבעים עמודים וחצי עמוד, בכל עמוד משלש ושמונים עד חמש ושמונים שורות, ובכל שורה משתים ועשרים עד ארבע ועשרים תיבות.

בדרך כלל הנה המאמרים שכתבם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ ולא אמרם, ברובם המה רק יסודיים, כלומר, נכתבו בקיצור אדעתא דהכי, אשר במשך הזמן יגיהם וימלא בביאור והסבר, כפי דרישת הענינים, אשר כן הי' דרכו בקדש: תחלה הי' כותב יסוד המאמר ותוכנו העיקרי, ואחרי כן הי' מבארו באריכות ההסבר.

מערכה ג. כוללת ששה ושמונים מאמרים, בהם שנכתבו רובם ומהם שנכתבו רק מחציתם. וגם ישנם רק ההתחלה בלבד.

מערכה ד. כוללת מאה ועשרים וארבע רשימות. נחלקות בשלש מערכות. א. רשימות קצרות ביותר, והם כמו רמזי דברים בלבד, שהם שמשו להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ בתור יסוד לבנין מאמר. ב. רשימות ארוכות יותר, אבל גם הם אינם אלא רמזי וסתרי תורה. ג. חזיונות לילה ורשימת ענינים בשם בעלי השמועות, הוד כ"ק אבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כאמור סוד ד' ליראיו.

מערכה ה. כוללת ארבעה קונטרסים²⁹: א. קונטרס התפלה. ב. קונטרס עץ חיים. ג. קונטרס העבודה. ד. קונטרס ד"ה ומעיין.

הרבה מאות מאמרים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ במשך ימי חייו בעלמא דין, שלא העלה אותם בכתב 17ובהם שתי מערכות. א. שלא נכתבו כלל. ב. שכתבו אותם החוזרים.

המניח הראשון הי' הרב החסיד ר' אהרן ז"ל זעליגסאהן³⁰, ונקרא בשם ר' אהרן חוזר, אשר כל ימי נשיאותו של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר מוהר"ש הי' חוזר המאמרים, ובשנת תרמ"ג התחיל לחזור מאמרי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, וכותבם.

כפי האמור הנה במשך השמונה שנים תרמ"גתרמ"ד, תרמ"ה, תרמ"ו, תרמ"ז, תרמ"ח, תרמ"ט, תר"ן, ישנם שבעים ושבעה מאמרים שכתבם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, ואצל החסיד ר"א חוזר היו הנחות בכתב ידו, שני מאות תשעה ושלשים מאמרים, הרי כי מאה ששים ושנים מאמרים לא כתבם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ.

בשנות תרס"ג תרס"ד, נרשמו עשרים וארבעה מאמרים, ובספרי ההנחות דשנות תרס"ג תרס"ד, מאה ושלשים וחמשה מאמרים, מלבד העשרים וארבעה.

וכן הוא בכל שנה ושנה אשר היו מאמרים אשר לא כתבום כלל, ומהם אשר כתבום החוזרים.

שלשה עשר חוזרים היו אשר העמדו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראוים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים, והם נחלקים בשלש מערכות כוללות. א. עשרת השנים הראשונות, תרמ"גתרנ"ג. ב. דור ראשון של היושבים תרנ"דתרנ"ה, ודור שנים של היושבים תרנ"ותרנ"ז. ג. תלמידי ישיבת תומכי תמימים יצ"ו.

מערכה א. החסיד ר' אהרן חוזר³⁰ תרמ"גתרמ"ז, החסיד ר' ניסן מלמד³¹ תרמ"ותרמ"ח. החסיד ר' מאיר מרדכי מלמד³², תרמ"טתרנ"א, החסיד ר' יעקב קאפיל זעליגסאהן³² תרנ"בתרנ"ג.

מערכה ב. החסיד ר' שלמה זלמן האוולין³³, תרנ"דתרנ"ה. החסיד רש"פ זאלמאנאוו³⁴ תרנ"ותרנ"ז.

מערכה ג. התמים ר' אברהם דוד פויזנער³⁵ תרנ"טתרס"א. התמים ר' צבי מקלימאוויטש³⁶ תרס"ב. התמים הרב ר' ישראל נח³⁷ תרס"ג, החסיד ר' משה 18חוזר³⁸, התמים ר' מרדכי חפץ³⁹, התמים ר' שילם קוראטין⁴⁰, התמים ר' יצחק גרשון בוראוויק, ומכאן ולהבא כבר הוסדר ענין חזרת המאמרים בתוככי תלמידי ישיבת תומכי תמימים, ד' עליהם יחיו.

דבר המובן מאליו, כי כבד להגביל כמה מאמרי' אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, מסוג הנ"ל, אבל בכל אופן לא פחות משבעה שמונה מאות מאמרים.

בין ההנחות תופסים מקום חשוב שיחותיו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, בזמני התועדות — פאַרבריינגען — בשמחת תורה, יו"ד כסלו, י"ט כסלו, פורים, וזמני שמחת משפחה.

הרבה מאות מכתבים תוכנים נשארו בעצם כתב יד קדשו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, המתחלקים לשנים עשר מערכות כוללות. א. מענות על שאלות עצות במשא ומתן, שידוכים, חיי משפחה, חינוך. ב. מכתבי מזל טוב בענינים שונים. ג. מכתבי תנחומין, ליחיד ולרבים. ד. מכתבי תודה עבור ספרים למחברים. ה. מענות על שאילת עצות בלימוד דא"ח, והכרח התעסקות בעבודה שבלב. ו. מכתבים המדברים באהבת רעים, תיקון המדות, וסדרי תשובה בענינים שונים. ז. בעניני צדקה וחסד בין איש לרעהו, מכתבי המלצה. ח. הנהגת הקהלות בעניני רבנות וזביחה. ט. אודות החזקת קופת הרמבעה"ן. י. אודות ישיבה תו"ת. יא. אודות קביעות לימוד דא"ח. יב. עסקנות הכלל בענינים שונים וכמו ההשתדלות בביטול תחום המושב, ביטול הגבלות במסחר, ביטול עלילות ומשפטים כללים שונים, הגדלת זכיות סוחרי היהודים בענפים שונים. התיסדות בית חרשת בתחום המושב, מצה לאנ"ח במלחמת יאפאן, השתתפות בהבחירות לבית המחוקקים, אסיפת הרבנים, הפטור מצבא המלחמה לרבנים, מלמדים, ראשי ישיבה, זובחים, וחזנים. יסוד וחזוק מוסדי הדת, בתי לימוד, בתי תפלה, הדפסת והפצת ספרי קדש, סידורים, חומשים, משניות ומסכתות הש"ס, עין יעקב, שולחן ערוך בקרב פליטי המלחמה ועוד ועוד.

כבד להגביל מספר המכתבים ואגרות הקדש, אשר כתב הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, ומאשר זכני השי"ת הנמצאים אצלי כשבע מאות מכתבים, מהם כארבעה מאות מכתבים כתובים אלי, המתחלקים למערכות שונות משתים עשר מערכות המבוארים לעיל.

השי"ת יחיש גאולתנו ופדות נפשנו והקצו ורננו שוכני עפר⁴¹, והוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ בתוכם ישמיענו ויראנו נפלאות מתורתו הקדושה אכי"ר.